הפכים גמורים שווים אחד לשני?

אז למה באמת?

לפרק הקודם

נשמע טוב? אז ממש לא.
תגידו, איך אפשר להגיד על היום והלילה שהם בעצם אותו אחד? היום כולו אור והלילה כולו חושך. אור וחושך הם שני הפכים גמורים. יום ולילה הם שני הפכים. מה הקשר?

ושני היצרים. כלומר, פירוש נחמד, אבל צריך להבין! איך הגיוני להגיד שכל הלב שלי רוצה משהו אחד, אם חלק ממנו רוצה גלידה ועוד חלק ממנו רוצה לתת צדקה?
ובאמת זה מה שאדמו"ר הזקן שואל.
איך יכול להיות ששני הפכים גמורים, לא רק שישכנו יחד – אלא יהוו ביחד משהו אחד שלם?

וכאן אני מתפתה לעשות העתבק מאחד הפוסטים הקודמים בבלוג הזה;) כן, האור הסובב… אור הסובב כל עלמין, האור הגבוה שלמעלה מסדר ההשתלשלות. האור ששייך למקיפים.
אז אני לא אעשה העתבק, אבל בואו נרענן טיפה. (וכשמדובר בליקוטי תורה, האור הסובב זה מושג שממש כדאי לדעת אותו חלק).
סדר השתלשלות – זוכרות? 4 עולמות, אצילות בריאה יצירה עשיה; 10 ספירות, חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות; ואור שעובר בכל הספירות האלה, בכל עולם ועולם, ממלא את הכלים ומצטמצם עד שהוא מגיע אלינו באופן שאנחנו יכולים לעכל. [מי שעוד לא עיכלה..:) אפשר ללכת להקדמה ולפוסט של פרשת ויקהל]

אבל יש משהו שנמצא מעל סדר ההשתלשלות. אור מקיף – כמו עיגול שסובב את הכל. לכן קוראים לו גם אור הסובב.
ומה בעצם האור הסובב נוגע לענייננו?
טוב, אני כן אעשה העתבק…

"כזה גבוה ונעלה ובכלל לא קשור אלינו. כזה מרומם שאנחנו, נמלה, גרגר חול והאוורסט שווים לפניו. "כחשיכה כאורה" – חושך ואור הם באותה דרגה! כמו אינסוף שמבחינתו, אחד ומליון זה אותו דבר. מליון ומינוס מיליארד זה אותו דבר. אין דרגות. אין סדר.
כל סדר ההשתלשלות לידו – זה כמו טיפה באוקיינוס. טיפה באוקיינוס! אם תחסר לי טיפה בכוס מים אני לא ארגיש. טיפה בבריכה? מי שם לב אם היא לא תהיה שם? טיפה בים התיכון? טיפה *באוקיינוס*? וזה בדיוק מה שכל סדר ההשתלשלות תופס לגבי העצמות. כלום. אין ואפס."
או בקיצור, כמו שמבחינתנו כל הבובות של בנות השנתיים שוות אותו דבר, בגלל שאנחנו נמצאות ברמה אחרת לגמרי – כך מבחינת הרוממות של האור הסובב, אור וחושך זה אותו דבר. כמו ההבדל בין בובה עם שיער סגול לבובה עם שיער כחול.
אוה. עכשיו אפשר להבין את נשיאת ההפכים הזאת!
שמו של הקב"ה 'שלום' רומז לדרגה הנעלית הזו שנמצאת למעלה מסדר ההשתלשלות. לכן הוא 'מצליח' להשכין שלום בין היום ללילה, בין האור לחושך, וכן – גם בין היצר הטוב ליצר הרע.
מצד הגדולה הזו, מצד זה שכל הדברים שווים לגביו – גם היצר הטוב והיצר הרע הם בעצם אותו דבר. הקב"ה מאיר להם הארה מהבחינה הזו וכך שני חלקי הלב שלנו פונים כמעט בבת אחת לאותו כיוון! לעבוד את ה' יתברך בשמחה ובטוב לבב.
שנזכה לא רק לדעת, אלא לראות במוחש, איך שהלילה הופך ליום, מר הופך למתוק, וכל הגלות הקשה הזו הופכת לגאולה אמיתית ושלימה.

שבת שלום!

מקורות: ליקוטי תורה פרשת ואתחנן, מאמר ד"ה "וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלוקים אין עוד".