הקשבה
אני נורא עצבנית. מכל מיני סיבות.
הפירוט לא משנה כרגע.
עולה על הרכבת, מתיישבת מול חברה שלי.
ומתחילה לשפוך עליה קיתונות.
נואמת במרץ על חוסר הצדק שם, ועל הגוזמאות פה, והיא מקשיבה לי, שואלת שאלות פה ושם.
ואני שופכת.
ואחרי כמעט עשר דקות שבהן אני רק מדברת בלהט, אני משתתקת פתאום ואני מרגישה צורך להתנצל בפניה על כל זה.
שהיה לי יום מעצבן היום ולא קשור אליה.
וסליחה אם הטרחתי אותה להקשיב לכל ההגיגים הסוערים שלי.
ואז אני שותקת, כי אני נזכרת – בסיטואציה אחרת, גם היא ברכבת, ואני יושבת מול חברה אחרת שנסערת.
והחברה הזאת מספרת לי, נואמת לי בלהט, למה היה צריך להיות כך ולא אחרת, ועל חוסר הצדק בעולם, ועל עוד.
שופכת.
ואני רק יושבת שם ומקשיבה לה, בפשטות – ואני לא מרגישה שום טירחה בזה, כי אני מבינה לבד שכל אחד עובר ימים מעצבנים, ומותר ונכון וצריך לשחרר את הלחצים, ואיזה יופי לחברה שלי שיש לה אותי להוציא קצת עצבים החוצה.
וטוב לי כשאני נותנת לה את עצמי.
אז אני שותקת ולא צריכה להתנצל יותר.
ויש גם משהו יפה בלתת לחברה שלי לתת לי את עצמה.
ובמקום להתנצל אני אומרת לה תודה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
וואי..
תודה לכם חברות שלי??
וואי, אמאא!!
כמה שאני מזדהה איתך!!!
אין לי מילים…
כתבת את זה פשוט מדוייק ויפה!
אהבתי…
🙂
וואווו מהמממםםם אהבתיתיתתי
לגמרי לייק גדול
מושלם!
זה מהמםםם
צודקת
וואו ממש יפה, אהבתי !!
וואי כל כך אני.. לשבת ולנאום לחברה שלי שעות והיא לא מבינה מה נפלתי עליה
איזה יפה!!
אהבתי אהבתי אהבתי!
כתבת יפה ונוגע!
מה שתיארת זה מסוג הדברים שאני רק קראתי עליהם בספרים ולא נשמעים לי יותר מדי מציאותיים… :/
ווואי יפה מממשש תודה לך על הפוסט
מהממת!!,חברה אמיתית!!