כשזה מתחיל מהסוף

והחלום נשאר
האורות הומעמו, וילון נסגר.
יש אדם אחד שעוד נמצא במערכה
הוא עמל עכשיו להישאר שפוי גם אחרי שהכל נגמר..

יש לו חלום לעמוד כאן יום אחד, להפעים את כולם, לקבל חיוכים והבנה, ידיעה שהוא קיים ..
הוא יודע שהוא קיים, רק שהוא לא בטוח אם הוא ראוי לכל הטוב הזה.

עוברים הימים, והחלום נשאר.

איתן. כביר. מחכה לליטוף ולבערת אור שתמהיל ייחודיות שמורה רק לו.
לבינתיים, הוא ממשיך לחייך, הוא הוגה רעיונות,

המראה תמיד מוכנה לקבל אותו והוא ממלא את תפקידו בנאמנות.
בפיזום תמים במקלחת, במשפט שקטע את חוט המחשבה וגרמה לו למצוא חדש,

הכל הכל נברא בשביל הרגע שעכשיו.
והוא בטוח, והוא יודע , הוא מרגיש את זה,

שיום יבוא והוא אכן יעמוד שם על הבמה, על הבמה שלו,
בחדר שלו, עם אור מעומעם וטוב עצמי השוכן במעמקי ליבו עוד מששת ימי בראשית.