אני ארקוד

אני ארקוד.
שומדבר לא יעצור אותי.
אני אסתחרר עד שתאבד לי הנשימה. עד שיתלש ממני
רצון. עד שיחנק כל רגש שבי.

אני ארוץ. בלי לחשוב. אמעך בדרך חלקים שנשרו ממני. זה
כואב. אז מה.
אני אקפוץ. אדמה תרעד בגללי. תשע בסולם ריכטר.
אשאב בוואקום מליון פעם לרצפה רועדת.
אני אשתוק. מילים יתקעו לי בגרון שרוט. לא אתן להן
לצאת. ממילא אין להן לאן. דפוקות שכמותן.

אני אקח לי קורקינט שחור. אטוס איתו בין ענפים חדים. לא
צריכה קסדה. אצרח שם בקול שיר ודחייה. אשתגע
מדמעות. הן לא ממני. מהרוח.

שיר יתחלף. בכי ידגדג לי עפעף. אני אגביר מהירות. אבק
ילכלך את השקט.
בטרייה תהבהב. אדום. שחור. לא מאיטה.
קורקינט יבגוד בי. מנוע ישבוק חיים. מכה כחולה תזהר בי.
רק אז אסתכל על ירח. אלחש "תודה".
–