מחכה בתור

היא באה לסופר,
ממלאה עגלה, יש לה המון מוצרים.
מגיעה לקופה, מחכה, מחכה.
והנה מגיעה תורה.

'אה.. סליחה', קול מימין, 'אפשר רק 2 מוצרים?'
'כן, בשמחה', היא עונה אדיבה.
ושוב מחכה לתורה.

'אפשר רק את זה?' הפעם משמאל,
ושוב מסכימה, ושוב מחכה.

וככה באים עוד ועוד אנשים,
ולה לא נעים לסרב,

כי יש לה הרבה, ולהם רק אחד,
אז למה שיעמדו לחכות?

ואחד ואחד ואחד,
מצטרפים להרבה,

ורק היא מחכה.

נסו לחשוב על זה,
גם אני לפעמים ממהרת, לחוצה בזמן, או סתם לא בקטע שלי לחכות בתור הארוך,
רוצה לבקש להעביר רק מוצר או שתיים,

אבל אז נזכרת בכל הפעמים, שאני עומדת בתור, עם עגלה עמוסה,
וכל אחד מבקש רק מוצר אחד.
ואני, יודעת חשבון, הייתי בהקבצה ראשונה,
1+3 זה 4, וכמה מוצרים, ועוד כמה מוצרים, זה עגלה שלמה.

אז אני עוצרת, שמחה שלפחות מי שלפני, לא יחכה יותר בגללי.