גם לך זה קורה?
ניסן התשע"ו
זה שוב קורה לי
אני מסמיקה, מחווירה ודומעת חליפות
מודעת לזה שכנראה אף אחת לא שמה לב
אבל עדיין מתצטמקת אל תוך תוכי
הפעם זה היה נראה מבטיח
קבוצה מספיק גדולה של בנות,
נח להיכנס לתוכה וגם לצאת בלי למשוך תשומת לב
אולי אנסה שוב?
הצטרפתי למעגל מפינת הכיתה
נוגעת לא נוגעת
מנסה להיות חלק
להקשיב לפטפוטים העליזים שנזרקים שם
להרגיש שייכת
אבל אחרי כמה דקות
התחושה הזו שוב חוזרת אלי
מובסת
אין לך סיכוי.
אני עוזבת את המעגל באותה הדרת כבוד בה נכנסתי אליו
לא יכולה יותר להיות פה
בורחת מהכיתה ההומה לפינה שקטה בחוץ
ובוכה..
למה זה קורה לי?
למה אני לא מצליחה?
כאילו כל החיים תישארי אחת כזו
שרואה את הבועה היפה ששמה חיי חברה
מבחוץ..
נמאס לי!
למה כל אחת בכיתה הזו מצליחה ליצור קשרים עם מי שסביבה
ואני לא
למה יש בנות שנכנסות לכיתה ומתקבלות בתרועה על ידי החבר'ה
ואני לא
למה אני מרגישה שכולן מרחמות עלי
ומידי פעם אחת הנשמות הטובות זורקת לי עצם של תשומת לב
ומצפה שאקבל אותה בשתי ידיים
ואני רק מתמלאת בזעם עצור
איך אני יוצאת מזה?
אני רוצה להרגיש רצויה, שייכת, שווה ואהובה.
ניסן התשפ"א
זה שוב קורה לי
אני מרגישה שוב את ההרגשה הנעימה הזו
חזרתי משיעור שמסרתי למקורבות ביישוב
דנה, אפרת ויעל נשארו איתי כמה דקות אחרי שכולן יצאו
וסיפרו לי על השינוי שמחוללים להם השיעורים האלה בחיים
שמחתי מאוד לשמוע את זה, הרגשתי את ההערכה שלהן.
ומחשבות אפפו אותי בהליכה חזרה הביתה
כן, יש הקב"ה בעולם. יש רבי בעולם.
ניתנו לי מהם כוחות לתת מעצמי
איזה אושר זה להיות צינור שמעביר שפע הלאה
תודה לך ה'.
שתי הדמויות המתוארות הן אני
ובעקבות עבודה עם מאמנת חסידית מדהימה
השתניתי לגמרי
גיליתי כל כך הרבה מתנות שהיו חבויות בתוכי
ורק חיכו לרגע שאקרא להן:
בואו, אני רואה אתכן.
למדתי להפסיק לקבץ נדבות ממי שסביבי
להפסיק לדרוש שיאהבו ויכבדו אותי
ולהתחבר לעצמי
כי יש לי כל כך הרבה
גם בלי שאף אחד יאיר את זה בזרקורים
אז רציתי לומר לך יקרה
שאם את מזהה את עצמך עם הנערה המובסת מכיתה י"ב 2
תדעי לך שאפשר להשתנות לגמרי
אפשר להיות מקובלת-
על עצמך!
וממילא זה מקרין לכולם
מה שאת צריכה לעשות זה
קודם כל לרצות להשתנות,
לדעת שזה כרוך בעבודה-
מתוקה..
ואז – לדעת להיעזר
ויש כל כך הרבה במי
למצוא מישהי שתעזור לך לגלות את הנפש האלוקית האינסופית שלך
אני לא מכירה אותך,
אבל יודעת שיש בך כוחות אדירים, כשרונות ומתנות
שאולי אפילו את עוד לא מודעת לקיומן
אוהבת
ומאחלת לך הצלחה רבה בדרך היפה הזו.
את יכולה!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
רחליי
תודה.
אין לי מילים.
?
וואו.
את לא מבינה אפילו איזה מתנה נתת לי עכשיו.
אני הולכת לשמור את הפוסט הזה ולקרוא אותו שיהיה לי קשה ואני יודעת שיהיה.
תודה צדיקה, חיזקת אותי מאד!! (אולי אינלי את ההתמודדות שלך אבל יש אחרת, ותודה!)
הלוואי והייתי יכולה ליצור איתך קשר.
תודה!
אוף את כזאת מין מתוקה!
התחברתי ממש לפוסט היפה והחשוב הזה,
נגעת לי פה-?
יואו. בהתחלה כאבתי איתך. אחרי זה הערכתי אותך.
וואאו. אין לי מה לומר.
רחלי את מהממת כל כך… ומדהימה.
הצורך שלי הוא שונה אבל אני גם מחפשת מאמנת עכשיו, דווקא שתהיה חסידית. יותר קשה משחשבתי..
חיזקת אותי ממש, אפילו שזה לא הניסיון שלי. הניסיון שלי מצחיק…
שמעת פעם מישהי ש… לא משנה. בכל מקרה תודה לך!
א גוטע וואך:)
תגובה ראשונה שלי באתר.. אוהבת יותר לקרוא וזהו.
אבל הפעם הייתי חייבת,
את מהממת! וזה כ"כ נכון!!
כתבת זורם ויפה??
כל הכבוד לך ובהצלחה בהמשך!
תודה על התגובות מתוקות
כיף להעלות דברים באתר הזה
אתן מדהימות ועמוקות
ומרגיש לי כל כך נח לשתף כאן דברים
כי אני יודעת שתבינו
שותפות אמתיות
אפילו שזה מעבר למסך:).
ולבת שמחפשת מאמנת חסידית:
ממליצה ממש בחום על קו ללב!
ראיתי שהיה עליהם איזשהו שיח פעם באתר,
אז המאמנת החסידית המדהימה שלי –
שעד היום אני בקשר רציף אתה –
היא אחת מהמטפלות שם.
האמת שאני לא יודעת אם כולן שם טובות כמוה,
אבל כנראה שכל המטפלות פחות או יותר באותה רמה.
תנסי, ואם את לא מתחברת ספציפית לאותה אחת,
תנסי ביום ושעה אחרים.
בהצלחה רבה!
תקשיבי, את פשוט מיוחדת, וגיבורה.
איך הצלחת פשוט לפקוח עיניים, להסתכל, לראות על כל כך הרבה דברים את הטוב, את האור שיש בתוכם. לפעמים אני חושבת, כמה אומץ צריך בשביל להשתנות, כמה רצון, שלא ניראלי שיש לי בכלל. ולך היה! ויש! וימשיך ליהות אצלך כי הצלחת! את עמדת בזה בשתי רגליים, וזה כל כך הרבה בעיניי.
שיהיה לך הצלחה רבה כל החיים, אושר ונחת מעצמך!.
רחלי את מהממת!!??
א-מ-א-ל-ה
את לא אמיתית!!
הזזת לי משהו בלב וחדרת כל כך עמוק פנימה!!!
תודה לך!!? נשמה אמיתית שאת?