ביררתי, וזה לפי ההרגש באמת. אני לא אומרת. התווכחנו בחי אלול אם אומרים וכמה אמרו כמה לא אמרו. אני הייתי בין אלה שלא אמרו. אחרי זה שאלתי בבית ואמא שלי אמרה לי שזה לפי ההרגש וההרגש שלי זה לא לומר:)
בחי אלול נולדו 2 המאורות הגדולים- הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן. הבעל שם טוב הוא ייסד את החסידויות בכללי, ואדמור הזקן ייסד את חסידות חב"ד. הוא גם כתב את ספר התניא אם את מכירה.. זה יום מאוד שמח ומיוחד
אני מרגישה או לא מרגישה ח"י אלול? מרגישה באמת? או לא מרגישה באמת? נו אז מה כבר עושים שמישהו יחליט לי?? ואז אני אומרת לעצמי: מה יותר קשה יהיה לי עכשיו? לוותר על קטעי התחנון? או לא? ואני אומרת תחנון…. כי אני באמת לא יודעת לאמוד את ההרגש שלי… כאילו, מה אני אמורה להרגיש בשביל להיות 'זכאית' באמתתת לפטור מתחנון…
אמאלה בדיוק אני ככה!!! טוב לדעת שיש עוד כמוני 😉 אני כאילו מנסה לחשוב אם באמת בפנימיות שלי אני מרגישה שזה יום מיוחד שא"א לומר תחנון, או שבתת מודע אני מרגישה ככה כי אין לי כוח לומר תחנון. ואז תמיד בסוף אני אומרת 😉
חח את עמוקה זה קודם כל. איך שאני מכירה את עצמי הייתי עושה את מה שקשה לי יותר…כי כן יש לי הרגש לגבי ח"י אלול שלא להגיד בו תחנון, אבל אני כאילו "מבטלת" את ההרגש כי אני פוחדת שהוא נובע מזה שאין לי כוח לומר תחנון
בנותתת אל תסתמכו על החברות שלכן.. יש כאן את כל סדר ההשתלשלות של אמירת התחנון בחי אלול.. שכל אחת תחשוב עם עצמה בנוגע לעצמה זהו. בספר השיחות תש"ג נאמר: ביום השלישי י"ז אלול תרנ"ג, אחר הלימוד, אומר לי אבי [מוהרש"ב]: מחר – ביום רביעי [ח"י אלול] – בהשכמה, טבול במקוה, ואל תאמר תחנון.
בס' ימי-בראשית מסופר, שבתפילת המנחה של ח"י אלול תש"י, קודם חזרת הש"ץ, פנה הרבי (שהתפלל אז לפני התיבה) אל הנוכחים, ושאל ברמיזה אם אומרים תחנון. והשיבוהו שאין אומרים, ולא אמר תחנון. ע"כ.
ברשימות יומן משנת תשכ"ד מסופר, שבח"י אלול הכה הרבי בחזהו ב"סלח לנו" (כנהוג בתפילה שאומרים בה תחנון), אחר-כך שאל אם יש חתן, ובשל כך לא אמרו תחנון.
בשנת תשמ"ט נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח"י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש – אין לשאול, כיון שזוהי הוכחה שאין רגש. (העדבק מחבדפדיה)
לא יודעת, לא זכור לי מה עשיתי.. נראה לי שזה תלוי איך ח"י אלול מורגש אצלי, אם אני ממש מרגישה יום מיוחד אז גם כשצריך להגיד תחנון זה כזה.. לחשוב אם באמת צריך לומר.. ובסוף צריך אז אומרת.. נראה לי שאם אני בהרגש אז טבעית אני לא אומרת תחנון.
האמת שגם לי יש את ההיתלבטות הזאת בכל תאריך חסידי… כאילו פעם שמעתי שאמירת תחנון זה לפי הרגש וכו'… אבל אף פעם לא ידעתי אם באמת נכון, אז אמרתי תחנון… כמובן שיש כאלה תאריכים שלא אומרים וזה ידוע, ואז שאלתי את אבא שלי. אגב, ראיתי שכמה כתבו כאן שזה לפי הרגש.. יש מצב שאתם מביאות את המקור לזה?? (כאילו איפה ראיתם/שמעתם את זה)
28 תגובות
בחי אלול אומרים תחנון.
לא אומרים תחנון רק שאיזה רבי יצא מבית הסוהר- יט כסליו, ט כסליו, יב תמוז…
את בטוחה?
האמת אני גם לא בטוחה בעניין, אבל זכור לי שלא אומרים, יכול להיות שאני טועה..
האמת אני בודקת על כל יום מיוחד עם אבא\אמא\מי שנמצאת מסביבי;)
הרביים נראה לי לא אמרו תחנון
וחסידים גדולים
ביררתי, וזה לפי ההרגש באמת.
אני לא אומרת. התווכחנו בחי אלול אם אומרים וכמה אמרו כמה לא אמרו. אני הייתי בין אלה שלא אמרו.
אחרי זה שאלתי בבית ואמא שלי אמרה לי שזה לפי ההרגש וההרגש שלי זה לא לומר:)
תלוי בהרגש שלי באותו רגע
ובדכ אנני אומרת תחנון.. אני לא במצב עד כדי כך מרומם
לא..
את בטוחה שזה לפי הרגש?
בקטע של הרגש זה תלוי ביום איך קמתי, וכמה התכוננתי אליו, ואקיצר, איך ההרגש שלי באותו יום..
אמממ נראה לי שאני אומרת…
אני עושה מה שאבא שלי אומר?
אמממ ישלי שאלה:
מה יש בח"י באלול של צריך להגיד תחנון??
בחי אלול נולדו 2 המאורות הגדולים- הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן.
הבעל שם טוב הוא ייסד את החסידויות בכללי, ואדמור הזקן ייסד את חסידות חב"ד. הוא גם כתב את ספר התניא אם את מכירה..
זה יום מאוד שמח ומיוחד
סורי על השאלה אבל את חבדניקית?!
חי אלול זה בין התאריכים הכי חשובים!
כל ילד יודע…
מקווה שלא נפגעת…??
חחחח אני לא חבדניקיתת
הכי לא נפגעתייייי הכל טוב…
תשאלי מה שבאלך,תרגישי חופשייי
ובמבה נוגט,
תודה על התשובה:)
בכיף?
לא..
אומרת
לא מרגיש לי תאריך מיוחד בפנים בפנים.?
סתם לידע כללי, במבה נוגט פעם זה היה השם שלי אבל ממש לקצת זמן חח אם באלך תמשיכי להשתמש בוו כמובןןן תעשי מה באלךךך
אני לא אומרת תחנון. בשבילי ח"י אלול זה…. ואווו??
אבל כל אחת לפי הרגש החסידי שלה..
אני מרגישה או לא מרגישה ח"י אלול?
מרגישה באמת? או לא מרגישה באמת?
נו אז מה כבר עושים שמישהו יחליט לי??
ואז אני אומרת לעצמי:
מה יותר קשה יהיה לי עכשיו?
לוותר על קטעי התחנון? או לא?
ואני אומרת תחנון….
כי אני באמת לא יודעת לאמוד את ההרגש שלי…
כאילו, מה אני אמורה להרגיש בשביל להיות 'זכאית' באמתתת לפטור מתחנון…
אמאלה בדיוק אני ככה!!! טוב לדעת שיש עוד כמוני 😉
אני כאילו מנסה לחשוב אם באמת בפנימיות שלי אני מרגישה שזה יום מיוחד שא"א לומר תחנון, או שבתת מודע אני מרגישה ככה כי אין לי כוח לומר תחנון. ואז תמיד בסוף אני אומרת 😉
גם לי היה נחמד לגלות שיש עוד פלספניות כמוניי חחח
כי לפעמים זה מרגיש לי כזה קטנוני ודפוק חח
השאלה האמיתית היא אם זה היה הפוך ובמקום שירדו קטעים היה צריך להגיד עוד עדיין הייתי מחליטה שלא צריך תחנון..
חח את עמוקה זה קודם כל.
איך שאני מכירה את עצמי הייתי עושה את מה שקשה לי יותר…כי כן יש לי הרגש לגבי ח"י אלול שלא להגיד בו תחנון, אבל אני כאילו "מבטלת" את ההרגש כי אני פוחדת שהוא נובע מזה שאין לי כוח לומר תחנון
תודה תודה?
לא אומרת.
היום הזה מרגיש מיוחד ומרומם!
בנותתת
אל תסתמכו על החברות שלכן..
יש כאן את כל סדר ההשתלשלות של אמירת התחנון בחי אלול..
שכל אחת תחשוב עם עצמה בנוגע לעצמה
זהו.
בספר השיחות תש"ג נאמר: ביום השלישי י"ז אלול תרנ"ג, אחר הלימוד, אומר לי אבי [מוהרש"ב]: מחר – ביום רביעי [ח"י אלול] – בהשכמה, טבול במקוה, ואל תאמר תחנון.
בס' ימי-בראשית מסופר, שבתפילת המנחה של ח"י אלול תש"י, קודם חזרת הש"ץ, פנה הרבי (שהתפלל אז לפני התיבה) אל הנוכחים, ושאל ברמיזה אם אומרים תחנון. והשיבוהו שאין אומרים, ולא אמר תחנון. ע"כ.
ברשימות יומן משנת תשכ"ד מסופר, שבח"י אלול הכה הרבי בחזהו ב"סלח לנו" (כנהוג בתפילה שאומרים בה תחנון), אחר-כך שאל אם יש חתן, ובשל כך לא אמרו תחנון.
בשנת תשמ"ט נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח"י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש – אין לשאול, כיון שזוהי הוכחה שאין רגש.
(העדבק מחבדפדיה)
לא יודעת, לא זכור לי מה עשיתי.. נראה לי שזה תלוי איך ח"י אלול מורגש אצלי, אם אני ממש מרגישה יום מיוחד אז גם כשצריך להגיד תחנון זה כזה.. לחשוב אם באמת צריך לומר.. ובסוף צריך אז אומרת..
נראה לי שאם אני בהרגש אז טבעית אני לא אומרת תחנון.
האמת שגם לי יש את ההיתלבטות הזאת בכל תאריך חסידי…
כאילו פעם שמעתי שאמירת תחנון זה לפי הרגש וכו'…
אבל אף פעם לא ידעתי אם באמת נכון, אז אמרתי תחנון…
כמובן שיש כאלה תאריכים שלא אומרים וזה ידוע, ואז שאלתי את אבא שלי.
אגב, ראיתי שכמה כתבו כאן שזה לפי הרגש..
יש מצב שאתם מביאות את המקור לזה??
(כאילו איפה ראיתם/שמעתם את זה)
בשנת תשמ"ט נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח"י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש – אין לשאול, כיון שזוהי הוכחה שאין רגש.
(העדבק מחבדפדיה)
אוף עניתי פה תשובה שהשקעתי עליה ואני רואה שמשום מה היא לא עלתה. חבל.