מתחילה שנה א'? זה בשבילך..

כבר כמעט חצי שנה שאני בלי מסגרת קבועה. בלי לו"ז שתוכנן עבורי מראש, בלי שאצטרך לנקוף אצבע.
כבר כמעט חצי שנה (כןכן,בדיוק, בערך מאחרי פסח) שאני נודדת ממקום למקום, מכל בחינה שהיא – פיזית, מרחבית, רוחנית, גשמית…
כבר כמעט חצי שנה, שאני לומדת לאט לאט להכיר את עצמי, מתבוננת במי שאני, ברצונות ובחלומות שלי, בחסרונות וביתרונות שבי.

לא! לא!! את כאן, שקוראת את הפוסט עד לכאן ובין השורות חושבת שאני.. כנראה… נושרת מהיהדות, או נעשית פחות חסידית, או שאולי הפוך על הפוך – ואני בכלל רק מתחילה להיות חב"דניקית??

לא, חחחחח, אין לך מה להיבהל 😉
הכל ב"ה בסדר איתי 😁
את לא באמת יודעת מי אני, אבל בגדול גדול-
אני בחורה חב"דית, חסידית, שגדלה בבית דתי לאומי, עם משפחה מטורללת (רק לטובה כן?) שתומכת ואוהבת אותי, ועם רבי –
ועוד פרט שולי קטן שככל הנראה ישפוך אור על כל הפוסט המוזר הזה שנפל עלייך משום מקום –
אני
סיימתי
י"ב.

כן, כן, אני דרמטית, אני יודעת, אני טיפוס כזה, כולם אמרו לי אבל זה מה שה' רצה.
ובתור בכורה מתוך 4 אחים,
ובחורה חב"דית בבית של (לכאורה) רק דתיים,
ומישהי שלא כל כך יודעת מה זה אומר באמת החיים

אני נהיית מתוסבכת עם עצמי.
אז לא, כמו שאמרתי – אין מה להיבהל. ואני די אומרת את זה לעצמי,
כי אני
בעצמי
לא קולטת
שנגמר הפרק הזה בחיים שלי שקוראים לו בית ספר.
פתאום כולם תולים בי תקוות, ואחריות, ומאחלים לי להתחתן בקרוב ולהביא ילדים,
ועבודה, וקשרים שפתאום הופכים להיות לא מובנים מאליהם,
הכל התהפך אצלי ברגע.

רק כדי להוריד מתח מכל הדאוגות –
ולעורר הזדהות בקרב השנה א' שבקהל-
את כל החצי שנה הזו אני יכולה לסכם ב2 משפטים:
1. בגרות-חופש-בגרות-חופש-בגרות-טיולשנתי-מסעשליחות-טקס סיום י"ב.
2. קייטנה, בייביסיטר, בית, והמוווווןןןןןן זמן פנוי.

אז מה גיליתי על עצמי? אני כבר אשאיר לעצמי.
אבל תובנה/בקשה אחת שאני פשוט אכתוב ובזה אחתום את דבריי:
אבינו מלכנו,
אין
(פשוט אין)
לנו
מלך
אלא
אתה
.