בביישנות שלי
עם כל הפוסטים שרשמתי לכם על ביטחון עצמי ושיתוף….
הייתה לי אתמול חוויה לא נעימה
שקרתה כבר לא פעם אחת,ולמען האמת חוזרת על עצמה הרבה בכיתה.
שנייה לפני שאתחיל אומר משהו על עצמי
יש לי קטע נועז עם בטחון עצמי,אמיץ.
אני חייבת את זה כי אני באמת שונה לטוב ולרע
מהבנות שלי בכיתה.
מצד שני יש בי צד שקט,רגיש,מופנם,עדין וביישני.
לרוב בבית אני יותר חופשייה ועושה מה שבאלי.
ככה שזה שאני שקטה לפעמים,
לא אומר שאני לא רוצה לבלוט ולזרום.
אוקיי,אז אתמול. במפגש זום שהיה בכיתה.
הרגשתי ממש חוסר ביטחון.
ברמה קיצונית
התעצבנתי על כל בת שדיברה בביטחון
בלי לחשוב מה אומרים עליה
על כל אחת שהעריצו אותה ונתנו לה צומי ויחס
בלי שעשתה יותר מידי בשביל זה
התעצבנתי וקינאתי.
רציתי גם!
הרי אני אדם טוב,רגיש,מכבד
חושבת לפני כל מילה שמוציאה כדי לא לפגוע
מתחשבת ועובדת על עצמי
אז למה אני פחות ראויה לכבוד וליחס הזה?
למה אני צריכה להרגיש לא שייכת,שקטה,לא מעניינת ואהובה?
הרי אני אדם בדיוק כמוכן.
עכשיו אני יכולה לענות לעצמי ממבט לאחור.
שאני צודקת ב100 אחוז.
לא מגיע לי.
אני שווה אינסוף.
מה שהייתי צריכה לעשות זה פשוט
לאגור אומץ ולהכיר להם אותי
להביע את עצמי את דעתי,גם כשהיא שונה משלהם
ופשוט
להיות אני.
נשמע מושלם,נכון?
יש רק בעייה אחת.
אני. לא. מסוגלת.
הרגשתי שאני כבולה בתוך
הבוץ הזה של הביישנות והחוסר ביטחון
ושאני פשוט
לא מסוגלת
ואיזה חצי שעה
בהיתי בבנות שצוחקות
ולא אמרתי מילה
נכון עצוב?
תרחמו עליי…אני אוהבת להרגיש מסכנה
חח סתם ב"ה עדיין אני לא במצב כזה מסכן
שאני מרגישה ככ מסכנה.
טוב…..
אז למה רשמתי לכם אתזה ולמה אשמח שתכתבו בתגובות?
אז דבר ראשון.
הזדהות-את מכירה את זה גם? גם לך מביך ומבוייש,וגם בזום כשאת בבית?
את אולי מהצד הבטוח בעצמו?
יכולה להבין אותי?
לתת לי טיפים איך יוצאים מזה ולא חושבים מה חושבים עליי?
דבר שני,אשמח לדעת שאני נורמלית ולא היחידה…
ו…לדעת שראית את הפוסט ומה הוא העלה בך
על כל נקודה הכי קטנה שהוא הזכיר לך,
גם ממש ישמח אותי…
עצם זה ששיתפתי כבר עושה הקלה…אז. תודה!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
35 תגובות
הזדהות? וקראתי את הפוסט הוא העלה בי באמת הזדהות לא רק כי אמרת..
מזדהה איתך
גם לי יש חוסר ביטחון להתערב בשיחה בזום
אמאלה!!!!
מזדהה. מזדהה. מזדהה.
אוףףףף כל כך אני!!!
בבית אני שיא המשוחררת וככה גם עם בנות דודות שלי והמשפחה המורחבת אבל בכיתה? גורנישט…
זה לא שאין לי ביטחון וכו כי יש לי וכשאני רוצה אני יודעת לבטא את עצמי יפה מאוד…
אבל יש פעמים שאני פשוט נעלמת, נעלמת בין כל הבנות לא מסוגלת בדיוק כמוך!! פשוט לשבת ולבהות בהן צוחקות עד שאני מתעצבנת שבכלל נכנסתי לזום או הגעתי למפגש וכו.
זה מעצבן אותי!!! כי אני ממש משתדלת והכל…
אני גם חייבת עצות דחוףףף!!! פליז!!
והרוצה בטוב תדעי שאת מהממת!! ושאת שווה בלי קשר לאף אחת זה מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן…
אוהבת אותך!!??
בבקשה, אני תמיד אשמח לעזור.
חמודה את…
האמת שלא, לא מזדהה..
מהממת!! ממש הזכיר לי את עצמי כמה דברים פה.. אבל אני חושבת שזה קצת עניין של זמן לעבוד על עצמך להתחיל לאט לאט בקטנה ופשוט ככה נפתחים יותר.. בהצלחה לשתינו❤️
טויבבב…
דרב ראשון לא הבנתי. את עם ביטחון עצמי או לא? בהתחלה כתבת שכן ואחכ לא…
ומה הפוסט הזה הזכיר לי, טוב אז שראיתי את הכותרת-'כבולה בבישנות שלי' ישר הזדהתי…וגם אחכ עם הפוסט..
חמודה מלא בהצלחה❣
אני מכירה את ההרגשה הזו, תני לא לשים על אף אחד, לדמיין שאת מדברת לעצמך.
אני לא יודעת אם זה יעזור לך, אני בעצמי עדיין מנסה, אם למישהי יש רעיונות גם אני אשמח
בהצלחה לך אהובה?
יש משנה כזאת
"הבורח מהכבוד הכבוד רודף אחריו"
אפשר ללמוד הרבה מהמשנה הזאת,שכאילו אל תחפשי ותרדפי אחרי הכבוד וזה יגיע פשוט לבד.
וזה הנקודה שזה הזכיר לי על הבית הרביעי
על זה אמר מי שאמר- פשוט לא רודפים אחרי זה- וזה בא לבד!!!!!
מנדי מהמרוץ לתהילהה?
זה לא כבוד,
זה חוסר ביטחון,
היא לא מרגישה שווה מספיק כדי
לדבר ולהראות את עצמה,
וזה לא יבוא לבד אלא עם הנסיון.
למקושרת
התכוונתי למה שהיא אמרה "אז למה אני פחות ראויה לכבוד וליחס הזה" לזה התכוונתי..
ואוו
מזדהה לגמריייי
גם אני אשמח לעצות..
פעם הייתי מאד ביישנית וחסרת ביטחון.. (גם במשפחה)
היה איזה קטע מסוים שגרם לי להיות הרבה פחות …
עצה בשבילך.. תתחילי לאט לאט… תשמיעי מדי פעם דעה.. תספרי איך היה .. ואיך המרגשׁׁ(;…
בהצלחה(;
???
וואי זו ממש אני,?
אבל באמת..
פעם לא הייתי מוציאה מילה מהפה…
עם החברות!
אבל ברוכשם השתפרתי לאט לאט
ויש המון מכשולים בדרך…
בנות שמנסות להוריד לך תביטחון…
ולא רואות כמה שהתקדמת..
ממש אבל ממש מרגיז…
ניסיתי ליזום שיחה עם חברות, להיפגש,
ואני משתפרת לאט לאט, אבל זה יגיע בסוף.
כל הצעדים הדרמטיים האלו בזכות המטפלת הרגשית שהייתה לי
ממש מעריכה אותה!??
נותנת לך את כל הכוחות לצאת מזה….
חיבוק ענקיי!???
מקווה שתצליחי!
וממש באלי להכיר אותך!
שרי 🙂
את מדברת עם חברות או שבכלל לא?
הקורונה הזאת דווקא שינתה לי את הגישה.
בזכותה אני יותר פתוחה ויותר מסוגלת להגיד מה שאני רוצה אבל בו זמנית הבנתי שלפעמים באמת אין לי מה להגיד וזה פשוט לא שייך אליי. אז מה יקרה אם פה אני רק יקשיב? מקסימום פחות ידעו מי אני…
יש לי כישרונות ויש לי יכולות להשפיע ואני לא חייבת להתקפל מול הסביבה.
פשוט תחשבי מה באמת כיף לך לעשות.
אם סתם את מתפדחת לדבר. תעשי חשבון נפש עם עצמך זה באמת סתם או שיש לזה סיבה מעבר. אם יש סיבה שזה דורש שינוי תנסי ליצור את זה ואם לא. סתם חבל לבזבז את יכולת הדיבור שה' נתן לנו בגלל ביישנות.
אני חושבת שפשוט תעשי זום עם בת או שתיים שאת אוהבת ויש לך מקום ושפה אתם, לעיתים קרובות
את רגישה ויש לך המון מה למכור
אבל נשמע שיותר מתאים לך באחד על אחד
מה רע? אני חושבת שזה מועיל הרבה יותר מאשר קשקשת אחת גדולה בזום גדול
אני אומרת לך את זה מהצד של בת שתמיד ישמעו אותה
ויש לזה מחירים גבוהים מאד!
וואווו, כמה שאני מזדהה איתך!!!
כמה שתאמינו או לא, אבל אני אחת הביישניות שיש. ואולי זה לא נכון. אני לא ביישנית, אלא פשוט מפחדת לדבר.
למשל היום, בזום שהיה לי, היה דיון. והיה לי המון מה לומר, ופשוט רעדתי מפחד לומר את זה…
לא הייתי מסוגלת.
אה, בסוף אמרתי (ואני גאה בעצמי על זה?)
אבל זה בין הפעמים הבודדות שהצלחתי לומר..
אז אם יש מישהי שמבינה אותך, זו אני…
ואיזה כייף שזה עשה לך הקלה. ואת לא מוזרה ונורמאלית לחלוטין!
ו… תתעצבני או לא, את לא מסכנה…
רק שיש לך אתגר גדול..
יאללה, אהובה! שיהיה לך המון הצלחה!
ושתצליחי להשמיע גם את הקול שלך בכיתה!
אני גם ביישנית,
אבל לאט לאט זה עובר, אני מרגישה את זה.
אפילו כתבתי לי פוסט קטן על הביישנות שלי, אולי אעלה אותו מתישהו.
תמיד בסביבה חדשה, אני נמצאת בצד, יותר פסיבית, מקשיבה. לוקח לי זמן להפשיר;)
כשאני מרגישה בנוח יותר, אז כבר אין לי בעיה להשמיע דעות ולומר דברים שאני חושבת. טוב נו, לא כל מה שאני חושבת, אבל יותר קל לי לדבר.
דווקא בזום אני בין הבודדות שמדברות, עונות תשובות
ואו מזדהה
האמת פעם הייתי ביישנית ממש עכשיו לא נחשבת לכזאת אבל אני יכולה לתת לך טיפים שאולי יעזרו לך אני אישית המצאתי את אחד מהמם
אז הטיפ שהמצאתי: הייתי ביישנית ממש ולא רק בכיתה אלא גם התביישתי מהמוכרת בחנות אז אמרתי לעצמי כשאת הולכת לחנות ומדברת עם המוכרת תחשבי כאילו מה שאת אומרת למוכרת את אומרת בעצם לעצמך- תדברי אל המוכרת ותחשבי שאת מדברת לעצמך- האמת נשמע קצת מצחיק אבל ממש עזר לי.
מה שעוד יכול לעזור לך זה שכל פעם שאת אומרת משהו תגידי לעצמך שזה לא משנה מה יגיבו אח"כ ומה יחשבו עליך כי זה לא קשור אליך וגם אם יצחקו אז מה לא קרה כלום- פשוט תגידי לעצמך שאת בסדר
בהצלחה!!!
וואו את האמת שאני די מכירה אתזה אבל היום בה פחות… היום אני יותר מעיזה להיות אני לעומת פעם שחשבתי שמוטב שאשתוק כי אחרת כולם יראו בסתימותי כי רבה. עד שגיליתי שיש לי אישיות. ושיש בה חלקים נעימים פחות ונעימים יותר. וגם כל הבנות השוות מהכיתה הן ככה. אז למה יותר מעריכים אותם? כי הן מעיזות להביא את עצמן על כל מה שהן כוללות בתוכן. ובגלל שרואים את הצדדים היפים שבהם, מכירים במעלות שלהם, וקצת מטשטשים את החלקים הפלות יפים וכך נוצר רושם ברובו חיובי. כמובן גם קצת שלילי כי לכל אחת יש חסרונות.
אז מה עושים כדי להתגבר עלזה?
לדעתי:
דבר ראשון מבינים למה את מתביישת ככ. זה גם כי זה טבע אנושי וגם יכול להיות שאת לא ככ מכירה ובטוחה בצדדים היפים שבך. אז קודם כל תהיי בטוחה: יש בך צדדים יפים. למה? כי את בן אדם שהקבה ברא ואין דבר כזה אדם בלי מעלות. וכמו שאני באופן אישי מעריכה בערך את כל הבנות בכיתה שלי, כך אני מאמינה שרוב העולם יש בו את החלקים הטובים שלו. וזהו מכאן הדרך קלה יותר. עם זה שהיא דורשת עבודה. זה כל הזמן להזכיר לעצמך שאת שווה ושיש בך חלקים טובים. למה? כי אמרתי;);) סתם סתם. כבר הסברתי למעלה. אז יאלה עופי על עצמך, את שווה(במלעיל) בטירוף ולא יקרה כלום אם יכירו גם כמה דברים פחות יפים באישיות שלך כי הדברים הטובים מחפים עליהם.
בהצלחה יקירה!!
אני הרבה פעמים מרגישה חוסר ביטחון ומבוכה ליד חברות…
היי מזדהה לגמריי
פעם שהיה קורה לי מצבים כאלה הייתי מנסה בכוח להשחיל איזה משהו ואחכ מרגישה ממש דפוק עם עצמי עד שהגעתי למסקנה שמותר להיות שקטות אם לא מתחשק ואינלי מה להגיד או לא במצב וכו(סייג לחכמה שתיקה לא;))
ואז פיתאום אחרי שככה אני נותנת לעצמי לפעול לפי איך שנוח לי אז לאט לאט אני נפתחת ומרגישה חלק..
לא תמיד חייבים לדבר לפעמיים להיות בשקט זה הדבר הכי חכם מנסיוןן
כל אחת מרגישה לפעמים ש"למה היא אוהבת יותר אותה? אני הרבה יותר טובה, חכמה, נחמדה וכו' וכו'"
אז שתדעו שגם בנות עם הכי הרבה ביטחון גם מרגישות ככה…
מניסיון…
דבר שני: את שווה ומהממת. את רק צריכה להראות את זה לבנות בכיתה שלך, ואת זה רק את יכולה לעשות.
אז מלא הצלחה!!?
מזדהה ולא רק בגלל שאמר..
אני מזדהה נוראאא
במיוחד בקטע של הבנות שמברברות כל הזום.
האמת שבמקום לקנא- התחלתי לרחם
כי הבנות שמדברות כל היום ולא נותנות מקום לבנות אחרות- בד"כ לא אוהבים אותן באמת..
ואני מעדיפה להישאר בשקט בזום ולתת להן את הצומי שלהן, כי אני יודעת שאם גם אני אתנהג כמותן- אני לא אהיה אהובה למרות שיראו לי כאילו אוהבים אותי ומעריצים אותי..
הכי טוב להיות שקטה ושבאמת יאהבו אותי מאשר להיות במרכז העניינים ושבנות בפנים ישנאו אותי..
גם אני הייתי כמוך עד לפני שנה בערך, לא הייתי ביישנית אבל לא היו לי חבירות בכלל.. ואז מאחר שבורכתי בשכל ב"ה בנות הסכימו ללמוד איתי למבחנים, לאט לאט התחברתי עם בנות מקובלות..
לאחרונה אני לומדת ממש עם כולן למבחנים (שכל אמרנו..) ועל הדרך רוקמת חברויות..
ותפסיקי לחשוב מה חושבים עלייך כי בד"כ בנות עסוקות במה חושבים עליהן ולא ממש חושבות עלייך, וכשתתחילי, תראי שזה לא כזה גרוע ואף אחת לא נושכת..
הצלוחעססס
את נשמעת בדיוק כמו ילדה מהכיתה שלי… הייתי בטוחה היא יחידה מסוגה.
אני חושבת שגם אלה שלכאורה חושפות הרבה מהחיים שלהן, מסתירות טונות דברים. דברים שאת לא צריכה להסתיר. חוצמיזה שבזום זה די הפוך, הבנות שצריכות אנשים סביבן נובלות והבנות שהסביבה הטבעית שלהן זה המיטה פורחות, אז לדעתי אין השוואה בין זום לבין חיי חברה תקינים.
אני גם ככה. לא ממליצה לנסות לצאת מזה
את המלצתי אנמק בשתי סיבות:
א.
הסיבה הטכנית: הדבר אינו אפשרי. טבע זה טבוע בך
ב. הסיבה הפסיכולוגית/רגשית: מניסיוני כביישנית, אומר שהרבה יותר משוחרר לי לשתוק כמו שאני רוצה. מי אמר שיותר שווה לדבר וממתי מי שמציע את קולו שווה יותר?
לדעתי השתיקה שלי אומרת יותר ממילים
כמו כן, כשאני מבזבזת אנרגיות על תסכול, נסיונות חוזרים ונשנים וכישלון שכמובןחוזר ונשנה כי הדבר לא אפשרי: אב גם להיות עצמי לא נשאר לי כח, ואני אפילו לא נהנית
אפשרי
אין צורך לייאש מלכתחילה
אוקיי… אז ככה ,כולן כמעט כתבו שהן מזהות. אבל… אני לא מזדהה, אני טיפוס יוזם יותר.
אבל אני ממש ממש אוהבת אנשים ביישנים.
לא מתאימה להיות חברה שלהן אבל א-ו-ה-בתת אותם!
ואחת כזאת אמרה לי פעם משהו שעוזר לה.
כשאת רוצה לענות תשובה בשיעור / לדבר בזום/ להתערב בשיחה עם מעל 10 בנות ואת — חסומה…
היא אמרה לי שהיא סופרת עד חמש ל א ט ובלב, ואז – פשוט אומרת, זה כמו לעמוד על המתנפח הגבוה באקווה כיף? ולא להעז לקפוץ….
בהצלחה לך!
היי!!!
שקראתי את הפוסט אמרתי לעצמי-מי זה המוכשרת הזו שהגדירה אותי כל כך מושלם?!
כן זה קורא לי לפעמים, זה תלוי בתקופות, שטוב לי בחברה/או סתם בכללי ומצב רוח טוב…אז אני יותר משוחררת וזורמת עם כולם…ולפעמים אני נורא מופנמת שאני פשוט מתחרפנת מזה…וקשה לי לצאת מזה, יש לי מה להגיד ואני פשוט לא אומרת-שותקת!!
והטיפ שלי זה פשוט להרגיש שווה בשביל עצמך ולא לשים פס על העולם-ולי זה ישר מעלה את המצב רוח!!
אז בהצלחה ענקית-ושתדעי שלכל בן אדם נורמלי זה קורה;-)
וואי, הזום היה לי קשה!
לי דווקא זה עשה טוב וגרם לי לבלוט,
בעיקר בצ'אט ?
כתיבה זה הצד החזק שלי..
ואחר כך נהיה לי בטחון גם לדבר.
עכשיו בכיתה אני ב"ה מרגישה טוב חברתית.
מזהה כי אני מכירה את המצב,
לא מהזום, מהלימודים הרגילים..
עכשיו ב"ה המצב טוב אבל פעם הייתי בדיוק ככה וגם היום זה לפעמים עולה בי.
אני חושבת שאת צריכה יותר להכיר את עצמך, לחשוב על התחביבים והכשרונות שלך, על הדברים שעושים לך טוב,
כשתכירי את עצמך ותראי שיש בך משהו
ואפילו יותר מזה זה כבר יעשה לך יותר טוב.
לחברות קודם כל תקשיבי, תהיי שם,
במיוחד עכשיו כשחזרנו ללימודים בכיתה,
ואחר כך כשתרגישי יותר בטוחה תנסי לומר
משהו בנושא של השיחה,
לא דווקא לדבר הרבה, אפילו להוסיף משהו קטן,
עם הנסיון מגיע הביטחון,
אל תנסי בבת אחת כי זה ייאש אותך.
לכי לאט אבל בטוח.
שיהיה לך בהצלחה!❤️
היי, מזדהה מאוד. עכשיו ב"ה אני לא מרגישה מועקה מזה. וזה מה שגרם לי למחוק את ההרגשה הרעה:
1. לא להרגיש רגשות נחיתות! את, ואני מניחה שאני מודעת לזה היטב, שווה לא פחות מכל אחת אחרת. את חכמה, רגישה, עמוקה ובוגרת – והכי חשוב, את איך שה' ברא אותך ואת פשוט את, וזה הכי טוב.
2. להבין שכולם אותו דבר! לכולם יש חסרונות, לכולם יש יתרונות, וזה בסדר.
3. לא לפחד ממה שיחשבו עלייך כשתדברי! תאמיני לי, כל אחד חושב רק על הפרצוף של עצמו. יחשבו עלייך משהו בהיסח הדעת ואז ישכחו כי זה פשוט לא מעניין.
4. להחליט שהרווחה של עצמך יותר חשובה! אם את רוצה לדבר, זה יותר חשוב לשחרר את זה מאשר להיות במקום הנוח שאת לא במרכז העניינים.
אז תהני מהחיים מותק(; את לא צריכה להכריח את עצמך לדבר כי זה לא תמיד טוב… פשוט… לקבל את עצמך, ללמוד להיות שלווה ושמחה באופן טבעי, לסמוך על ה' ועל הדרך שתוביל אותך למקומות הנכונים. להאמין, לאמין, ושוב להאמין!!! שהכל לטובה, שהכל לטובתך, שהכל בסדר.
ודבר אחרון: "עדיף להצטער שעשית את זה מאשר להצטער שלא עשית את זה" – אז נכון, המשפט הזה לא תמיד נכון, אבל כאן הוא בהחלט כן. אחרי שמדברים מרגישים הרגשה מהממת של הקלה גם אם הקול היה צפצפני ומוזר והתבלבלו לך המילים, בגלל עצם העובדה שעשית את זה.
אין עליכן!!! זה היה בתחילת הקורונה..ב"ה מלא דברים השתנו מאז אני יוזמת מדברת מלא עם חברות!! איזה תגובות מושקעות!! אין עליכן!
תודה אישית-לך!
כן לך!:)