האתגר של רוגלך?

איזה פוסט באתר הזיז לך משהו, הצחיק אותך נורא, גרם לך לשנות חלק משהו בעצמך, או להזיל דמעה,

מי העלתה את הפוסט ולמה זה נגע בך.

שותפה לדרך!
שני פוסטים:
הראשון נקרא "ילד" לא נראה לי שיש מה להסביר תקראו ותבינו, חושבת על מי שכתבה אותו די הרבה.
https://shutafotbaderech.co.il/hwo_hzlath//
השני נקרא "משחק החיים. (סיפור שמוקדש לך, באהבה )" של אלופה, היא הסבירה שם ככ יפה עד כמה כולנו משחקות, שוב, לא נראה לי שיש מה להסביר, זה יותר משווה קריאה.
https://shutafotbaderech.co.il/insights_on_life/——/
לייק על האתגר

Break a Leg
"עוד יום"
של דניאל.

דניאל, את מוכשרת, הצלחת לתאר בדיוק את סדר היום שלי, כולל פעולות, רגשות ומחשבות.

את כשרון,

Huge thanks for this post
,love, and Appreciate you

break a leg

יודעת מנסיון
טוב.. האתגר הזה הכריח אותי ללכת למחברת שלי,
לבדוק פוסטים אבודים שרק אלה שבאמת באמת נגעו בי ממש נכנסו לשם.
אחרי התלבטות וחיפושים ארוכים..
בחרתי את הפוסט שנגע בי נראלי כמעט הכי הכי,
זה הפוסט 'יד.' של motek.
מהפוסט כבר עברה שנה, אבל התוכן שלו נוקב וחודר לי כל פעם מחדש.
מצרפת קישור לפוסט: https://shutafotbaderech.co.il/membership//
כל הזעקה הפנימית, שנובעת מהפוסט.
המילים שחודרות, עמוק לנשמה.
ופשוט הרצון, ליד תומכת.
לא סתם רוב המחברת שלי מלאה בפוסטים של motek:)

רוגלך? בכבודה ובעצמה
הצחיק אותי ממש לקרוא פוסט יחסית ישן של פנרס, שנקרא "יומ(נ)ו של פנרס"
בפוסט היא מתארת מכתבים שהמשנה למלך איסתרק ירום הודו מקבל ממגוון אנשים מעניינים הקשורים לספר "ממלכה במבחן" של מיה קינן.
פנרס כתבה את הפוסט עם כמויות בלתי נדלות של הומור, ואני ישבתי וקראתי אותו ופשוט לא , הפסקתי , לצחוק…
תודה לך פנרסוש, ומי שעוד לא קראה ורוצה לקרוא את הפוסט הנ"ל-
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/–/

(לא למותר לציין שהתשובה לאתגר מנוסחת במזיד בלשון גבוהה מעט שכזו)

קלידוסקופ
וואי. יש הרבה יחסית.
אז.. הנה כמה פוסטים, שהמשותף להם הוא שכולם:
א. נוגעים.
ב. מטלטלים.
ג. סוחטי הזדהות.
ד. גרמו לי לבהות במסך.
ה. גרמו לי לקרוא אותם לפחות שלוש פעמים[יש כאלה שקראתי עשרות פעמים]
ו. גרמו לי, בחלקם, לדמוע.
והנה הם: 'זום אין' של to much feeling, 'מבראשית' של בטי, 'ללב יש רק שני חדרים' של אורי, 'הלב' של פוקס[על 'הלב הוא לא מחסן'], 'את, אני והמסך' של חישוק, 'אמא' של חישוק, 'ולפעמים' של ניצחון מתוק, 'כי יש אותך' של בת מוזרה, 'מה את צועקת עלי' של מישהי בשם 'ממני', '心有自己的語言' של נחליאלי, 'אני אוהבת אותך' של אלופה, 'אני שבורה'[I'm broken] של אוקיינוס, 'לילות לבנים, תובנות עמוקות, ומה שביניהם' של CB, 'חיבוק' של פנרס, 'כורה מילות' של יוזבד, 'כבר אלף בלילה' של מישהי בשם 'ממתינה', ו..טוב, התייאשתי. התחלתי לעבור על סרגל הסימניות המפוצץ שלי בניסיון למצוא את כל אלו שאהבתי ושמרתי לי, אבל שמרתי עוד כל כך הרבה אחרים מסיבות למיניהן.. זה חסר סיכוי. אז נתתי כאן מקבץ מייצג, וכמובן שיש עוד המון פוסטים של עוד הרבה בנות שלא נכתבו כאן, אם מחוסר מקום, אם מחוסר זמן, אם מחוסר כוח לחפש, ואם משכחה פשוטה – ואני מתנצלת מראש.
לסיכום: אין עליכן, שותפות.

נ.ב: רוגלך, אי אפשר להסביר למה משהו נגע בך.. מה שנוגע בך – נוגע בך.

נ.ב.ב: במהלך החיפושים מצאתי המון פוסטים שבמחשבה ראשונה רציתי לציין כאן גם כן[מהסיבות שלעיל – נוגעים, מטלטלים וכו'], ואז נזכרתי שהם בעצם.. שלי. באלף ואחת שמותיי. מעניין לחקור את זה..

בובה
הפוסט הזה של אלופה שהיא באמת אלופה והוא עלה לא מזמן..
קבלו את..'אם תמצאו'
אל"ף, הכתיבה שלה נגע בי. היא.. היא הייתה יפה מדי.
ובי"ת, היא כתבה שם סיפור. יפה. מאוד.
על ילדה מתוקה מאוד.
ועל אבא אוהב.
סיפור ללב.
ומי שלא קראה.. רוצו לקרוא! תודה לאלופה על הסיפור הזה..♡

END
בטוח לי שהפוסט הזה הזיז לעוד הרבה משהו בלב, לא יודעת אם יהיה נדוש לכתוב עלו או שהשארתם מראש את התפקיד בשבילי 🙂
אז הפוסט של @אחת מכן, 'נשרף, אבל בוחר בכל יום להמשיך לחיות.'
https://shutafotbaderech.co.il/hwo_hzlath/——/
לא ניראלי שיש לה מושג מה היא עשתה לי, התגובה שלי פשוט הייתה מאוד תמציתית שם (מעדיפה אנונימי…)
מעבר לכתיבה המאוד יפה,
ברגישות,
בכנות.
כנות זו המילה שחיפשתי.
מרגישים איתך את הלב נשרף, אבל למרות הקושי והכאב הוא בוחר בחיים, לא מתייאש מירידות אפילו שיש כאלו (אוהוו יש…) ולא מנסה להדחיק שום דבר. מתמודד עם המציאות. יש פה טראומה ואנשים שימו לב! לא מטאטים פה כלום ויש לי זכות לדבר על הכאב שלי. על כאב של עוד רבות…
אז אם את רואה את זה, תודה!

פרצל?
פוסט אחד? רק אחד?
האמת, לא יודעת כמה פוסטים היו שהם עצמם הותירו בי רושם או חותם או משהו בסגנון זה…
יותר תגובות בפוסטים שלי או של אחרות….
נניח, התגובות ב(מז)רוחני(ק).
או התגובות בפוסט של פיג'מה, שהיא העלתה על המתנחלים – סלחו לי, אך אינני זוכרת מה שמו…
היו שירים שנתנו לי השראה ותגובות של בנות שגרמו לי לשים לב יותר לאנשים כמוהן…
בקיצור, לא חסר