רמות שונות של מודעות
החיים שלנו ארוגים בחיים של אחרים, כל מעשה שלנו נוגע במי שלידנו. בין אם אלה משפחה קרובה, חברות, או אנשים זרים.
החיכוך התמידי הזה עם הסביבה האנושית עוזר לנו לעבוד על עצמינו, להיות קשובות יותר, קצת לצאת מתוך הגבולות של עצמינו ולהסתכל החוצה, לראות מי נמצא שם ומה הוא צריך..
אלא שזה לא כל כך פשטני כמו שזה נשמע, כל אחד בעולם הזה הוא ייחודי, יחיד ומיוחד. ולא רק בתכונות אופי או בכישרונות. כל אחד נולד עם סביבה שונה, המעניקה לו ומלמדת אותו סוגים שונים של ידע.
חלק מהילדים למשל זכו בהורים רגישים בעלי מודעות שמקנים לילדים יכולות חברתיות וכלים להתמודד עם החיים על מורכבותם. חלק אחר של הילדים מקבל מודעות וכלים להתמודדות מאנשים אחרים (בני משפחה אחרים, מורים, משפיעים או גם סתם אנשים).
אך כמו שלכל אחד יש יכולות שונות בתחומים שונים, ככה גם לכל ילד יש רמה שונה של מודעות חברתית וסביבתית, כל ילד רוכש כלים אחרים, בקצב שלו.
אוקי מילים יפות, עכשיו רוצות לדעת מה המשמעות שלהן?
לא כל אחת היא רגישה, וזה לא מגיע מרוע!
זה מגיע מהכלים שהיא רכשה. יכול להיות שלא היה מישהו אוהב שילמד אותה, ינחה ויכוון.. יכול להיות שנתוני החיים שהיא קיבלה מאבא שבשמיים לא הקלו והיא לא מודעת כמוך. אין לה את המודעות הזו מתי היא רצויה ומתי היא לא ושיש שאלות שעדיף להימנע מלשאול..
היא ממש בפשטות לא רואה את זה! זה ממש כמו מגבלה פיזית.. כמו שלא תכעסי על ילדה עם בעיית ראיה שלא זיהתה אותך ברחוב, כך אל תכעסי על ילדה שהסתכלה יותר מידי על אחותך המיוחדת או שאלה שאלה מביכה..
היא לא רואה את הדברים מנקודת המבט שלך, היא רואה את זה אחרת. אמנם זה לא הופך את זה לנעים, אבל חשוב להבין ולהשלים עם העובדה שזה לא מרוע.
משום מה אנחנו הרבה פחות סלחניים כלפי מגבלויות נפשיות, אבל הן קיימות. וכמו שנאמר בהתחלה, החיים שלנו ארוגים בחייהם של אחרים.. לפעמים אנחנו חלק מההתמודדות של מישהו, צריך לשמוח שזה רק חלק.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
ממממממש אהבתי! אני חושבת על זה הרבה, קל לאנשים לאהוב ולהבין מגבלות גופניות או ילדים המוגדרים כמיוחדים, אבל בעיות כמו "קושי בהבנת מצבים חברתיים" או בעיות רגשיות נראים כדבר שעם קצת עצבים יסתדר, או שלא… צריך באמת לקחת את זה כמגבלה ולהשלים עם זה.. האמירה "שתטפל בעצמה" לדעתי לא נכונה, כי זה המחויבות שלה, לא שלי, המחויבות שלי היא להשלים עם העובדה שזאת היא, וזהו, אני לא אוכל לשנות אותה ועליי להסתדר עם המגבלה שלה, בדיוק כמו שלא אכעס על ילד עם קביים המתאמן בהליכה כי יש לו בסופו של דבר את היכולת ללכת.
זה שהיא מסוגלת להתמודד לא אומר שאני זו שצריכה לחסום בפניה את האפשרות הזו, ע"י חוסר הכרה והכלה
מדהימה! כל כך מדויק ונכון. את מסבירה את זה יותר טוב ממני
מודעות עצמית או סביבתית קשור מאוד לסביבה, אבל גם ליכולת השכלית להבין מצבים, או להגיב במהירות הנדרשת ובהתאם. להיות מודע אפילו רק לעצמך זה קשה מאוד, אני לא מתחילה לגעת אפילו במודעות סביבתית.
-הגשת את העניין בצורה מאוד מעניינת ויפה, אהבתי
מסכימה, מודעות עצמית היא הכי קשה, נראה לי שיותר ממודעות סביבתית. כי הרי הכי קל לראות בצורה ברורה שמדובר באחרים.
שמחה שאהבת!
הי חני, שמחה ששאלת. חשוב לי להבהיר:
כשכתבתי מוגבלות נפשית לא היתה כוונתי למחלה נפשית או כדומה. התכוונתי לכל התמודדות שיש לנו והיא לא פיזית. קראתי לזה נפשית כי זה התמודדות עם הנפש, עם הבפנים.
אפשר קצת יותר הרחבה מה זה מוגבלות נפשית?