מאחורי הקלעים/פרק סיום

70
מושקי

הצצה

לפעמים העולם מתהפך. התפקידים מתחלפים. הרגשות משתנים. ואלוקים נותן לנו הצצה למאחורי הקלעים. לא של עצמי..לשל אחרים.

אחר הדברים האלו..כשקנאה לובשת צורה של רחמים. כשמרדף עיקש מאבד את טעמו במספר רגעים וחלום עתיק קם לתחיה מבלי שאעשה דבר. אני מוצאת את עצמי יושבת לשוחח עם שולי. הזוהר המלכתי נטש אותה והיא נשארה סתם שולי מתוקה. אולי כמעט כמוני.
כמוני אין בהקשבה זה בטוח. רק שאף פעם לא ניסו אותי בכך יותר מדי. הפעם יש לי פרטנרית להציג שוב את כישוריי. העיניים שלי מאזינות בקשב לזאת שהייתה מושא חלומותי, צובטת את עצמי מבלי משים ביד בשביל לדעת שזה אמיתי.
אמת, שאם היה צריך לדרג את עצמי במהלך השנה המקום שאליו שאפתי היה מקומה של שולי. כעת כל שרוצה הוא.. להיות פשוט אני. שולי מתארת לי את מערך הבגידה הכיתתי בצבעים כהים. מנסה להשקיט את הפגיעה הצורבת ובכך מתדלקת שוב ושוב את את הרגיעה שבאה לנפשי. קולטת את הטוב שהייתי נתונה בו מבלי להנות ממנו ולשבוע מחלקי.

"חלק מהזמן את פשוט בלחץ. להוכיח, לייצג, להיות כריזמטית ובולטת. החשש המלווה תמיד..של למצוא חן בעיני אלוקים ואדם. ביננו, בעיקר אדם". שולי נאנחת וממשיכה. "לפעמים כל כך קינאתי בחברות הפשוטה שלך ושל חני.. אף אחד לא מדד אותך בעין ביקורתית איך התלבשת הבוקר, איזו מילה נאמרה. ולא היה לך תור של משתרכות שחנקו אותך מרוב רצון להיות בחברתך. לא מאפשרות לך אפילו רגע לעצמך. כמה חיפשתי קצת רוגע. להנות מחברות שקטה, מהדממה.."

נדמתי בתוכי מהתיאור ההזוי של שולי. ככה היא הרגישה? זה לא התפקיד שלי השנה להיות מסכנה?
אז באמת, חוסר הרגיעה והקנאה שכנו מדי פעם גם אצלה?
קצת קשה להוריד את תווית המסכנות מהקיר המחשבתי ולתת מקום לטוב להאיר את תוכי. אני משתדלת למחוק את החיוך שרוצה לצוץ לו וממשיכה ברוב קשב להאזין לזאת שלצידי.

הצד המואר של חיי מתחיל לצוף ולהראות את נוכחותו. להטביע את המרמור והבאסה אל המצולות ולהאיר את פני השטח. אין כאן נס. הוא היה פה תמיד. רק אני לא הסכמתי להעיף מבט לעברו. מתבוססת באין ובחסר. חולמת רק על טוב יותר ולא מבחינה שהטוב כבר קיים.
קיימתי לאחר מכן שיחה גם עם מושקי. כן, עם עצמי. של פריקת תובנות, של הפנמה. תרשו לי לשתף אתכן בכמה מהן?
זה אישי, אז אל תעבירו הלאה..אבל לכן בהחלט מגיע כשותפות למסע:)
לא כל מה שנראה לעין כטופ ומושלם הוא אכן מכיל את רמות השלמות והטוב. לפעמים זוכים לקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הדברים בשביל להבין שמה שיש לנו הוא הכי טוב עבורנו. בכל השאר נשאר לנו פשוט להאמין שאם אלוקים יצר כך את המציאות ולא הצלחנו לשנותה, דווקא ממנה יש לי את הנתונים הכי מעולים לצמוח.
והחיפוש הזה המתמיד, השאיפה אל מעלה, חוסר שביעות הרצון..כנראה שזה חלק מגרורותיה של הגלות. לעד נחפש ונרגיש חצויים עד שיגיע הבורא ויעטוף אותנו ברחמים.

שתהיה שנה מוצלחת ומוארת. שנצליח לראות את הטוב שבחיינו ובכל מצב שבו אנחנו נמצאות. שנרגיש מסופקות בגשמיות ונמשיך תמיד לשאוף ולשדרג את מצבינו ברוחניות.
מוקדש באהבה לכל אלו שחשבו שהדשא של השני ירוק יותר:)
תתחילו השנה להנות מהדשא שלכן!
בהצלחה:)
מושקי..

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
בור של בדידות
newEmotionIcon_03_38
בדידות זו תהום רחבה יש מקום לשחות שם בבריכת כאב קרה, פרטית ולמה זה מותר בכלל ...
2 ציפורים במכה אחת🐤🐤
נרות שבת
טוב אז הפסקתי לעשות סיפורים רנדומאלים ללא שם אני אכתוב כותרת כי אין לי כח לחש...
מיומנה של ג'ינג'ית 25#
פרח
ישבתי בכסאי 🪑 כשריח נהדר עלה באפי 👃🏻 עקבתי מוקסמת אחר הריח 🤤 ומה ראיתי בתנור?...
אבא אני רק שלך
19
אבא למה אתה צריך אותי בעולם? תראה כמה עבירות אני עושה, איך יכול להיות שאתה או...
שיר לנשמה שלי
נורה
נשמה יקרה שלי, סליחה אני אומרת.. לפני שהגעת אליי את היית אחרת, יותר טהורה, יו...
מותר לי. אולי תביני?
8
מותר לי. מותר לי לא להגדיל ראש. מותר לי פעם אחת לקום ב10.30, להתפלל בנחת, להת...
כסף, כסף, כסף
72
פעם חשבתי שהמשפט: כסף לא פותר בעיות הוא משפט לא נכון. נולדתי למשפחה עם הרבה כ...
חטיפים, הפסקה, ומה שביניהם
newEmotionIcon_47
מכירה אתזה שאת בהפסקה, רעבה, פותחת חטיף בתמימות של ילדה שלא ראתה עדיין ילדות ...
פוסטים חדשים
בור של בדידות
בדידות זו תהום רחבה יש מקום לשחות שם בבריכת כאב קרה, פרטית ולמה זה מותר בכלל ...

עופר האיילים

2 ציפורים במכה אחת🐤🐤
טוב אז הפסקתי לעשות סיפורים רנדומאלים ללא שם אני אכתוב כותרת כי אין לי כח לחש...

כחולת עיניים

מיומנה של ג'ינג'ית 25#
ישבתי בכסאי 🪑 כשריח נהדר עלה באפי 👃🏻 עקבתי מוקסמת אחר הריח 🤤 ומה ראיתי בתנור?...

מושקי הג'ינג'ית 🤪

אבא אני רק שלך
אבא למה אתה צריך אותי בעולם? תראה כמה עבירות אני עושה, איך יכול להיות שאתה או...

דומיה נפשי

אל תתנו לי עצות
אני אוהבת לטעות לבדי ללא עזרה 😂(אמרה המתנשאת)

שירבוטית

אוףףףףף
קשה לי בלי לשמוע שירייייייייייייייייייייייייייייים

קישורית

תודה לך חברה לשעבר
האנשים הבלתי נשכחים בחיי הם אלה שאהבו אותי כשלא אהבתי את עצמי

ירח שלם

שיר לנשמה שלי
נשמה יקרה שלי, סליחה אני אומרת.. לפני שהגעת אליי את היית אחרת, יותר טהורה, יו...

ילדה עם הרבה שאלות

6 תגובות

  1. וואו מושלםם!!!
    איזה תובנות מהממות מושקי!,את לא קולטת כמה שאת צודקתת..
    וואו, ימהממת:*
    מחכה לפוסטים הבאים שלך:)

  2. טוב, אין מצב שאת תקראי את זה עכשיו…
    אני קוראת את זה שנתיים אחרי?
    כשכתבת את זה היית בכיתה ט? אם כן, אין מצבבבב!
    זאת כתיבה מודעת, בוגרת, מרתקת ויפהפייה, כריזמטית מהסוג שגורם לך לרוץ פרק אחר פרק ולהצטער שהגעת לסוף…
    כאחת שמאוד מזדהה עם הבלוג הזה, קבלי את החיבוק שלי. חיבוק של אחוות לוחמות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *