לפעמים אני מרגישה מוזרה. פשוט מוזרה.
סתומה כזאתי, לא לעניין.
עם שיגעונות בפנים, ולשון שלא יודעת לעצור…
ואז אני מתכתבת עם חברה, על מישהי מוזרה, לא נורמלית, סתומה.
ומרגישה מגעיל.
לא רק כי עברתי על איסור לשון הרע.
אלא גם ובעיקר, כי באיזושהי פינה בלב, אני בדיוק כמוה. כי אני מבינה את הבת הסתומה הזו כל כך. כל משפט לא במקום שלה, אני בקלות יכולה לדמיין את עצמי אומרת, ולהבין את האינטרס שלה.
אני לא אומרת, כי למדתי כמה דברים בחיים. אבל בעצם, אני לא באמת מי שאני..
כלומר, אולי אני נראית נחמדה ומדברת כמו שצריך, אבל בפנים, בפנים אני אחרת.
או שלא? אולי השתניתי? מישהי יכולה לעשות לי סדר???
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
28 תגובות
מזדהה איתך כ"כ!
וואי כלכך מסכימה!
נשמה , כולן מוזרות, כולן שונות, לכולן יש פליטות פה, אנחנו בני אדם , אנחנו לא מושלמים ולא יכולים להיות מושלמים. לא יודעת אם הבנתי אותך נכון לגבי המשפט הזה: "כלומר, אולי אני נראית נחמדה ומדברת כמו שצריך, אבל בפנים, בפנים אני אחרת." אבל אם כן אז אני יכולה לומר לך שטבע האדם זה להיראות כלפי חוץ כבן אדם טוב ותכלס בבית אנחנו קצת פחות כאלה אז נכון שכל יום צריך להשתפר אבל את בסדר גמור , כולן ככה. וזה שאת יודעת שאת צריכה להשתפר בזה , זה כבר חצי התרופה.
מסכימה עם כל מילה
אימאלה מה נסגר עם השאלות היום????
זה אני העליתי את השאלה????
זאת בטוח אני!!!
אינמצבב שיש עוד כאלה בעולםם!!
אני מרגישה הילדה הכי סתומה ומוזרה אבררר.
תוקעת משפטים מוזרים. נראית לא לעניין. לא יודעת כלום מהחיים שלי.
ובפנים? בפנים אתן לא מבינות איזה עולם ישלי! אני פשוט לא מצליחה להתבטא מאה אחוז דרך דיבור, ואני מרגישה שאני יוצאת מוזרההה.
אני פשוט מרגישה ילדה מוזרההה!!!
ואני לא חושבת שהחברות שלי רואות את המוזרות הזו, כי מבחוץ אני מצליחה לעשות צחוקים ועניינים וחיים, אבל ביחס לעולם שישלי בפנים זה כלווום, פשוט כלום!
טוב זה או שאני העליתי את השאלה או שבאת אליי בחלום…
אין סיכוי אחר..
וואי איך שביטאתי את עצמי לא נכון ?
אני בת מאוד מאוד מקובלת, מאוד בחברה, בכללי אחת שנראית כמו כולן והכל.
כך מה שכתבתי זה שאני *מרגישה* מוזרה ומרגישה שתוקעת משפטים מוזרים וכו וכו.
כמוני כמוך.
אבל יש משהו יפה במשפטים מוזרים…
אוו פשוט כל אדם לפעמים מרגיש ככה ולפעמים ככה..
חמודה, הכל טוב! אל תגידי לי שאין זמנים שאת מרגישה אהובה ורצויה. אין דבר כזה. זה טבע העולם. פעם למעלה ופעם למטה..
גמני מרגישה לפעמים הבנאדם הכי מוזר ולא צפוי שיש,
אבל זה דבר צפוי שיקרה כשאנחנו אנשים מורכבים עם אישיות מורכת עם רבדים שונים בנפש.
לאאא
די כבר, לורם, זאת כבר התגובה השניה שלך שאני רואה היום ומדברת על כמה שאת מוזרה.
אם יש משהו אחד שאני יכולה להגיד לך בתור מישהי שאוהבת את תגובות שלך:
סתומה את לא.
ממש לא, את ילדה ממש חכמה, ותפסיקי כבר להוציא שם רע על עצמך! (זה אפילו לא לשון הרע כי זה לא נכון!)
ונראה לי כולנו לפעמים מרגישות מוזרות, לא יודעת מה איתך, מבחינתי מוזר זה הנורמלי החדש.
הכי כיף שיש לך עולם פנימי מטריף וגועש.
אני אישית מרגישה הרבה פעמים מוזרה ודי טוב לי עם זה בכללי.
ואם לצאת מוזרה זה שאת לא מצליחה להתבטא מאה אחוז בדיבור ותוקעת מדי פעם משפטים מוזרים ולפעמים נראת לא לעניין (אני לא אקנה אתה זה שאת ת מ י ד ככה, לא אמין) אז תרשי לי לבשר לך שלפי ההגדרות הללו כמעט כל העולם מוזר.
ואם את מוזרה, בתוך עולם מוזר, נובע מכך שאת לא מוזרה. וטלהפך, דווקא מי שלא יהיה מוזר, בתוך עולם שכולו מוזר: יהיה המוזר, כי הוא המוזר שלא מוזר.
הבנת את המשפט המובן הזה?
אם לא, אחלה. אם כן: מוזר שהבנת את המשפט המוזר שמדבר על זה שאם את מוזרה וכולנו מוזרים אז את לא מוזרה ומי שלא מוזר יהיה דווקא המוזר.
וביחס לעלום שיש לנו בפנים, רוב הבנות לא מוציאות כמעט כלום לבחוץ, אנחנו עולמות גדולים מכדי שכולם יראו את זה.
ותפסיקי לזלזל בעצמך בפקודה!
פנרס אני פשוט חולה עלייך.
והחלטתי עכשיו החלטה, תדעי שמאוד השתלם לך לכתוב את התגובה הנל. לא לא, אל תנסי לנחש.
וסתם לידע, אני כן נראית לעניין.
לפעמים מרגישה שאני נראית מוזרה, אבל אני כן נראית כמו כולם סביבי.
מוזר לי נורא המחשבה שיש עוד בנות שחושבות ככה. אבל זה עדיין הגיוני לי מאוד, כי אחרי הכל אני לא המתבגרת הראשונה בעולם. וזה בסך הכל תסמיני התבגרות.
אני אתחיל עכשיו לחשוב על כל אחת שהיא חושבת על עצמה שהיא מוזרה, ויהיה זה שכרך ?
וגל (אגב את גל המקורית?) ברור שיש זמנים כאלו, והמון ברוך השם. כתבתי למעלה שאני כן מקובלת בחברה, אבל אחרי שבא נאמר אמרתי איזה משו מצחיק וכולן צוחקות אני אנשוך שפתיים כזה שלא שמים לב ואמלמל לעצמי "וואי לורם את מוזרהה" ואני עושה אתזה אחרי מלא סיטואציות, מביכות ושאינן. זה קשור לביטחון עצמי, ככה נראהלי.
ובאמת שזה מאוד מאוד מרגיע לראת שאני לא היחידה..
לא מנסה לנחש.
שמחה בשבילך אבל!
סליחה?
אני הכי מקורית שיש!!
ואם יש פה עוד גל שמסתובבת פה, תעדכנו אותה שלא יפה להעתיק?
בהקשר לדבריך, קבלי משפט חכם:
בזמן שאני עסוקה בלחשוב מה חברתי חושבת עלי- היא עסוקה בלחשוב מה אני חושבת עליה:)
את בחברה טובה?
מחילה שאני רק עכשיו רואה חח
אבל יש גל המקורית שהיא ממש ותיקה ??
חחח זו לא את.. אני העליתי את השאלה???
אני אנסה.
את מה שאני הולכת ללמוד עכשיו, למדנו בתיכון שלי [אני לא חבדניקית אבל כן בתיכון חבדניקי] בשיעור. זאת שיחה של הרבי על פרשת נח שמשום מה נכנסה לי לראש חזק. אל דאגה, אני אכתוב רק ממש קצת, ממש לא תמצות, אלא רק קטע שאהבתי.
הבעל שם טוב אומר , שכאשר אדם רואה רע בזולתו, הרי זו הוכחה שיש בו
עצמו משהו מאותו רע. שכן הזולת הוא בבחינת מראה, ו"מי שפניו נקיים, אינו רואה
במראה שום דופי", וכשהוא רואה לכלוך במראה – הרי זו הוכחה שהלכלוך הזה נמצא
בו-עצמו.
הסיבה לכך היא, שכל דבר הוא בהשגחה פרטית. אם האדם עצמו היה נקי מאותו רע,
לא היו מראים לו זאת אצל הזולת. משמים מראים לו את הרע שבזולת, כדי שיזדעזע
מחומרתו של הרע, ואז יוכל לתקן זאת בתוך עצמו ובנפשו.
להתרכז בתיקון
אפשר לשאול, מניין לנו שהעובדה שהראו לאדם מן השמים את הרע שבזולת היא כדי
לתקן משהו בעצמו, אולי הדבר נעשה כדי שיתקן את הרע שאצל הזולת? הלוא חלה
עליו חובת "הוכח תוכיח את עמיתך", ואולי לשם כך הראו לו את הדבר?
התשובה היא, שאילו הייתה המטרה רק לתקן את הזולת, לא היה האדם רואה את עצם
הרע של הזולת; הוא היה רואה שיש עניין הדורש תיקון, וההדגשה היא על התיקון.
העובדה שראה את הרע והוא מתרגש מעצם הרע – מוכיחה שהרע קיים במידה מסויימת גם בו-עצמו.
כלומר, את יודעת מה זה אומר? מזעזע!
זה אומר שכל רע שנמצא אצלך ואני רואה אותו נמצא גם אצלי, אלא אם כן אני יכולה לגרום לך לתקן אותו.
אז אם את מתחילה להגיד דברים על בנות, תנסי לזכור את זה, אולי זה יעזור לך.
ודבר שני, לגבי זה שאת לא מרגישה מי שאת:
ברור, יש אם זה בעיה, שאת לא מי שאת וכולי.
אבל, וזה אבל גדול:
לפי דעתי, העולם הזה, הוא עולם שקר. [בעצם לא ממש רק דעתי 🙂 ]
וכן, הגיוני שתרגישי שאת משקרת, כי היום בכלל ובחברה בפרט אנשים פוחדים להיות מי שהם [כמו שאת פוחדת לעמוד על שלך ולהגיד שאת לא רוצה לדבר לשון הרע]. וכן, ברור שצריך לנסות להיות יותר כנים אבל אל תרגישי צבועה כי בעצם כולם ככה. [ואולי כולם צבועים? אי אי אי, עולם השקר פה ואנחנו לא מכירים את עצמנו… התרופה הכי טובה כמובן היא עבודת המידות… לכולם…]
זהו לבינתיים.
אם יש לך עוד שאלות או משהו, אני שומרת עכשיו את הפוסט במחברת ואשמח שתגידי לי אם עזרתי/ לא עזרתי שאוכל לענות לך כתגובה.
יום נהדר לך!
ונ.ב: אגב, עצם זה שזה מפריע לך זה כבר משהו…
כנראה שעשית שינוי.
שמת לב שאת אומרת משפטים לא במקום ועוד כל מיני דברים ועשית שינוי.
רק דבר אחד את צריכה לשים לב וגם לזכור:
את גם היית כמו חברתך, נסי לקבל אותה ככה, כמו שהיא, כמו שאת היית.
לא באתי להטיף מוסר, פשוט אני חושבת שזה מה שצריך לעשות, מבינה?
מקווה שלא התעצבנת ? רציתי רק לעזור!
אני מניחה שאת מרגישה כמוני, אז זה בסדר. זה יעבור לך מתישהו – למרות שכדאי לבדוק למה את לא שלימה עם עצמך (ואין סיבה לא להיות שלימה עם עצמך!) ומה את מנסה לשמור בבטן – שזה יכול לגרום ללשון להתגלגל במקומות אחרים.
תצליחי
את לא תגידי לי מי המוזרה פה, שמעת?!
חחח סתם.?
אני לא נקראת כך דווקא בגלל זה אבל.:)
תקשיבי. כל בן אדם מוזר באיזשהו שלב. כי ה׳ ברא אותנו ככה, שונים, מיוחדים ול א מושלמים. אז לפי מה את מגדירה את המוזרות שלך? עם אין שלמות בעולם? אין אדם מושלם שהוא ה״מודל״. אז למי את משווה את עצמך?
כל אחד הוא שונה. אולי כן יש אנשים שמגדירים אותח קצת ״מוזרים״ לפי צורת ההתנהגות שלהם, הלבוש, דיבור, או מה שיהיה, אבל בסופו של דבר כולנו ״מוזרים״.
כי אנחנו בני אדם. שונים אחד מן השני. וכל אחד עם צורת המחשבה, וההתנהגות שלו.
יכול להיות שמבחוץ את כאילו ילדה אחרת, אבל אפילו שצריכים להיות אמיתיים, (וזה נכון) לכל אחד יש את הפנימיות שלו שלא רואים. שלא יודעים.
ואני מאמינה שלכל בן אדם קורה מדי פעם להרגיש ככה.
מקווה שתאהבי את עצמיך כמו שאת. כי את מיוחדת בדיוק בגלל זה. ואת שווה.
אוהבת!
בת מוזרה,
יש לך תובנות מאוד מעניינות!!
חח תודה לך!
מקווה שאת אומרת בקטע טוב, כן??
ברור שבקטע טוב!
(אני עונה במקום פרח פורח ?)
חח את מוזרה מהסיבה היחידה – כולנו בני אדם וכולנו מוזרים. נקודה.
והדיבורים על חברות סתומות (כמוך, כמוני וכמו כולנו?) זה טבעי, אך אפשר להסכים איתי על כך שזה ממש לא טוב..
אז מה נשאר לעשות? עבודת המידות. ועם כמה שקל לי להגיד/לכתוב את זה ככה יהיה יותר קשה לך להוציא את זה לפועל בתכלס. אבל עם כמה שקשה אז ככה שווה. ותנסי להכניס לראש ת'קטע שכולנו בני אדם וכולנו מוזרים. שאת והיא שוות אותו דבר. לפעמים כשאני רוצה לדבר ככה עם חברה על חברה אחרת בכל העניינים שהיא סתומה ומעצבנת (והיא באמת כזאת, אני לא משקרת) אז אני חושבת שכן, גם אני וגם היא – את שתינו יצר אותו אחד, הקב"ה ובדיוק לכן אני גם סתומה ומיילא לא הייתי רוצה שאף אחד ידבר עליי ככה.
וכעת גומרת את מגילתי בתקווה שהיה לך כח לקרוא את הכל ? ובברכת הצלחה בהמשך דרכך
*רוצה לבחור* ובוחרת לרצות?
תזכרי שהכי חשוב זה לרצות לבחור לנהוג ככה, לא סתם יש לי שם;)
יש לי שאלה.
איך אתן יכולות ככה להחליק את המילה "סתומה", ככה בכיף, על הלשון ועל המקלדת? כן, היה לי ממש קשה לכתוב אותה עכשיו.
פשוט מוזר לי שהיא כל כך מקובלת ומובנת ומחליקה ככה בשלוף…. אצל הרבה בנות….
סליחה, רציתי לומר את זה המווןן זמן.
יצא פה, עכשיו….
?
יאו
הייתי כמוך עד כיתה ה' בערך, ואז מישי מהכיתה כינתה אותי סתומה.
אני הייתי בהלם של החייםם
וזה לא היה מי-יודע-מה, היא סכהכ התרגלה כזה לומר את המילים האלה בטבעי…
ולצערי, שמעתי אתזה יותר ויותר, ואז זה החליק לי ככה לפעמים בטבעיות. היו תקופות שפשוט החלטתי החלטה טובה לא-לומר-את-המילים-האלה!!
וזה די החזיק מעמד, אבל לאחר תקופה…
אבל תודה שהעלית את הערה הזו.
עודדת אותי להשתפר בזה, לא בכוונה ?
חחח השם השני (או הראשון ???) של אחותי הקטנה, הוא סתומלה ??
מה לעשות שהיא סתומלההה???♀️?♀️
אוי
בול ההרגשה שלי
הוצאת לי את הרגשות וסידרת אותם למילים
??
הולכת לקרוא את התשובות שענו לך
אני מזדהה נוראות, כמה שזה יהיה צפוי.
בדעה שלי אני לגמרי עם פנרס.
כולנו מוזרות, בצורה זו או אחרת, כולנו מרגישות ככה.
אפילו, כמה שזה יישמע קיטשי, אפילו הילדה הכי מקובלת אצלכם.
אז לא פלא שכולן כאן תזדהינה.. זה כזה טבעי שככה נרגיש.
אל תדאגנה, הכל בסדר.
גם אם פלטתן משפט מביך או משהו, לא קרה כלום. לכולן זה קורה וכולן ככה. פשוט תעבירו הלאה ואל תחשבו על זה, זהו.
באמת שלא קרה כלום!
וואי את ממש צודקת! אז אני גם מרגישה ככה ושאלתי דוגרי כמה בנות בפרטי ואמרו לי שאני כמו מישהי שהיא לא מוזרה