אהממ , אישה בכיינית?!
ברוכות הבאות, והפעם .. עד שהבלוג של נבלים יעלה, אנחנו נעסוק בדמויות נשיות שעומדות מאחורי הגיבורים. ובמשמעות העלילתית שלהם.
טוב, אז היום אני פה כדי לדבר בשמן של דמויות,
שנכתבות במעט עצלנות ספרותית , דמויות הנשים.
כן כן, עקרות הבית שנשארות מאחור, מוחות דמעה, ושומרות על הילדים..
למעשה בתור נערות בוגרות , היה אמור להיות לנו הרבה יותר קל להזדהות עם דמויות כאלה, הן
נשים, כמונו!
אז למה אנחנו ממש לא אוהבות אותן?
כי הן לא כתובות טוב נ-ק-ו-ד-ה .
בעוד הדמויות הגבריות מתוארות היטב, רגשותיהם עזים, המעשים שלהם בעלי משמעות חזקה בעלילה , והדיאלוגים שלהם שנונים ומצויינים,
הנשים הן דמויות די שטוחות בהמון ספרים שאני מכירה, ונראה כי צרפו אותן לעלילה רק כדי ליצור איזה שהוא משקל להקרבה של הגיבור הגברי.
כן. אפרת גלבוע כתובה בצורה לא מהודקת, ולדמות שלה אין משמעות.
גם הלה הכוזרית . וטור, אפילו רנה שרק נתנו לנו הערת שוליים על זה שהיא דמות עוצמתית, והצצה קטנה לתחמנות שלה מול בעלה הקווארי,
(אויש למה לא קיבלנו מזה יותר??)
חבל. כי אומנם אנחנו לא נלחמות בפראות, או מפתחות שרירים בחדר הכושר של המוסד, אבל לא חסרות לנו תכונות מרשימות , כמו רגישות, נחישות, כוח מחשבתי, ולא חסר!
מה? אי אפשר לכתוב דמות אישה שתתן תחושה של מישהי שאפשר לעמוד מאחוריה, יציבה ואיתנה, ולא בכיינית חסרת מעוף?
אז הייתי חייבת להוציא את התחושות האלה מהמערכת.
ולבשר שאני בעיצומה של כתיבה רחבת היקף על דמותה של אונמר הנסיכה,
קצת שיניתי את הדמות שלה, ואני מחברת עלילה מותחת איתה ומצליבה אותה עם אירועי הספר מהללאל (קרוסאובר)
הפרקים הראשון והשני יעלו בקרוב , אשמח לשמוע את דעתכן על הפוסט הזה, ועל הפרקים שיעלו
חותמת בקצת פחות כעס , שילד.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
49 תגובות
וואו! אני אוהבתתת את הניתוחים שלך. זה ממש נכון…!
את חמודה שחשבת עלינו ?
מ-ס-כ-י-מ-ה!!
ומחכה לבלוג שלך?
ישש יייששששש ייייששששששששששש
אני אוהבת אותך שילד ומחכה בטרוף לפרקים שלך!!!
כןן!!!
מהפכת הנשים!!
יאללהה קולולולולולו!!!!!!!!!!!!
את חמודה שתדעי אני אוהב את הפוסטים שלך מאוד!
הם תמיד מראים לי זוית אחרת נוספת על הספרים… את גם כותבת את זה ממש יפה..
תודה!! מחכה לפרקים שלך!
וואו אני כל כך מסכימה איתך!
למה רב הנשים שנראה בספים בכללי – יבכו, יגידו "אתה מסתכן?"
אוקי, אולי באמיתי זה מה שאישה תגיד.
אב לחזור על זה בכל ספר?
נמאסתן.
הזדהתי ברמות עם הפוסט.
למעשה, בתור אחת שכותבת (בהתחלה) ספר, הריני יכולה להצהיר חגיגית שאני אכניס בו נשים חזקות.
אפרת גלבוע עוברת דברים לא נורמלים, היא אלמנה ובעלה פשוט מסכן את עצמו, עצם העובדה שהיא לא צורחת עליו ונועלת אותו בבית היא משהו גדול.
חבל להוציא אותה כפחדנית רכרוכית שלא יודעת להעריך את בעלה.
אגב, הילה ורנה בהחלט משמעותיות בממלכה.
יש אפילו שורה שאומרת שאיסתרק צריך לקבל החלטה, עד כמה שהחלטה כזו תהיה שלו (כי רנה בחדר. אין לו סיכוי). ובהחלט כתוב שרנה חזקה, וושתי הנשים עושות מה שמתחשק להן (אגב, אונמר אומרת את זה..)
אבל צודקת – העם דורש!
תנו לנו עוד!
ברור שכתוב בהערות שוליים שהן חזקות, עושות מה שהן רוצות, עוזרות לגיבור.
אבל אני רוצה לראות את זה קורה, כתוב בולט!
ואין לי מושג מי את, אבל אני ממש אוהבת את הפוסטים האלו!
קודם כל את כותבת מהממםם ורני חושבת שאת תוציאי לכולנו ספר בדיוק כמו שתיארת??
ממש מעניין! אם אי פעם אכתוב את הספר לחרדים שיש לי בראש, אין לכן מה לדאוג מהעניין הזה?
חח תשתפי אחרי זה את הספר פה?
וואוו איך שאני מחכה!!!
מהממת?
יואווווו
אימאלה כל מילהההה
כל כך מסכימה וכל כך אהבתי את הרעיון של הבלוג!!
אני עכשיו ממש ממש אצפה… איך אמרת יקראו לו?
תקשיבי. דבר ראשון – הכתיבה שלך טובה ואת צודקת בדוגמאות שהבאת. אבל לא מדויק לומר שככה זה בכל הספרים, קראתי המון ספרים ובחלק די נכבד מתוכם דמויות נשיות שיחקו תפקידים משמעותיים. כל ספר בוחר לשים את הדגש על דמות אחרת. חוץ מזה, שבעיני דמות נשית יכולה להיות בולטת גם אם היא לא חזקה ועצמתית. אישה יכולה לבלוט גם אם היא חלשה, מבולבלת ולא מצליחה לנהוג באומץ הדרוש. כל ספר שנותן במה לרגשות, למחשבות ולחוויות של האישה – מבליט אותה. ההפך, אני יותר אוהבת את הנשים כשהן מתייפחות, מבוהלות, מרגישות. הן אישה, לא גבר ולא לוחם. זה היופי שלהן.
קראתי ספר מדהים, "ניחוח פרחי השלג". זה ספר השואה הכי מקסים שקראתי מימיי, ובו רבקה לאה היא נערה שנישאת במהלך המלחמה והספר מדבר בעיקר עליה. יש שם שילוב נפלא בין נשיות מתוקה – פחד, דמעות, והישענות מוחלטת על החזקים בסביבה – לצד ביטחון ועוצמה. היא משחררת באומץ לב את חמיה מהכלא, היא משחקת היטב את זהותה השאולה, היא מגינה על ילדתה ואפילו על בעלה בגבורה ראויה לציון. יש שם המון מקומות בהם היא לגמרי תחת אור הזרקורים ובצדק. אני חושבת שאם רוצים, אפשר למצוא מגוון של ספרים כאלה, בו הנשים אולי לא מסובבות את העולם אבל מגלמות תפקיד מרכזי וראוי להערצה.
בספרים שהדמויות הראשיות הן נשים ברור שהנשים חייבות להיות דמויות עגולות, משמעותיות, מעניינות. אבל בספרים שרוב העלילה עם גברים- רוב הפעמים זה כמו ששילד תיארה.
נכון חלקית, בספר שהבאתי האישה לא הייתה הדמות הראשית. היו לה בעל ומשפחה חזקים הרבה יותר, ובכל זאת בכמה וכמה סיטוצאיות היא שיחקה את התפקיד החזק והמרכזי. וזה לא רק בספר הזה.
וחוץ מזה, אם היא לא התפקיד הראשי – אין לי שום טענות לסופר/ת, היא בסך הכל מתמקדת בדמות אחת ומטשטשת את כל הרקע בלי קשר לנשים וגברים.
טוב… עד שאני לא אקרא לא בין בדיוק למה את מתכוונת, ומה זה אומר "טשטשה את כל הרקע"…
בכל מקרה, תדעי שאני אוהבת את התגובות שלך- הן חזקות מעניינות ונכונות (רוב הפעמים ?)
וואו. מסכימה.
בול אבל בולללללל
אני ב די ו ק בדעה הזאתתתתת
מי מגדל ת'ילדים? מי משקיע בהם? מי משקיע בבעלים?
נשות ירשראללללללל
הלווווו
אחותייי גמורה על הפוסטים.. נקרעת מכל מילה!! סחתיין נשומהלה שלי!! ❤
וואוו שילד
קודם כל, הכתיבה שלך מענינת!!
זה היה מענין לקרוא את מה שכתבת!
אבל אני חושבת, שנגיד מ.קינן פחות נתנה מקום לבנות, כי לא היה להן כל כך חשיבות בספר.
ועל אפרת, היא תיארה אותה מצוין, כפי שהיא החליטה שהדמות תהיה.
ומחכה בקוצר רוח לבלוג שלך, ברמוות.
תודה
חח אני דוקא אהבתי את אפרתוש למה כולם יוצאות עליה באמת.. לא מספיק לה אייל?
אבל באמת אני ממש מסכימה רוב הספרים הנשים הם דמויות חלשות הם האלה שבוכות שמתפרקות לא מקדמות כלום פיכסה!
ובממלכה במבחן ממש הציק לי כאילו הבנים לוחמים מקדמים עושים והנשים?
אההה הם תופרות שמלות
אוווו איי לייק איט.
נכון נכון נכון.
בגדול, אני ממש פמינסטית.
פמניזם מרים ראש חח
אני בעד?
יש לך אחלה כתיבה, אהבתי❤
אמממ, במחילה מכבודך. אני דווקא ראיתי את הדמות של רנה כאחת הדמויות החזקות ביותר בספר.
בסידרה הזו, מיה קינן כותבת על עולם שלפעמים הוא יותר נורמאלי משלנו.
עולם שבו אישה יכולה לעמוד מאחורי איש, והיא לא חייבת להתקדם לקדמת הבמה.
וזה היופי שבנשים שבספרים האלו, רנה שמנהלת את כל העולם ואישתו אפילו שמציאות החיים שלה הייתה רעה כל כך.
אונמר שמצילה המון דברים עם העקשנות שלה.
אני לא חושבת שהן פחות קסומות וחזקות, הן רק יותר נשיות.
כי אולי באמת זה לא התפקיד שלנו? להילחם, לפרנס, ולקבל כפיים על במה?
אלא להישאר בבית, ולא בתור הביביסיטר ששומרת על הילדים, אלא בתור זו שמחנכת את הדור הבא.
העולם היום מעריך תכונות גבריות, בעיקר. שכל בלי רגש, כח. ותואר.
אבל אם לפחות בספרים מותר לנו לדמיין, אז בואו נדמיין עולם טוב יותר.
עולם שבו אשה לא צריכה להגיש בג"ץ כדי להרגיש שהיא משמעותית.
סליחה שאני הורסת תאורייה.
לא רנה היא נדירה תוצר של חיים קשים התפקיד של הנשים זה לתפור שמלות וזה כזה מגוחך במיוחד באיסתרק
רנה היא בהחלט אחת הדמויות החזקות בספר.
אבל היא הדמות האהובה והמוערצת בו ביותר? התשובה היא כמובן לא. לרנה ולשאר הנשים בספר קודמים בתחום הזה מהללאל, איסתרק וגם שלוואן.
אחדד את כוונתי –
בספר הספציפי הזה, זה בסדר שהגברים הם בחזית הספר, כיוון שאחרי הכל זה ספר שמראש הגברים הם גיבורי הספר, כמו שבספרים אחרים האישה שם היא הגיבורה מכוונה תחילה….
אבל לא אהבתי את המקום ממנו באת, ואמרת שהתפקיד של הנשים הוא לעמוד מאחורי הגבר וכדו'… למה זה חייב להיות ככה? טוב, אבל מה לעשות שפעם המציאות היתה כזאת…
נכון מאוד! תמיד מרגיש לי, זה נכון שספר מתמקד בדמות מסוימת אבל ענף שלם של ספרות שמפעיל את דמויות השנים שטוחות במקצת.
איזה נחמד לדעת שענף הפאנפייקים מתפתח בספרות החרדית…
מותר לשאול למה לא הבאת את הספרים של ליבי קליין (או שזה מדבר בעד עצמו)?
שכחת את ליאה. בכיינית מסכנה ומפונקת.
וואי מחכה ברמות שתסיימי לכתוב, אונמר היא דמות מתוקה, ואיך אני מחכה שהיא תתחתן עם אולהה וואי..
פוסט טוב!!
מסכימה איתך לגמרי! חבל באמת שככה עושים את זה….
מחכה בקוצר רוח לבלוג? ואולי תעשי בכללי בלוג של ניתוח ספרים/כתיבה?
אמל ליבי קליין כל הגיבורות והחזקות זה הנשים
חמודה את הבאת דוגמאות של ספרים שהם מתח, מלחמה דברים כאלה אז ברור שפה הנשים לא יהיו המרכז בסיפור..
בספרים של סגנון כמו של ליבי קליין ולא יודעת עוד איזה סופרות אבל יש עוד אז שם הדמויות המרכזיות זה כן הנשים..
זהו… ?
ישלך חשיבה פמיניסטית!! משכת אותי ממש!! בהחלט במגזר החרדי כל פעם שכותבים על מין מסוים… הגבר או האישה … זונחים בצד את המין השני וזה ממש מאכזב…
וואוווו
נשמע טוב!!
מחכה לבלוג…
נו זה כי את קוראת ספרי אקשן של גברים…
ניסית פעם את ליבי קליין?
דבורי רנד?
לפוסט קוראים "מאחורי כל גבר חזק.."
משמע, שהפוסט מכוון לספרים שבמרכז העלילה שלהם יש גבר ולצידו /מאחוריו יש אישה…
אויש נו.. אם את מתכוונת לזה –
זה ספר שכתוב על גבר, מה את רוצה, שהאשה שם תהיה העיקר? חוץ מזה שצריך בספרים דמויות מנוגדות, וחייבים אישה בכיינית ליד הגבר, כדי שיהיה אקשן ונרחם עליו, ויתר נעריץ אותו….
היא לא מתלוננת על זה שלא מספרים על האישה, אלא על זה שתמיד בכאלה סגנונות של ספרים האישה תהיה הדמות הבכיינית והפחדנית, וזה כבר נדוש ומעצבן (וגם לא ככ נכון) .
ולפי דעתי בדיוק מהסיבה הזאת היא לא תתחבר לסגנון של ליבי קליין ודומיה…
נו באמת. יונה ספיר היא בת.
אואא
את צודקת!
פשוט כך!
גם לי זה מפריע
איפה אפשר למצוא את מה שכתבת?
אני פחות אוהבת לקרוא ספרים שהדמויות הראשיות שם הן נשים ובנות.
פחות אוהבת רגשנות.
אבל זה עניין של טעם. וכבר נאמר למזלנו "על טעם וריח אין מה להתווכח"
כי זה באמת לא יעזור.
אני אישית נורא אהבתי את רנה של הפלאט
שם היא "אשת הברזל" האמיתית
מה הקטע להיות "אשת הברזל" כשאת נסיכה,דודה וחמות של המלך ומוגנת ושמורה בארמון באתיל,בו בילית את ילדותך וכעת את מבלה בו את זקנתך?
כשהיא חוזרת לכוזר "אשת הברזל" זה כינוי ותו לא
מיה הייתה צריכה לשים את רנה מול יוסף דיאלידאןןן
היא הייתה צריכה לעשות שיוסף יתאלמן מלאה או משו כזה,ואז הוא ורנה יתארסו שוב ויתחתנו בפועל ואז זה יהיה כמו רנה וקאה פחות או יותר
אני לא סובלת את רנה כשהיא חוזרת לכוזר
אגב,אני לא מוצאת את הפרקים של העלילה
ולמה שרנה תסכים להינשא לדיאלידאן?
אאת תכתבי את הבלוג הזה כאן באתר? מחכהה