ומה שבנתיים.
בימים.
מגן עלי שריון.
חליפת הגנה שתפרתי על עצמי.
בכוח.
בלילות.
תזוזה אחת פנימה.
והלב שלי נקרע שוב.
ולרגע.
נדמה שנמסה לי החליפה.
בדמעותיי.
אבל בבוקר.
מפשיטה מותר ללילה.
ושוב רוכסת רוכסן.
נועלת דלת.
על הלב שלי.
והתמכרתי. לשגרה המרוחקת הזאת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
יש לי צמרמורות..
כתבת את מה שעובר עליי, ועוד יותר מכך..
אוף. זה פשוט רע
אמאלה.
כואב.
אאוצ'.
כואב לי להזדהות
וברור שיש כל כךך הרבה מתבגרות שעוברות את אותו הרעיון בקושי הזה
התמכרות זה דבר רע, וזהו.
?.
אעעעע.
מתלבטת אם להגיב על התגובות עכשיו. או בלילה.
מרוחקת עכשיו. ולא מעניין אותי.
אחזור להגיב.