עבודה
השאלה
א פריילאכען חנוכה:) (אל תדאגו אלו המילים היחידות כאן באידיש)
"והדליקו נרות בחצרות קדשך".
אומ.. מי שזוכרת, שאלתי אי אז – ממתי מודלקת המנורה מחוץ להיכל? וגם אם כן, למה חצרות, לא מספיקה חצר אחת? התשובה הפשוטה (ואיך לא חשבנו עליה בעצם) היא שלא מדובר בכלל בנרות המנורה, אלא בנרות שהדליקו בחצרות ירושלים כהודאה על הנס.
רגע, אז שאלה אחרת נוצרה לנו: ב"ועל הניסים" מוזכר רק נס המלחמה, ובהדלקת הנרות שזה הטקס המרכזי בעצם של החג, ובסוגיית "מאי חנוכה" בגמרא (שמדברת על עיקר התוכן של חנוכה) מוזכר רק נס פך השמן. מדוע? מדוע לא הוזכרו בשני המקומות שני הניסים?
עיקר מלחמת היוונים הייתה "להשכיחם תורתך", להשכיח שהתורה היא תורת ה' שלמעלה מהשכל. זה גם העניין של נר. מבין כל העניינים הגשמיים הנר הוא הרוחני ביותר- "כי נר מצווה ותורה אור". וכשיש לנו נס עם נר (פך השמן, דא?), רואים איך שהאלוקות שלמעלה מהטבע פועל בעולם.
כשמתייחסים לנס המלחמה לעומת נס המנורה, הוא מתבטל. הוא אינו תופס מקום. ולכן, בהדלקת החנוכיה ובסוגיית "מאי חנוכה" לא הוזכר הנס של המלחמה, הוא לא עיקר התוכן של חנוכה. אבל כשרוצים לתת שבח והודיה לה' על נס המלחמה לא מזכירים את נס הנרות כי אז תתבטל החשיבות דנס המלחמה.
מחנוכה אנחנו מקבלות נתינת כוח שהרוחניות תהיה עיקר מהותינו, סתומרת שהעניינים הגשמיים לא יתפסו אצלינו מקום.
ואם יש לנו נתינת כוח, אז יאללה לעבודה:)
וכשלב ראשון בעבודה נלמד שיחה לפרשת שבוע (◠‿◕)
מסופר שם על יוסף שמזמין את אחיו לסעודה, וכביכול במיוחד בשבילם – מראה להם שהשחיטה כשרה. אבל, שנייה, אם השבטים קיימו את התורה ושמרו על כשרות, אז.. למה אכלו מבשר של (מי שחשבו שהוא) גוי?
הרבי מציע הסבר ראשון שאומר שהשבטים בכלל לא היו יהודים אלא בני נח, ורק הקפידו על כל התורה, ואז ממילא לא היה מושג ששל שחיטת יהודי מול שחיטת גוי כימכולם היו גויים (ואז בעצם הבשר כשר).
פירוש אחר מסביר שבכלל היו אלו האבות ששמרו את כל התורה עוד בטרם נתינתה, אבל השבטים – לא הקפידו על קיום המצוות (לפני מתן תורה, כע? לא מספרת בגנותם חלילה).
הרבי מעלה עוד כמה אפשרויות לענות, אבל פוסל את כולן, ובסוף מסביר שזה נכון שההנהגה של יוסף לשבטים הייתה בקשיחות, אבל זה היה רק כדי לגרום להם להתחרט על מכירתו ולחזור בתשובה.
ויחד עם זאת, הוא פעל באופן שלאחר שיתגלה – הם יאמינו לו. (למשל, כשהראה להם שמכיר אותם – שהושיב אותם הבכור כבכורתו).
ואפילו יותר מזה – הוא שתל להם המון רמזים שיתנו להם להבין שמשהו פה מוזר ו..ישמצב שאולי בכל זאת המלך השייגעץ הזה הוא אותו אח קטן ושנוא שהם רצו להרוג.
וגם כאן, יוסף רמז להם שהוא יודע שבבית יעקב ישנה הדגשה מיוחדת על אופן שחיטת הבשר – כדי שיאמינו לו בעתיד כשיתגלה.
הרבי לומד מכאן שבהכנסת אורחים – אני כמארחת חייבת לעשות הכל כדי שהאורחים שלי ירגישו בנח, גם אם אני יודעת בוודאות שהם לא יאכלו בסוף או לא יהנו מהטרחה שלי, עדיין יש לי את הזכות (והחובה;)) לעשות הכל כדי שתהיה להם אפשרות להרגיש הכי בנח שיש.
ועכשיו לעבודה האמיתית:) בהצלחה, וגוט שבת! (אופס אמרתי שזהו עם האידיש להיום
)
5 תגובות
I LOVE IT!!
LIKE!!
??
תודה מטולטלת?
אגב, זה טוב ללמוד אידיש, לא?
חח במקור היה שם עוד אידיש שחברה שלי צנזרה?
זה מעולה ללמוד אידיש, ואני בכלל לא נגד.. סתם בשביל הקטע
השלמתי;)
ואני כמעט בטוחה שאת השיחה הראשונה למדנו אצל הרבי, יאיי