הסירה נשברה ואנחנו טבענו.

כֹּל שׁוּרָה תִּשָּׁמַע קְלִישָׁאָה.
מַרְגִּישָׁה בַּחֲדַר בְּרִיחָה
רַק בְּלִי מַטָּרָה.
וְלֹא מְנַחֵם אוֹתִי דָּבָר-
שֶׁגַּם הַפִּזְמוֹן נִשְׁאַר בָּדָד.
וַאֲפִלּוּ בַּחֶרְמוֹן
לֹא נִשְׁאַר לָבָן
כִּי שָׁחֹר עָלֵינוּ נָפַל.
הַכֹּל הָפַךְ חֻרְבָּן,
וְהַכֹּל מְעֻרְפָּל.
כְּבָר לֹא יָדוּעַ
מִפֹּה טוֹבֵעַ?!
כִּי עַכְשָׁו הָיִינוּ כֻּלָּם
בְּאוֹתָהּ סִירָה,
שֶׁנִּשְׁבְּרָה.