שאלה לשליחות שביננו:)
אזז ככה
אני שליחה בחול ולומדת בארץ, ולפני שהגעתי לארץ כמובן שכמו כל אחות נורמלית וממוצעת בגיל העשרה, הייתי רבה עם אחים שלי?
בקיצור, ואז אני נוסעת לארץ ומתגעגעתתתתתתת
עד שאני מגיעה למסקנה שאחים שלי זה דבר הכי הכי בעולם ואני בחייםםם לא יריב איתם כשאני אחזור
ואני מגיעה הביתה, ואחרי יום יומיים- שוב, מריבות!
(אני לא מדברת על מריבות מדייי רציניות אבל עדיין זה מוזר לי שאחרי מלא זמן שלא ראיתי אותם והתגעגעתי אליהם אני רבה איתם).
יש הזדהות בקהל?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
בטח הזדהות.
אבל זה נורמלי לחלוטין.
רבים עם מי שאוהבים ?
אבל עם הזמן תתבגרי וגם זה יעבור ?
טבעי לגמרי(;
באת הביתה, למקום הטבעי והרגיל שלך,
למה שלא תתנהגי גם טבעי ורגיל?
הגיוני לגמרי.
אל תדאגי, השנים יעברו כולנו נתבגר והמריבות יחלפו חח
הי
מריבות עם אחים זה שיא הנורמלי
כאילו זה די ככה לא?!?
וזה גם בגלל שהקשר שלך עם אחים שלך אמיתי ?
וסתם שאלה קטנה:) זה לא קשה להיות מחוץ לבית תקופה כלכך ארוכה? אני לא בטוח הייתי שורדת?
אני לא שליחה מחול שגרה רחוק מאחים שלך
אבל ההזדהות עמוקה??♀️
אני מנסה לנחם אותי שזה טבעי
אבל לפעמים לא
וזה באסה.
תודה רבה לכל העונות
הרגעתן אותי?
ולביילוש ששאלה זה באמת קשה, אבל שורדים?
גמאני הייתי בטוחה שלא אצליח לעמוד בזה..