כן, גם אני לא האמנתי.
אנחנו פה, בשקט, כולנו
תמיד היינו מאחורי הצללים.
אבל תראי איך שרדנו,
ואיך יש לנו עכשיו חיים.
והיית בטוחה שהכל נגמר
שהאור לא ישוב לראותינו
והחושך ישאיר טעם מר –
ותמיד, יתקבע בליבותינו.
אבל קמנו, את בטוח יודעת,
קמנו מהאפר לשמש העולה,
ולמה פתאום אני שוב דומעת,
מההתרגשות הזאת של ההתחלה.
ואחרי שחשבת שנגמרנו, שמתנו
שתדעי שרק לקחנו פסק זמן לגדול
ועדיין, לנצח, בכל זאת היינו,
ולך, אני יודעת, זה אומר הכל.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
בכוונה כתבת בלשון רבים?
לא הכי הבנתי מי מדבר למי?
אבל יש לך כתיבה מיוחדת!
שיר נדיר.
הייתי רוצה להראות אותו לנפש קרובה, אחרי שנעבור ביחד איזה מסע.
אביגיל! ישנה אחת, התגעגנו:))
והשיר – אמאלה.
??
מהמם… כתיבה נדירה!
וואו.
את כל כך ריגשת אותי עכשיו,
הלב שלי בוכה ורוקד בבת אחת מהדבר המטורף שכתבת פה.
וכל מילה נוספת רק תזיק.
❤.
את מוכשרת מוכשרת מוכשרת.