בואי נתוועד על זה/7
לפרק הקודם לחצי כאן
תארו לעצמכן שהיינו יהודים, אבל בלי חובות ומצוות. פשוט כאלה שזכו, שלא בבחירתם, בנשמה האלוקית ובזה הקשר שלנו עם הקב"ה היה נגמר.
חסר הגיון לכאורה… כי אז היה צריך הקב"ה לברוא נשמות בלבד, בלי עולם הזה, בלי גשמיות ו…זהו.
אלא, כמו שכבר הסברנו בהרחבה בפרקים הקודמים, הקב"ה רוצה את דירתו דווקא בעולם הזה הגשמי. ובשביל זה עלינו לקיים מצוות דווקא כנשמות בגופים גשמיים ובאמצעות האברים הגשמיים וכל הגשמיות שסבבינו..
דווקא כך אנו ממלאים את תכלית הכוונה של בריאת העולם. זהו רצונו של ה' ואותו עלינו למלא.
אז נכון, כפי שהסברנו בפרק הקודם, כל יהודי הוא קדוש בעצם נשמתו, לא משנה מה. יש בו את הנקודה היהודית שכל טומאה שבעולם לא יכולה לטמא אותה. אך, אין זה אומר שהוא לא מחויב לקיים את רצון ה'.
כמו בן של מלך, שיישאר בנו תמיד לא משנה מה יעשה. אך, אין זה אומר שבן המלך פטור מלשמוע בקול אביו.
אדרבה, העובדה שיש בנו נשמה אלוקית רק מחייבת אותנו יותר למלא את תכליתה ורצונה. לגלם את הפוטנציאל החבוי בה.
אם כבר הזכרתי את אחי המיוחד, אביא אותו גם עכשו כדוגמא.
כמה חודשים לאחר שהוא נולד, בעקבות בדיקות שונות אמרו המומחים להוריי שיש באחי פוטנציאל להתפתחות, ביחס לילדים מסוגו. אך, כמובן, אין זה אומר שניתן לשבת בחיבוק ידיים. להפך, זה שיש בו פוטנציאל מחייבת עוד יותר השקעה בכדי לממש אותה.
כך גם לגבי הנקודה היהודית שחבויה בתוכנו. אל לנו להסתפק בה, כי אם לממש את רצונה ואת תכליתה.
יותר מכך, אל לנו להסתפק בקיום מצוות באופן בסיסי, כי אם לחפש, להדר ולהתקדם תמיד.
רבים וטובים שואלים – מה טעם בהידורי מצווה? מספיק לקיים את ההלכה כפי שמופיע בשולחן ערוך ו'שלום על ישראל'. למה להקשות על החיים יותר מכך?
על שאלה זו ניתן לענות באמצעות דוגמא:
כל אדם ממוצע מכיר אנשים רבים סביבו, אך קיימים חילוקים בין סוגי ההיכרויות…
ישנם אנשים, שרק כשיפגוש אותם ברחוב, יהנהן בראשו לשלום בכדי לצאת ידי חובה וימשיך בדרכו..
וישנם אנשים שהאדם ישקיע בקשר שלו איתם, ירבה עימם בשיחה, יעניק מתנות מפעם לפעם…
עכשו, השאלה היא, איזה סוג קשר אנחנו רוצים עם הקב"ה…
חסידות חב"ד אמנם מחנכת ומלמדת אותנו לקבל כל יהודי כמו שהוא. אך בד בבד, היא דורשת מחסידיה את המקסימום. עד כדי כך שאדמו"ר הזקן אומר שכל יהודי מסוגל להגיע לדרגה של "בינוני" – כזה שמצליח תמיד לגבור על יצרו.
זה אמנם דורש עבודה, אך העבודה הזאת נדרשת :).
כמובן, אין זה אומר שמצפים מאיתנו לשלימות, הרי נפש בהמית יש לנו בכל זאת… ועל כך בעז"ה בפרק הבא ;).
בינתיים, אסכם במשפט ששמעתי ואהבתי:
חב"ד מקבלת כל אחד – לא משנה מה,
אבל זה לא אומר שמותר לנו להיות ה"לא משנה מה"…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
מושקי מהמם כמו תמיד!!
אני כל השבוע מחכה לפוסט שלך!!
מיוחד ומחזק!!
נתת לי נקודה לחשוב עליה… אהבתי את המשפט:
חב"ד מקבלת כל אחד – לא משנה מה,
אבל זה לא אומר שמותר לנו להיות ה"לא משנה מה"…
אקח לתשומת ליבי
מהמם מהמם מהמם!!
קראתי מרותקת את סופר אלופהה
וואו מהמם ומעניין כמו תמיד
מושלם!! מושלם!! מושלם!!
בעיקר הסוף מדהיםםםם!!!!?
אפשר לשאול באיזה כיתה את??
חחח מידע חסוי 😉
חזק!!!
זה מזכיר לי שאומרים שהיהדות היא לא גזענית, כי היא לא מפלה אף אחד על פי הגזע, אלא מחייבת אותנו היהודים יותר..
מושקי, תודה רבה על הבלוג הזה! הוא אחד המיוחדים באתר!!
את מעוררת אותי לחשיבה כל פעם מחדש ומסדרת לי את הראש