אני בוחרת במלך! /1

לימוד משותף לכבוד י"א ניסן

חודש טוב יקירותיי.

בעוד עשרה ימים נחגוג בע"ה את יום הולדתו של הרבי, י"א בניסן.

החלטתי לשתף כאן חלק מההכנה שלי בלימוד המאמר "ביום עשתי עשר יום" מי"א ניסן תשל"א, באמצעות לימוד המשלים והדימויים המיוחדים המופיעים במאמר ובביאורים שלו. הרבי מביא במאמר את עניין הבחירה של עם ישראל בקב"ה ושל הקב"ה בעם ישראל, והפסוק הראשון הוא מתוך סדר הקרבת קרבנות הנשיאים (שאנו אומרות בימים אלו), כאשר הנשיא האחד עשר המקריב, בי"א ניסן, הוא נשיא שבט אשר.

מזמינה בחום כל אחת שמעוניינת להרחיב ולהוסיף בתגובות, סיפורים וביאורים שלמדה / שמעה.

בל"נ אשתדל להעלות מידי יום פוסט אחד קצר, על פי סדר האותיות.

המשל הראשון: "אנא נסיב מלכא", מופיע במדרש על הפסוק "חלקי הוי' אמרה נפשי"

חשמל עמד באוויר כשהמלך מלכיאלי ופמלייתו חצו בדהרה את גבולות העיר.

בני העיר עמדו דוממים ומתוחי-גו ביראת כבוד. העיניים לא שבעו מלנסות לקלוט את המראות, את הכמויות, את הלבוש העשיר, כמות הפרשים.

מאחורי בני העיר היו ימים ארוכים של הכנה למעמד האדיר. החל מהרגע שמשרתו המרשים של המלך ירום הודו הגיש למושל העיר את כתב ההודעה על הביקור הצפוי, נכנסו כולם לקדחת הכנות, על מנת לקבל את המלך ושריו באופן המכבד ביותר.

הכרוז עבר בעיר הלוך ושוב, מכריז אינספור פעם את התאריך המרגש. מצווה על כולם להכין בגדים מתאימים, מתאר את סדר קבלת הפנים ואת אופי ההנהגה המתאים לארוע.

נכבדי העיר היו עסוקים אף יותר בתכנון מעשי, המושל הטיל עליהם תפקידים רבים. הם דאגו למקהלת ילדי העיר, לכיבוד, לשולחן הכבוד, לתכניות ולבקשות שיוצגו בפני המלך… עבודה רבה.

והנה הגיע הרגע הגדול מכל!

דקה שקטה ארוכה ומכבדת קיבלה את הבאים, ומיד אחריה פרצה התזמורת במארש מלהיב. הילדים וההורים לבושים חגיגי השליכו פרחים יפהפיים וכל העם הלך והתקדם לו אחרי הפמליה בשביל, לאולם קבלת הפנים.

בעוד הם משתרכים בעקבות כולם, הבחין עמיאל שחנפיאל תוחב את ידו שוב ושוב לכיסו, מלטף שם איזה גוויל נייר מבצבץ. חיוך עקום התפשט על פניו מקצה האף אל קצה האוזן "אז מה יקירי, גם אתה מנצל את ההזדמנות לבקש טובות הנאה? מה כתבת שם במכתב הבקשה שלך?"

חנפיאל לא התבלבל "בוודאי, רק טיפש יפספס הזדמנות כזו. יש לי כמה פרוצדורות לסדר. שיפוצים, הוספת מרפסת… כאלו דברים. שמתי עין על שר התשתיות, הוא נראה לי איש לעניין. אני מתכוון לגשת אליו ולבקש את עזרתו".

"יפה, יפה" חפן עמיאל את זקנו בתנועה סתמית.

"מה יפה כל כך, וכי אתה לא מתכנן לבקש משהו ממישהו?" התגרה בו חנפיאל

"מתכוון. יש לי בעיה עם העלאת המשכורת. שר האוצר נראה לי האיש הנכון להעמיד את הבוס שלי במקום. כבר החלטתי מה להעניק לו כאות תודה"

"בקיצור אתם שניכם לא פראיירים" השתחל לשיחה תחמניאל. "אבל נראה לי שהבחירה שלי הנבונה ביותר".

השניים נעצרו מלכת, מביטים בו, מנסים לעכל את התפרצותו לשיחה יחד עם מילותיו האחרונות.

"נו, במי אתה בוטח לעזרה, בשר החוץ? רוצה לעבור דירה?" לגלג עליו עמיאל.

"האמת שכן, שר החוץ. אבל לא בשביל לעבור דירה. יש לנו ירושה ענקית שתקועה מעבר לים…" הוא הנמיך את קולו. אך לפני שסיפק בידו לסיים את המשפט, הבחין חנפיאל חד העין שצל מלווה אותו מימין. צילו של נבוניה. הוא מלווה אותם כל הדרך ושותק.

זה לא מצא חן בעיני חנפיאל.

"מה אתה שותק?" הוא ניסה להציץ לכיסים "איפה הבקשות המיוחדות שלך?"

נבוניה חייך. "הבקשות שלי בראש שלי" הקיש באצבע קלה על קדקודו.

"אבל רבותיי אני מאזין לכם ולא שוכנעתי"

"מדוע? וכי אין זה טיפשי שלא לנצל הזדמנות ששרים בעלי השפעה יכולים לבוא לקראתינו? מתי עוד תהיה קרוב אליהם כדי פסיעה?"

"כן, לנצל את ההזדמנות זה טוב" השיב נבוניה בכובד ראש. "השאלה למי לפנות"

הם היטו אוזן. חששו לפספס.

"אני סבור כי המלך הוא היעד הנכון בשבילי. כל השרים הם נחמדים אבל המלך יכול להזיז אותם ממשרתם. היום ביקשת בקשה ומחר הוא מובטל ואינו יכול לסייע לך. אבל המלך…" התנשף בהערכה "הוא מעל כולם".

"אני בוחר במלך".

הנמשל: עם ישראל ואומות העולם, במי בוחרים?

על פי תפיסת עובדי האלילים, להקב"ה יש משרתים בעלי תפקידים בעולם, שיש הם יכולת להשפיע טוב מעצם תפקידם.

ולכן הם בוחרים להשקיע בלעבוד לאותם בעלי השפעה כביכול, שתחת האלוקים, כדי להשיג מהם טובות הנאה. כפי שעמיאל, חנפיאל ותחמניאל משקיעים את פנייתם לשרי המלך ולא למלך עצמו.

אם נדמה את זה למושגים של העולם שלנו, זה סוג של להתחנף למלצר על מנת לקבל ממנו שירות יותר טוב. על אף שאנו יודעים היטב שהוא לא בעל המסעדה ולא מבשל את המנות. רק מגיש אותן.

עם ישראל לעומתם (נבוניה), אינו מקבל שום אפשרות של ממוצע בין הקב"ה לבין בוראיו. עם ישראל יודע שאין לאף אחד מלבד ה' יכולת השפעה אמיתית. הדימוי הנכון להבנה זו הוא "גרזן ביד החוצב". לגרזן אין השפעה משל עצמו, ולא רצונות משל עצמו ולא יכולות לבצע שום דבר. רק בכח הנפת החוצב נעשית הפעולה של הגרזן.

ולכן הם עובדים את ה' לבדו.

אנחנו בוחרים במלך!