ממלכה במבחן:#2(יאאאאייי! אני מתרגשת!??)

על בסטיאן, גטאלי, מהללאל ומה שביניהם
"אני לא מוכנה לזה! אתה לא דואג לבן שלך!"-
אמרו לו שזה יעבור, שזה בגלל הלידה ובגלל עוד מאה ואחת סיבות, אבל חמש שנים זה כבר יותר מידי בשביל דיון חסר פשר, טעם או היגיון.
נשים!
"בסטיאן!- אחד חיתנת, נתת לו אחוזה יפה ואת כל רצונו, ממנו אני פחות חוששת, אבל הבן של רקל! הוא—"
"הוא גם בני! אינני מוכן לדבר על זה גטאלי, זה נגמר, אני עוד חי, מדוע הנך חושבת על עתיד שלילי ישמרנו הבורא! אני מאמין שאינך רוצה להשאר אלמנה. הפסיקי בבקשה לדבר על צוואה או ירושה ותסמכי עלי. אני—"

"אבא?"- קולו הצווחני(ציפציפ?) של רעואל בנו הקטן נכנס לדבריו.
"רעואל! מדוע אינך במיטה?"- שאלה גטאלי ובמוחה כבר נרשם מכתב פיטורים לשלושת האחראים על הילד.
למרות שאימו דיברה אליו, הילד פנה לבסטיאן: "אבא, חלמתי חלום רע"- בלי שהרגיש מצא את בנו יושב על ברכיו ומתחפר- מתכרבל בגלימתו.

"קראת קריאת שמע?"- גם שר הצבא הכי קשוח בעולם, ימס כשהילד שלו יספר לו את זה.
"כן, מהללאל אמר איתי, אבל אולי זה בגלל הסיפור המפחיד שסיפר לי… חלמתי שאני טובע בנהר ומישהו זורק עלי מחבתות וסירים, ושזאבים טורפים אותי, ואני נלחם וואה וואה ארררר—" הילד ירד מברכיו של בסטיאן והדגים לשניים את החלום המבעית.

"ואת כל זה מהללאל סיפר לך?" בעיניה של גטאלי ניצתה אש, בסטיאן שם לב לכך.
"כן" המשיך הילד "אבל זה היה סיפור יפה והוא אמיתי! זה קרה לו! לא כמו הסיפורים המשעממים של ווימזיק, שמספר לי על פרחים ופרפרים". בסטיאן הסתכל על אישתו וילדו חליפות. "אתה אוהב את אחיך הגדול?"- בינו לבין גטאלי התחוללה מלחמה סמויה, הוא חשב שאולי כך יוכיח לה שמהללאל חשוב לבנם והרחקה רק תזיק לילדון הזה.

"מהללאל?" הילד לא אכזב "הוא האח הכי טוב בעולם! גם את אולה אני אוהב, אבל עכשיו הוא גר רחוק ואני מתגעגע אליו מאוד! מהללאל גם ילך וישאיר אותי כאן לבד?"- הוא שאל בתמימות שגרמה לבסטיאן להאנח בכאב. גטאלי ניצלה את השתיקה של בעלה כדי להשיב מלחמה "כשהוא יתחתן כמו אולה הוא יגור במקום אחר ואתה תישאר פה עם אמא ואבא וכל הבית הגדול שלנו יהיה רק שלך!" היא שלחה חיוך ניצחון לבסטיאן שהמשיך לבהות בנקודה נעלמת ברצפה.

"באמת?!" שניהם התעוררו פתאום, קולו של רעואל היה רועד מבכי.
בסטיאן קם ממקומו והרים את הילד שישב על הרצפה והשתנק בדמעות.
"כשמהללאל יתחתן הוא יגור קרוב ולא יעזוב אותך. אל תדאג, אני אומר לו את זה. ועכשיו בוא נלך לישון"- בסטיאן יצא מן החדר כשבנו בזרועותיו- מוחה דמעות,(רעואל מוחה דמעות??) מותיר את גטאלי המומה וכעוסה.

# # # # # # # #

"הכל בסדר עכשיו"- בסטיאן נשק לבנו במצח. הוא בחן את החדר היפה; מיטה גדולה, שולחן כתיבה מפואר ויקר- למרות שעדיין אין בו שימוש- ארון מלא בצעצועים וספרונים שייקח קצת זמן עד שיוכל לקרוא בהם ולהבין מה כתוב שם , שטיחים, עציצים ותמונות.כל אלו בחדר לילדון בן חמש שהו במקרה בנו של שר הצבא.
"אבוש?"- כמו הרבה ילדים עדיין לא הצליח להגות את האות של טוב וגם הפעם זה נשמע "אבוס" (בא לי לאכול אותו❤???☺)
"מה חתלתול קטן?"- מהללאל היה עז סלעים, רעואל יותר חתלתולון.
ואולה?—
"למה אמא לא אוהבת את מהללאל? הוא לא התנהג אליה יפה? מותר לאמא לאהוב ילד אחד ולא לאהוב את האח שלו? ואם היא לא תאהב אותי?"

בסטיאן הזדעזע ממה שעובר בראשו של בנו ולא ידע מה לענות ואיך להגיב.
"אהמ… ובכן, אמא אוהבת את כל הילדים שלה" – זה לא היה שקר לפחות. "אבל אתה צריך קצת לגדול, ובשביל זה צריך לישון! אתה תרצה להישאר קטן?" הוא היטיב את השמיכה מעליו מהורהר עדיין.
"לא! אני רוצה להיות גדול! כמו מהללאל ויולה! אני עכשיו הולך לישון, לילה טוב!"- הילד עצם את עיניו חזק חזק במתיקות.
"לילה טוב." בסטיאן כלא בכל את החיוך שכמעט התפרץ, ויצא מהחדר כשמוחו מלא בהירהורים, סוגר את הדלת המעוצבת בטריקה שקטה.
מאחוריה, זוג עיינים נפקחו בפחד של ילד קטן.

# # # # # # # #

בסטיאן חשב שהוא הוזה, אך ככל שהתקרב לחדרו של מהללאל התגברו קולות הצחקוקים. מה למען ה' יכול להצחיק בחור בשעה מוקדמת כזו בבוקר? סקרנותו בערה והוא התנחם בכך שמעולם לא ויתר לעצמו בעניין הזה . לבסוף הסכים להיכנע לרצונו.
"יבורך יומך מהללאל, מה פשר הצח—" בסטיאן נדהם כשראה את מהללאל קופץ על מיטתו וכשראש מתולתל ושחרור מבצבץ מתחת לשמיכה וערימות הכריות הפזורות באי- סדר. מהללאל נבוך, התיישב בקצה המיטה ורעואל יצא מתחת לשמיכה והצטרף לאחיו הגדול, משפיל את ראשו.

לשניהם היו תלתלים זהים.
שניהם היו בניו.
את שניהם אהב.
"אשמח להבין מה מתרחש כאן בשעה מוקדמת שכזו, ולמה רעואל כאן?" השיחה של אתמול צפה בזכרונו.
"פחדתי לישון לבד בלילה, אז באתי לישון עם מהללאל והוא הסכים לי".
"איך—" בסטיאן השתומם על כשרונו והאומץ של בנו הקטן להסתובב בלילה לבד בביתם הענק בעל ארבעת הקומות ו-שמונים ושלושת החדרים, לעבור את כל השומרים ושלושת המטפלים שלו. מהללאל כנראה לא הבין על מה אביו משתומם ואמר: "זה היתרון בלהיות ילד קטן הא?" – הוא פרע את תלתליו הפרועים ממילא של אחיו הצעיר. היתה שתיקה קצרה בחדר ודווקא בסטיאן היה זה שהפר אותה: " אפשר להצטרף?"

אם מישהו היה רואה את שר צבא כוזר מקפץ על המיטה עם שני בניו היה חושב שהשתגע.
ולמזלו זה לא קרה…

# # # # # # # # # #
ואווווווו?????
לקח לי נצח להקליד את כל זה…..
מקווה שנהניתם… וההשקעה שלי משתלמת.. אשמח להערות והארות והרבה! גם ביקורות,
תודה????