ולמה אולי כדאי לחכות^
כמה שאני כבר רוצה להתחתן!
אחרי החתונה יהיו לי חיים מושלמים! בעל שיאהב ויבין אותי, חיים עצמאים, ילדים מתוקים עם בגדים בטעם שלי, בית שאני אעצב, אני לא אצטרך כל הזמן לסכם שיעורים, וללמוד לבגרויות.. החיים יהיו הרבה יותר קלים! חבל שאני עדיין קטנה ולא יכולה כבר להתחתן..
מה את חושבת? אחרי החתונה אין דאגות? אז נכון שלא תדאגי ללימודים ובגרויות, אבל הדאגות יהיו בדברים אחרים.הן יהיו בנוגע לתשלומים, עבודה, חינוך, וכו׳. דברים יותר רציניים..
הכל בעיתו ובזמנו!
מה שאת צריכה לעשות עכשיו זה להתכונן לעתיד. ללמוד כדי להוציא בגרות וכך תוכלי לפרנס בכבוד את משפחתך,
תזכרי! בלי ההווה – העתיד לא יהיה קיים:-)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
33 תגובות
בגרות זה לא הכל בחיים.
התפקיד הוא לא רק לחיות כדי ללמוד לבגרות. אלא לחיות כדי לחיות. לרוב מי שכל הזמן על הבגרות אין לה באמת זמן ומדוכאת על הנשמה וכו. שחררו. יש הרבה שהסתדרו גם בלי בגרויות יופי. ולפחות לא של 5 יחל בהכל.
הכנה לחתונה זה גם במובן הרוחני ויש כל כך הרבה מה להתכונן, מותר לך לחשוב על זה אבל הכי חשוב זה לפעול בהתאם, לעבוד על המידות, ללמוד על מהות האישה וכו
הדברים האלה לא נולדים ביום החתונה, זה עבודה שמתחילה מגיל 0, ומתי שכבר רוצים להתחתן זה יכול להכנס להילוך קצת יותר גבוה
ספיר את צודקת!!
באמצע קריאת הפוסט תכננתי לכתוב לך אתזה בתגובות ןאז ראיתי שכתבת?
קיצר כתבת מוווש❤
קלטו את התאריכים בתגובות הראשונות…
חחח יוואוו?
זה לא היחיד
כבר ראיתי עוד כמה לפניו…
וואלה? מה זה נגמרו הפוסטים שמעלים ישנים..?
חח אני העליתי ולא אעלו את שלי
צודקת.
המחשבה מה יהיה בעתיד- זה רק בריחה מעצמי ומהמציאות…
אבל אני לא יודעת מה לעשות!!!!!!!
דווקא המחשבה על העתיד יכולה לעזור לנו לנווט את ההווה.
צודקת!
גם לי כשקשה לי כזהה ויש פול עומס ומעצבן וזה אני פשוט עוצמת עיינים וחושבת ואיי מה יהיה אחרי שאני יתחתןן אני יהיה רגועה כזאת אני יעבוד בכך וכך, יהיו לי ילדים כך וכך, יהיו לי חיים מושלמים ואז זה מייד נותן לי כח להמשיך ללמוד ולהשקיע… אני יודעת שזה לא הכי טובב אבל זה מה שמדרבן אותיי.. בכולופןן זה לא שכשאני יתחתן אני יהיה בבאסה וכמו איזה בועה שמתנפצת.. אני לא חיה בסרט חחח
ספיר א'!!
קודם כל, רק השם של הפוסט הכניס אותי.
כל הזמן אני מדמיינת מתי אני יתחתן, בעל שישמע אותי תמיד ויאהב.
בלי החלומות האלה לא הייתה שורדת.
אני חולמת איך אני מתעלה על עצמי ולא כועסת, מגדלת ילדים באהבה.
זה מה שמחזיק אותי
יש לי מחברת בה אני כותבת את כל החלומות ואיך אני רוצה להיות.
אני שמחה שהעלת מה שאני מרגישה על הכתב;)
וואיי כמה שזה נכוןן
מערכת- אהבתיי שהכניסו עכשיו פוסטים ישנים, כיףף לקרוא אותם!!
כנלל!!
אבל כשתתחתני יהיה מישהו שיעבור איתך את הקשיים, שיהיה לידך, שתשאו יחד בעול..
ולזה אני מחכה??
וברגעים שההתמודדות שלך היא דווקא מולו?
בסדר, ברור שלא יהיו חיים דבש
יהיה התמודדויות
וקשיים
אני לא נבהלת מהם.
אבל ברור שזה יהיה שונה מעכשיו, גם המקום שאני אהיה בו- יציב בעזרת ה', גם המשפחה שאני אקים, הבעל.
הבעיות לא נפתרות אחרי החתונה.
והחיים לא יהיו מושלמים עד בא משיח.
חיים אחרי חתונה דורשים מסירות, יגיעה, המון המון וויתור.
נכון שחתונה זה דבר מתאים,
אבל אל תחיו בסרט שאחרי חתונה אין בעיות…
*התכוונתי שחתונה זה דבר מקסים ?
באמת ראיתי פה כמה בנות שכתבו שממש בא להן להתחתן…
אמלה אני כלכך לא רוצה!
נשמע לי מפחיד וקשה אש!
וזו הרגשה ממש מוזרה כי כולם בסביבה רוצים להביא ילדים לעולם והכל…
רק אני לא!
מישי מזדהה איתי אולי?
פליז;)
מזדהה חלקית..
כאילו זה מפחיד והכל, אבל כשאת תרגישי או תביני שהוא זה, אז זהו הוא החצי נשמה השניה שלך שמתחברת סופסוף!
את לא חושבת שזה עצוםם?
טוב קישקשתי לך, לאיודעת אם זה עונה לך על הפחד לי זה כן;)
וואו מישי אחת את צודקת!
אני חושבת שזה עונה לי חלקית על הפחד…
אבל עם כלזה שזה טובלי והכל זה גם נורא מלחיץ אותי…
עזבי אינלי מושג איך להסביר תצמי;(
הפחד שלך זה ללדת מכל הכאבים שבדרך ובזמן הלידה או שרק אני כזאת?
כנכן בדיוק נקודה!
אחותי סיפרה שזה כאבי תופת עד שיש סיוטים בלילות…
ודיי זה מלחיץ אותי לובאלי אופ אופ!
אבל לא רק זה…
גם האחריות שישלך על הילדים והכל…
למה למה למה חווה הייתה צכה לאכול מעץ הדעת אה??
באמת היה לה כלכך דחוף??
ממש לא יפה מצדה;)
האחריות על הילדים תשאר לך גם אם הלידה תהיה הכי קלה שאפשר;)
ואת לא חייבת להסביר תעצמך;) תחיי עם הפחד, ותנסי למצוא תשובות בנתיים או תלמדי עלזה.. (לאיודעת מאיפה בעצמי, רק לא מגוגל..)
פנדורה. אם את רוצה תשןבה תגידי לי שאת מגיעה לשוב לפוסט הזה ואני בכיף יענה לך.
מגניב שהגבתי לך כמעט לפני שנתיים?
וואו!! ממש תפסת אותי בנקודה רגישה.
לאחרונה מצאתי את עצמי חושבת על הנושא הזה המוןןןן…
יש לי הרבה מה להגיד. אחזור לפה עוד ?
למה עכשיו אני מתה מעייפות…
דחוףף להתחתןןןן
חולה על זה שאני מנהלת את החיים שלי ולא מישו אחר..אממ את העצמאות הזוו
בלחית שלנו..
אהבתיי כל כךך נכון?
גם זה פוסט ישן. הכותרת זועקת למרחקים. מה נסגר?