הצבעתי, המורה ראתה, סימנה לאישור.
יצאתי.
נכנסתי.
קודם למראות ואז לשירותים
ופתאום שמעתי אותך בוכה
והלב שלי התחיל לכאוב
רציתי להכניס לך פתק מתחת לדלת לשאול אם את צריכה משהו
אבל מחשבה אחרת עלתה מנגד
אולי את (סתם) מיואשת? כועסת? מאוכזבת?
נכנסתי לשירותים
יצאתי
חזרתי לכיתה
אבל לא לבד.
אלא איתך ביחד, בלב ובראש.
זה כבר היה לפני תקופה…
אבל המצפון שלי לא שוכח את זה
ואולי אם הייתי מכניסה פתק, הייתי יכולה לעזור שיהיה לך יום יותר נעים וטוב.
סליחה.
(דרך אגב, לא זיהיתי את הקול שלך אם חששת..)
ואת שותפה יקרה,
חושבת שזו הסיטואציה שלך?
פליז ספרי לי מה קרה בסוף
והאם כדאי פעם הבאה לנסות לעזור לך איך שהוא.
תודה_(:
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
אמאלה.. אל תשאלי למה. אני לא יודעת אפילו להסביר.
אבל כל השאלה הזאת.. כל הסיטואציה שתיארת.. היא הרעידה אותי.
אני..
אממ את שואלת אם נגיד אני הייתי במקום הבת שבוכה.. מה הייתי רוצה שתעשי?!
אממ אולי פתק באמת היה יכול להיות נעים..
אל תצטערי הרבה שלא עשית את זה. זה כבר היה. את לא יודעת מי היא. אז אין לך איך לשנות. אולי הבת הזאת הייתה מפחדת מאד ובכלל לא הייתה מרגישה בנוח?!
ואת כזאת מיוחדת ורגישה. הייתי חייבת לכתוב.
לאא. ממש לא פתק. בת שנכנסת לבכות בשירותים נכנסת לשם כי היא לא רוצה ישדעו שהיא בוכה. אז הפתק היה מביך אותה וגורם לה לתחושה לא נעימה.
התאכזבתי
כלומר:
בכיתי כי הייתי מאוכזבת, אבל כשבכיתי פרקתי את התסכול שלי,
ויצאתי עם הרגשה טובה יותר
למה אני רועדת.
אע..
לנשום.
קרה לי, אני חושבת.
לא יודעת אם שמעת אותי..
אממ
בדרך כלל במצבים כאלה, יש את הבנות שצריכות שמישהי תיהיה איתן. ויש מצב שני, שהן רוצות להיות לבד, כי זה יעשה להן טוב/חושבות שזה יעשה טוב..
אני לא יודעת מה להגיד לך.
אני הייתי נבהלת אם מישהו היה מחדיר לי פתח תחת הדלת..
סתם מציינת.
והייתי גם בצד השני. שמעתי אותה בוכה.
אבל..
לא הגבתי.
רק זה הולך איתי בערך עד עכשיו..
למרות שזה היה מזמן.
אמאלה, איזה חמודה את!!
מממ גם אם נגיד זו אני, לא חושבת שאליי התכוונת. כי… סתם מרגישה לבד, ולא שומעים תקול שלי??
אבל את חמודה.
הלוואי והחברה הזאת תראה…
האמת שמזדהה בהסיטואציה בשני הצדדים.
וואו איזה חמודה ומדהימה שאת❣️
בכנות, לא הייתי רוצה שום פתק משום בת תני לי לבכות לעצמי
אבל אני מאמינה שיש כאלה שזה היה עוזר להן
תגידי, את התכוונת אלי?
טוב, ביקשת תגובה מה קרה בסוף ומה הייתי רוצה שיקרה.
אז ככה:
שמעתי צעדים נכנסים למסדרון הקצרצר הזה של תאי השירותים. קפאתי מיד. השענתי את הראש על הדלת באפס כוח ובדקתי שהיא נעולה. הדמעות התייבשו לי על הלחי. התאפקתי לא למשוך באף בקול. חיכיתי ככה עד ששמעתי קול של פתיחת ברז ונטילת ידיים, ורק אז, אחרי שהצעדים התרחקו, המשכתי לבכות.
אחר כך הלכתי לשטוף פנים ולהדביק מחדש את החיוך, וכשיצאתי מהדלת הכללית של השירותים – כמעט נתקלתי בך חזיתית. התנצלתי בחביבות, מסמיקה כולי ורק מקווה שזו לא היית את ששמעה אותי בוכה.
למרות שהאמת, אני תמיד בוכה בשקט. כמעט אף פעם לא בקול. אבל הסיפור הזה בכל זאת קרה.
מה הייתי רוצה שתעשי?
שתתעלמי. שתשכחי ממה שקרה. כשבנאדם בוכה בשירותים, הדבר האחרון שהוא רוצה זה שיבואו לשאול אותו אלף שאלות נודניקיות וחטטניות. אחרת הוא היה הולך לבכות במרכז המגרש הבית-ספרי, לא?
כשבוכים בשירותים זה אומר שיש לך צורך כל כך חזק כרגע לבכות, ואין לך שום מקום אחר, ושאתה מנסה להסתיר את זה שאתה בוכה.
אם היית רואה אותי בוכה במקום אחר, או במצב אחר, אז.. לא יודעת. יכול להיות שכן הייתי רוצה שתתערבי ושתביעי אכפתיות כנה. אבל זה מאוד תלוי.
קרה לי פעמיים
הצד של הבוכה
אבל רוב הסיכויים שלא שמעת, מנוסה בלעשות את זה בשקט
לא הייתי רוצה שתשלחי פתק אבל כן הייתי רוצה שמישהו יראה שבכיתי,
אגב יצאתי משם די בסדר, כי בכי מביא גם לפריקה וגם לרעיון מה לעשות:)
העדפתי להיות לבדד
קרה לי מקרה מאוד דומה, בכיתי בשרותים אבל בגלל שזה היה בזמן שיעור הרשתי לעצמי לבכות בחלל המראות-כיורים.
האמת שרציתי להירגע לבד אבל הילדה החמודה שהגיעה היתה פשוט חמודה.
אני אומרת לך עכשיו (אם את קוראת את זה ואם לא)
תודה.
לא הסיטואציה שלי, אני בחיים לא אבכה בקול בביהס, גם לא בשרותים, מקסימום בשקט.
ואת נשמעת בת מדהימה, כיף לקרוא על רגישות כזאת שיש לאנשים. הלוואי שיהיו כאלו ליידי..:(
וואי אני מזה מקווה שאחת מאלה שכתבו שלא היו מעדיפות התערבות, הייתה באמת ההיא…
תודה לכן שותפות יקרות החכמתן אותי להבא:))
-אוהבת-
לא רציתי פתק. התפרקתי שם כי הייתי צריכה את הלבד הזה. את הבכי הטהור והרוטט בלי הפרעות וסיבוכי מחשבה.