… ופתאום הוא יבוא.

נכתב בתקופת האינתיפאדה; רלוונטי עדיין, לצערנו
… ופתאום הוא יבוא.
מבין קולות הירי
שתיקתן של הדמעות
ישמע קול השופר
יאחה לבבות שבורים

מבין טיפות הדם
שעוד זרוק ברחובות
יפציע טל של נחמה
על רגשות קבורים

ומשפחות דוויות משכול
ירימו ראש למול תחייה,
שמחה תנסוק לגובה,
כי הסתיימה לה הגלות

הרי בסוף יבוא הקץ
על שנים של ציפייה
וגאולה תפרוש כנפיה,
ככה, בקלות.

ולא נדע אז איך יכולנו
מעמד עוד להחזיק,
לחיות חיים בצל המוות,
ריחות עשן ופיח

איך ספגנו השנאה,
ולא חלמנו להפסיק
להאמין שהוא יבוא:
המלך המשיח.