בכתיבה. כשאני מבואסת הדמות בסיפור עצובה, וכשכיף לי היא מאושרת. (ככה זה כשיש מלא סיפורים ולבחירתי מה מתאים לי עכשיו ?) בתדירות גבוהה לא מצליח לי. האמת היא שזה תקופות, אבל יש הרבה פעמים שפשוט לא מצליח לי…
מבטאת את עצמי לעצמי? לאחרים? החלטתי שהתכוונת לעצמי… כותבת. בדף ועט (אפקט אחר לגמרי מהקלדה) אני אוהבת כתיבה בלי לתכנן ובלי לסנן, מה שעולה. זה הכי אמיתי. (לפעמים 'נכתב' לי דברים שאני כזה קוראת-אה כן? טוב לדעת…) מתי אני לא מצליחה לעשות זאת? -כשאין לי דף ועט… -כשאין לי 'קריזה', 'השראה', לא יודעת איזו מילה יותר מתאימה… -כשאני יותר מדי מסודרת ומתחילה לערוך את המחשבות שלי, לסנן ולסדר אותן, ואז זה כ"כ לא זה…
שאלת מליון הדולר.. הסוגריים במקום. (למרות שלאחרונה, גליתי שאין כזה דבר לא לבטא בכלל, כי בלון לא יכול להחזיק מעמד עם עודף אויר. אז כנראה כשאני שרה אני מבטאת את עצמי.. השיר משתנה בהתאם למצב הנפש באותו רגע..) תדירות? אולי נכון לשאול באיזו תדירות קורה לי שכן..? (הרגיש לי שאני כתבתי את השאלה.. אז תודה לך שואלת, מעניין להסתכל בתגובות)
רוב הזמן אני לא מרגישה אני. יש פער גדול מאוד בין איך שאני רואה את עצמי לבין איך שאחרים רואים אותי. זה מרגיש כאילו האחרים לא מכירים אותי באמת, וחבל לי… רעיונות איך לא לגרום לזה להמשיך? סתם פרקתי עכשיו, לא ממש קשור…
לא יודעת מה זה נקרא לבטא את עצמי, אבל אם הכוונה לכשרונות אז זה בכל דבר (כמעט) שקשור לאומנות… וכשאני לא מצליחה זה אומר שקשה לי עם עצמי באותו יום, שעמוס לי ואני צריכה שקט או שאני בלחץ מצפיות של הסביבה.
מה זאת אומרת, איך אני מבטאת את עצמי? תלוי באילו נושאים, עם אילו אנשים. אני אוהבת לכתוב על הרגשות שלי, כי לדבר על רגשות… פחות הקטע שלי, נגיד כך. לרוב לא קורה שאני לא מצליחה, האמת.
18 תגובות
לְמָה את קוראת עצמך?
כתיבה.
ואין כזה דבר שלא אצליח לבטא את עצמי בכתיבה .
בכתיבה לרוב, אולי בציור גם.
יש אומרים שגם בהבעות פנים..
ובאיזה תדירות? ממ.. ממש תלוי במצב שלי, אז..
איך? בדרך שמתאימה לי, לפחות משתדלת.
ברוב המוחלט של הזמן אני לא מצליחה לבטא את עצמי היטב.
בכתיבה. כשאני מבואסת הדמות בסיפור עצובה, וכשכיף לי היא מאושרת. (ככה זה כשיש מלא סיפורים ולבחירתי מה מתאים לי עכשיו ?)
בתדירות גבוהה לא מצליח לי. האמת היא שזה תקופות, אבל יש הרבה פעמים שפשוט לא מצליח לי…
האמת שלא ממש הבנתי למה את קוראת ל'בטא',
בדיבור?
ביטוי כשרונות?
ביטוי רגשות?
מבטאת את עצמי לעצמי? לאחרים?
החלטתי שהתכוונת לעצמי…
כותבת. בדף ועט (אפקט אחר לגמרי מהקלדה)
אני אוהבת כתיבה בלי לתכנן ובלי לסנן, מה שעולה. זה הכי אמיתי.
(לפעמים 'נכתב' לי דברים שאני כזה קוראת-אה כן? טוב לדעת…)
מתי אני לא מצליחה לעשות זאת?
-כשאין לי דף ועט…
-כשאין לי 'קריזה', 'השראה', לא יודעת איזו מילה יותר מתאימה…
-כשאני יותר מדי מסודרת ומתחילה לערוך את המחשבות שלי, לסנן ולסדר אותן, ואז זה כ"כ לא זה…
פחות בקטע של *לענות* על השאלה הזו, אבל מעניין יהיה לקרוא את התשובות כאן.
שאלת מליון הדולר.. הסוגריים במקום.
(למרות שלאחרונה, גליתי שאין כזה דבר לא לבטא בכלל, כי בלון לא יכול להחזיק מעמד עם עודף אויר. אז כנראה כשאני שרה אני מבטאת את עצמי.. השיר משתנה בהתאם למצב הנפש באותו רגע..)
תדירות? אולי נכון לשאול באיזו תדירות קורה לי שכן..?
(הרגיש לי שאני כתבתי את השאלה.. אז תודה לך שואלת, מעניין להסתכל בתגובות)
רוב הזמן אני לא מרגישה אני. יש פער גדול מאוד בין איך שאני רואה את עצמי לבין איך שאחרים רואים אותי.
זה מרגיש כאילו האחרים לא מכירים אותי באמת, וחבל לי…
רעיונות איך לא לגרום לזה להמשיך?
סתם פרקתי עכשיו, לא ממש קשור…
לא טוב
בפיצוץ חצ'קונים.
את הכי יפה כשכואב לך.
איה.
לא יודעת מה זה נקרא לבטא את עצמי,
אבל אם הכוונה לכשרונות אז זה בכל דבר (כמעט) שקשור לאומנות…
וכשאני לא מצליחה זה אומר שקשה לי עם עצמי באותו יום, שעמוס לי ואני צריכה שקט או שאני בלחץ מצפיות של הסביבה.
בציור או שרבוט על דף.
כשאני מסתכלת אחר כך על התוצאה זה מרתק לראות כמה שתהליך הציור מזוהה עם תהליך המחשבות שלי
מה זאת אומרת, איך אני מבטאת את עצמי?
תלוי באילו נושאים, עם אילו אנשים.
אני אוהבת לכתוב על הרגשות שלי, כי לדבר על רגשות… פחות הקטע שלי, נגיד כך.
לרוב לא קורה שאני לא מצליחה, האמת.
בד"כ זה מגיע לי בלי שאני בכלל מתכוונת בהבעות פנים, מצברוח.
לפעמים אני ישמע שיר בהתאם למצברוח.
קיצר מקווה שהובנתי (נדלקתי על המילה?)
בהתקפי זעם.