תיהנו:)
המזוודה הירוקה והמשובצת הוטחה בכעס על הרצפה המאובקת, וליבי השתעלה בקול.
"אוף" היא נחנקה. "כמה אבק יש פה!" היא סתמה את אפה ונופפה בכעס בידיה,להעיף את האבק.
היא רכנה בעצבנות על הרצפה וניסתה לפתוח את הרוכסן.
בפעם הקודמת הוא נתקע לה וכל הבגדים שלה, החדשים, שקנתה בירושלים, נשארו שם למשך יומיים, עד שמצא אביה פורץ מיומן.
מאז תיקנו את הרוכסן, בעיקרון.
אבל מה יהיה אם שוב זה יתקע, כרגיל?
הרוכסן התנשף ונאנק, ובסוף נפתח, וליבי מצמצה מול הריח הלא-נעים שעלה מבפנים.
פוי! כבר מזמן אמרה לאמא שצריך לקנות מזוודה אחרת. זו סתם אחת עתיקה ומיושנת.
אז נכון שהיא די גדולה ותמיד יש בה מקום להכל, אבל הגלגלים חורקים, והצבע מתקלף, הדוגמא מיושנת והרוכסן עושה בעיות.
אוף!
זהו. צריך לקנות מזוודה חדשה. טובה. חדישה. עם גלגלים שנוסעים וכיסוי נח. עם דוגמא עדכנית ותאים נורמליים.
אבל מה לעשות שאחת כזו עולה הרבה מאד כסף?
אבא ואמא, אמנם, הציעו לה לנסות להשיג מכל מיני מכירות יד שניה מזוודות אחרות, נוחות וטובות, אבל ליבי לא רצתה.
המזוודות שם בטח לא יראו הרבה יותר טוב מהמזוודה הירוקה שלנו…
וחוץ מזה, מה יאמרו החברות על זה?
אז ליבי המשיכה להשתמש במזוודה הזו, מחוסר ברירה, וכמוה גם שתי אחיותיה שבסמינר, ואחיה שבכיתה ה'. רק שלהם – זה לא הפריע כל כך…
***
ריקי, אחותה של ליבי, לחצה על ידית הדלת ורצתה לפתוח אותה ולצאת – כשמישהו – איזושהי רוח סערה – תחה את הדלת בתנופה וחלפה על פניה במהירות.
"מממ..?" מלמלה ריקי מתחת לשפמה שלא היה תוך כדי שהיא סוגרת את הדלת. "על מה ההתלהבות הפעם?.."
אבל ליבי כבר לא היתה שם בשביל לשמוע את זה. היא רצה במהירות לחפש את אמא.
המכירה! המכירה הסינית של 'צדקה וחסד'!! היא זכתה!!!
אמא הגיעה מהחדר הסמוך עם סל כביסה עמוס לעייפה.
"אמא!" ליבי רצה אליה ונופפה בשמחה בדף שהיה אחוז בידיה. "תסתכלי מה קר-"
בום.
הסל הגדול נפל, וכמוהו גם ליבי והבגדים שהיו בו.
אמא רק התנודדה על מקומה בחוסר יציבות ושפשפה את מצחה הדואב. "ומה קרה הפעם, ליבי?.." היא תהתה בשעשוע. היא מכירה את הבת העליזה שלה, שבכל יום מוצאת לה משהו אחר להתלהב ממנו.
"אמא, אמא, תסתכלי!" ליבי צעקה בהתלהבות.
היא נופפה בפרוספקט שלה. "ז..זה ההגרלה!! זכינו! זכינו!" היא צעקה ממש.
אמא עיינה בדף המקומט שליבי הגישה לעיניה.
"נו..מה יש פה?" היא שאלה לאחר עיון קצר. "ממה התלהבת?"
"אמא!"
ליבי לא יכלה לדבר מרוב התרגשות.
"ת..תסתכלי בצד! כתוב שם ש..שזכיתי במזוודה חדישה לגמרי!!"
"וואו, ליבי!" התפעלה אמא, "מזוודה? חדשה? נו, איזה יופי! הקץ לרטינות על המזוודה הישנה!" היא שמחה. היא ידעה כמה הציקה לליבי המזוודה הישנה.
ליבי כבר טסה משם לחדר שלה, מדמיינת איזו דוגמא תהיה למזוודה החדשה.
***
המזוודה הגיעה לבסוף, והיא היתה בדיוק מזוודת החלומות של ליבי:
גדולה, מרווחת, נוחה, עם ידית טובה,כמה תאים, גלגלים ש'טסים', כפי שהגדירה אותם ליבי בעיניים שוקקות, והכי חשוב: הדוגמה והצבע היו ממש אופנתיים! בדיוק כמו שהיא ראתה לא מזמן אצל כמה חברות שלה…
***
טיול יומיים לצפון!
כל כיתה ח'2 (הערת המחברת: חשבתי בהתחלה שהיא תהיה בכיתה ט' או י' אבל התלהבות כזו ממזוודה מוגזמת לגיל הזה…ח' הכי גדול שהיה אפשר איכשהו) שמחה מאוד, אבל ליבי הכי התלהבה.
טיול! יומיים! לצפון! יחד עם כולן! ועם המזוודה החדשה!
עכשיו היא תראה לכולן את המזוודה החדשה.
די לבושות מפעם על המזוודה הישנה, העתיקה והחורקת.
מהיום-תקופה חדשה.
***
"הי, ליבי, אני איתך בחדר!" הודיעה איילה לליבי.
"גם גילי וציבי איתנו, אני הולכת לקרוא להם" היא הוסיפה ונעלמה ממסדרון הפנימיה.
זו היתה פנימיה יפה, דווקא, הפנימיה שבה הם ישנו.
ראו שהיא מטופחת!
והחדר היה מוצלח לגמרי, בדיוק עם הבנות הכי 'לעניין'.
וכמובן, המזוודה החדשה…
מלאי של סיבות שמחות שגרם לחיוך גדול להתפשט על שפתיה של ליבי.
יהיה כיף!
"הי, מה קורה בנות?" קראה שרית בעליזות מפתח החדר, תוך שהיא סוקרת את המראה שעמדה בפתחו. "בואנה, אחלה חדר יש לכם!" היא אמרה בפרגון.
"רוצות צ'יזבאטים אצלנו?" היא הציעה, תוך שהיא לוקחת חופן מתוך שקית הצ'יפס של ציבי.
"בואו, תראו את המזוודה החדשה שלי!"
***
מה??
ז א ת המזוודה החדשה של שרית??
הילדה המקובלת ביותר בכיתה?????
היא נראית בדיוק, אבל בדיוק, כמו המזוודה הקודמת של ליבי!
אותה דוגמא, אותו צבע, אותו מספר תאים ואפילו אותו כתם גדול כהה בצד, שנוצר משפיכת בקבוק השוקו עליו, לפני כשנתיים בבית של ליבי.
היא בלעה את התמיהה והמשיכה לפטפט בעליזות, אבל התמיהה המשיכה לנקר בתוכה כמו ציפור גדולה ורעבתנית.
יכול להיות ש…ששרית השיגה איכשהו את המזוודה הישנה שלי ממכירת-היד-השניה שהבאנו אותה אליה??
ופתאם היא ידעה.
כן, ליבי.
זו אותה המזוודה שהיתה לך.
סך הכל היא לא כזו גרועה.
אחרי כביסה והברקת הרוכסנים, היא נראית ממש בסדר. לא סתם התעקשו אבא ואמא שלא להחליף אותה, עד לאחרונה…
ואם, אם שרית מרשה לעצמה לקחת מ..מזוודות ממכירות יד שניה זה אומר ש?..
שהשד אינו נורא כל כך, ליבי.
אפשר לקחת דברים ממכירות יד שניה, ועדיין להשאר אהודה בדיוק כמו שאת.
כי מה שקובע, ליבי, זו את.
את בעצמך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
26 תגובות
אני אוהבת שמתארים תופעות בסיפור.
איזה חמודה שאת!!!
לחץ חברתי קוראים לזה
יפה המסקנה כתבת מהמם!!!
ואוו אבןן!! זה מהמםם מהמםם מהמםם!!!!!!!
יאא
את כותבת מזה יפה וזורם!
ואת מדהימה איך הכנסת כאן מסר מושלםם בתוך כל הסיפור היפהה הזה:)
לללאאאאא
אני הייתי בטוחה שמחקתי את זה בסוףףף???
טוב נו….
כפרת עוונות..
שאני אעלה עוד כמה שיש לי במלאי?
(היו כמה שברגע האחרון ביקשתי למחוק, זו הסיבה שבכותבת כתוב 'עוד סיפור שכתבתי')
וואי??
את הסיפור כתבתי לאתגר כתיבה שאני עושה יחד עם עוד כמה בנות
(דשש)
קיצער
זה לא הכי יפה מהם
אבל פסדר
אבל תודה, אתם חמודות:))
וואוו אבדן דרךך איזה סיפורר חמודד?
אהבתי תכתיבה שלך:))
חחח דש חוזר??
יאוו
ישר ראיתי את הכותרת ונכנסתי
כי אני אוהבת סיפוריםםםם
חחח
כתבת מושש!
הנעמת לי ת'זזמן! עתידך להיות סופרת♥
עלי והצליחי;)
אבן דרךךך
את כותבת ממש אבל ממש יפה!
פליז תעלי לנו עוד!
היה לי כיף לקרוא אתזה.
וווא.
מסר בום לפרצוף.
אוהבים אותך בגללך. לא בגלל מה שיש לך.
מהמם מהמםם
וואו אבן דרך,
איזה כתיבה מושכת ויפה.
את ממש מוכשרת.
בד"כ בפוסטים ארוכים אני מושכת את עצמי לסוף, ופה קראתי ולא שמתי לב בכלל שזה ארוך.
וזה אומר המון.
שאפו לך:)
מטורףף
אהבתי ממשש!!!!
תמשיכי לעלות עודד
וואו תודה! אתם חמודות ממש!
שורה תחתונה: העליתי עוד סיפור, בין היפים שכתבתי..?
יש לי עוד כמה אבל לא ממש יפים, הרבה פחות מזה.
אז תעשו טובה, מגבית צדקה, תרומת חסד, ותנו רעיונות!
אני אכתוב!?
איזה עוד סיפור העלת? אפשר קישור?
ואווו איזה יפה את כותבת!
מושלםם
איןןןןן
אלופה.
מוכשרת.
איזה סיפור…
כתבת מהמם
את כותבת ממש יפה.
תודה רבה
יש לך את זה!!
תפתחי בלוגג
אבן דרך לא זכרתי שאת כתבת את זה ואני יגיב כאן סיפור יפה מסר חזק וכתוב טוב
הסיפור הנוסף נמחק שבוע אחרי שהעליתי אותו(עוד לפני שהוא עלה) כבקשתי, אבל אחרי שהפוסט הזה עלה כבר העליתי את הקודם
..אם כבר מחמאות וחשיפה(לא שזה סודי מי אני כן?) אז על הסיפור היפה מביניהם:)
אממ
בלוג על מה?
ובהזדמנות זו(מעייף להגיב לכל אחת, סורי) תודה לכל החמודות שמצאו זמן לקרוא ולהגיב:))
כיף לקרוא תגובות שלכן!
הייי
גם אני משתתפת באתגרי כתיבה של אבן דרך
אני יכולה לעלות גם את הסיפור שלי? ?
חח כרית:) תעלי כבר בפוסט נפרד, חבל לפספס מחמאות?
וואוו אייזה סיפור חמודדד
יאמוכשרת