עניין של מצברוח
תמיד יש את הבנות הרעשניות והשמחות שתמיד את יודעת שלידם יהיה לך כיף והכי טוב ואקשן..
ואצלן בחיים אין שום קושי תמיד טוב להם וביטחון עצמי תמיד יש להם עד הגג, וחברה והמשפחה שלה הכי מושלמת שיש… והצרות שלה הם לא כאלה נוראיות הרי היא העצמה אומרת את זה לא?!
אז חברות אולי לא כולן מבינות את זה
וכולן בהלם שבנות שרעשניות ונראה שהכי כיף להם גם להם יש ימים עצובים? גם להם לפעמים הביטחון ברצפה? וגם יכול להיות שאצלם המשפחה מפורקת ורק מהצד זה נראה שלימות? וגם קורה לפעמים מידי פעם שהם מרגישות
לבד?
אז חברות בואו תמיד נזכור
שלא כך מה שבחוץ נראה זה מה שבאמת…
ואפילו את יכולה לרדת על חברה שלך ולחשוב שהיא תקבל את בצחוק ובאמת יכול להיות שזה מה שהיא תראה
אבל זה ליו דווקא באמת מה שהיא מרגישה
בואו נהיה רגישות לאחרים.. ותמיד נעזור ולא נדון..
כי לאף אחד לא מושלם
פשוט צריך לדעת איך לקחת את החיים לאיזה כיוון..
וכולן מסכימות איתי שכמובן לכייון של השמחה!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
ברוררר תודה על התזכורת?
אני כלפי חוץ ממש מצחיקה, לא נפגעת מכלום, רעשנית ושובבה קצת.
אבל בפנים אני ממש רגישה כל משפט אני בוכה חזק חזק בלב.
יש לי משפחה אהממ לא משו בלשון המעטה.
יש לי הרבה צרות..
אני צינית ממש.
וכו'
שתי הפכים.
'כי מה שבחוץ זה לא מה שבפנים '…
מסכימה איתך לגמרי.
כל כך נכוןןןןן
מסכימה איתך ממש.
האמת, שאני טיפוס מורכב.
אני שובבה מאד, זורמת (לפעמים יותר מידי..), שטותניקית ואחת שתמיד עם חברות.
ומצד שני אני עמוקה מאד, אוהבת להתבודד, צינית לפעמים, חסרת אמון באנשים, וקצת סנובית לאנשים לא מוכרים, רגישה, ונעצור פה..
אני טיפוס שלא משתף.
גם פה באתר, הפוסטים שלי בד"כ הם לא על קושי שלי או חולשה.
לאחרונה שלחתי פוסט וגם קצרצר (לא יודעת מתי הם יעלו) על קושי שלי.
זה חלק מתהליך שאני עושה עם עצמי.
יותר לשחרר.
פחות לסגור את עצמי. כי זה רע לי.
אז אמרתי שנתחיל מפה, לשלוח קצת. כי פה זה אנונימי ויהיה לי יותר קל.
קיצער, היום אני ממש נפתחת פה:)
אולי בהשפעת החורף בחוץ, זה עושה לי אתזה.
אז בשורה התחתונה,
הפוסט שלך מהמם ונכון.
אהבתי ממש.
את נשמעת רגישה ואכפתית:)
תודה.
וסליחה, אם חפרתי?
הלווואי והייתי כמוך
אני מטומטמת
מספרת לחצי עולם על קשיים שלי
מטומטמת?? לא. את נואשת. ויש הבדל.
את כותבת ממש יפה.
והכי צודקת בארץ.
יש אנשים בהולך להם קל להציג את עצמם עם חיוך ענק על השפתיים ויש כאלו שלא.
יאוו זה כזה אנייייי
אף פעם לא הראתי לסביבה שלי מה אני מרגישה מבפנים…
ווואי כלכך אניייי
מזדהה ממש
את כל כך צודקתתתת
ממש חידדת את הנושא הזה בצורה טובההה
וואי כל כך נכון ואין לך מושג כמה.
באמתתת!! זה שאני הבן אדם הכי חמוד וזורם ביום יום לא אומר שהחיים שלי תותים תמיד ואפשר לומר לי הכל. לא אומר שלי לא קשה. ולא אומר שאסור לתת לי תמיכה כשצריך.
וזה בול ככה, הבנות שזורמות וחמודות כיף איתם ותמיד אפשר לבוא לשפוך את הלב. הם אלו שנופלות בין הכסאות.
גם לי כואב מבפנים גם אם אני קרה ולא מראה על פגיעה. לכולנו יש לב בסוף… רק לזכור את זה.
שאני מרעישה, כשאני עושה צחוקים זה רק אומר עד כמה כואב לי בפנים.
יש לי כמה חברות שיודעות ששלב משתגעת משהו קרה..
דווקא לבנות כאלו הכי כואב בעולם, זו הדרך היחידה שלהן להביע כאב.
ואף אחת לא תיארה לעצמה בכלל מה עברתי… כולם חשבו שאני ממש לא יודעת מה, כשאני געשתי מדברים נוראיים שקרו לי.
זהו.
וואי מכירה את זה מ2 הצדדים…!
אני גם כזאתי חברותית ומקובלת ומזורמת
והכי כיף להשתחנש איתי
ומרגישה כבר פסיכולוגית שעשתה דוקטורט
קיצור, החיים היפיםםם
בכאילו.
באמת, אין לי למי לבכות.
ולספר.
ולפרוק.
אוווף.
מצד שני,
חברה שנראית הכי הכיייי בעולם,
ויצא לי להכיר את הצד הפחות שלה לא מזמן,
דווקא כשאני באתי (לפחות ניסיתי) להעזר בעצמי…
ומצאתי את עצמי עוד פעם בתפקיד המקשיבה מכילה מבינה…