לפעמים אני אומרת לאחרים דברים שאני לא רוצה להגיד ואני פשוט אומרת ..הקטע הוא שאני אדם שסומכים עליו, אני מהווה אוזן קשבת עבור הרבה בנות בכיתה לפעמים ואני לא מוציאה דברים של אחרים… למה של עצמי אני כן? לפעמים אני שונאת את עצמי ובא לי להכאיב לעצמי מרוב שאני כועסת על הבעיות של עצמי…אני מרגישה חולת נפש לפעמים… לא יודעת מה עובר עליי, למה אני נתונה במצבי רוח שמתחלפים במהירות, למה אין לי יציבות בחיים?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
אמאלהה אני כ"כ מבינה אותך
לדעתי זה התופעות של גיל ההתבגרות, אצל כל אחת בצורה שונה…
עוד תהיה לך בעז"ה הרבה יציבות בחיים! זה גיל שאת מחפשת את היציבות הזו, את ה'אני' הבטוח, נורמאלי לחלוטין התעודדי
בהצלחה לך. רק, אל תכאיבי לעצמך!
אין לך מה להילחץ מזה כי זה קורה לכולם וקורה לי מלאאא ולכולם יש חסרונות, כנראה שזה מה שאת צריכה לעבוד על עצמך בו אבל ממש אל תשנאי את עצמך כי בטוח יש לך מלא מעלות אחרות!
ומצבי רוח מתחלפים זה לא חוסר יציבות, לכולנו יש מצבי רוח מתחלפים, היציבות זה היחס שאת נותנת לזה, אל תתני למצבי רוח שלך לערער לך את היציבות בחיים! בהצלחה לךך:)
מדהימה שאת!! באמת!! זה בגלל הגיל. לא יותר מזה..
את ממש לא חולת נפש! ח"ו… את אוזן קשבת לבנות, סיבה לזה שאת בן אדם מדהים!!
זה שאת שואלת בקשר לזה, זה עוד הוכחה!!
…למה את בגיל ההתבגרות?
מתוקה, את נשמעת מבולבלת כמו כל נערה נורמלית בגיל הזה. הכל טוב, את לא חולת נפש, או שבעצם כן, ואז כולנו חולות נפש.
מה שאת מרגישה זה דבר לגיטימי לחלוטין להרגיש בשלב בזה. את לא צריכה להילחץ מזה, גם אני מרגישה את אותם הדברים בדיוק מדי פעם, גם אני שונאת את עצמי, בטירוף לפעמים.
וזה בסדר. כל עוד את לא פוגעת בעצמך. את חייבת להבין שאין פה שום דבר יוצא דופן. זה פשוט –
נורמלי.
ויציבות? תהיה לך בעז"ה. לא עכשיו.
את יכולה כמובן, לעבוד על זה קשה ולהבין את עצמך – אבל הכי חשוב זה לקלוט שאת פשוט בגיל דו ספרתי שהספרה הראשונה שלו היא 1, וזה בדיוק מה שקורה לכל מי שנמצא שם.
את לא חולת נפש ! את פשוט צריכה לשים לך גבולות, ולחשוב טוב לפני שאת אומרת משהו.. האם את באמת רוצה שמי שאת מדברת איתה תדע מה שאת הולכת להגיד ? מודעות, (בשורוק;-)זה העניין.
אני משערת שאת בגיל ההתבגרות אם את פה באתר ..
והגיל הזה אחד מהמאפיינים הכי בולטים שלו לצערי ואני חושבת שגם לצערך זה מצבי רוח משתנים לפעמים ממש בקיצוניות:/
חחח אני נשמעת פה איזה פסיכולוגית אז אני לא;)
אבל כן זה הגיוני המצבים האלה ואם מפריע לך להוציא על עצמך דברים תנסי לעבוד על זה…אני לא ממש יודעת איך אבל אולי תנסי לדבר עם מישהי מקצועית?
יש מכתב של הרבי לילדה שהגישה בדיוק כמוך ואני אצטט:
בתקופת *מעבר* בחיי האדם (מקטנות לבגרות, מבגרות לעמידה וכו') – הרי הוא רגיש יותר ויציב פחות- ולכן *רגיל* (הדבר) שאז נעשות אצלו שאלות חדשות או ספקות, שכשתעבור התקופה בעצמו ימצא את הפתרון ובקל, אבל בעת המעבר נראה לו שזהו ספק גדול וכו'. ועל ידי שיחה עם אחר יסבירו שהפתרון הוא פשוט וכו'. ולכן זה שאצלה (המצב הוא כנ"ל) – הרי זה כך אצל כמה וכמה, ועובר במשך הזמן.
סיבה נוספת אצלה, גדולה היא: *כשהתחילה* "להרגיש לא נוח" באופן קל- הרי במקום *הוספה* בעניינים המחזקים את בני ישראל (שזהו תורה ומצוות), הרי ככתבה- *מיעטה* בהם! ומובנות התוצאות.
(מתוך הספר פתקים משולחנו של הרבי חלק א)
כל מילה נוספת מיותרת.. את בסדר גמור. זה הגיל ואלו המאפיינים שלו
תודה ברוש!!
החכמתני
וואו מהמם!
אני שמעתי על המכתב הזה בהתוועדות אחת ומאז פשוט שמרתי לי אותו
הוא ככ עוזר לפעמים
וואו ברוש תודה אני גם בתקופת מעבר חשובה ועזר לי, אין על המילים של הרבי
ברוש את פשוט מעניינת
וכל התגובות פה אחת אחת…
יואו כמה שאת מזכירה לי את עצמי..
גם לי קשה עם זה..
בגלל זה נסגרתי ועכשיו לא ממש משתפת..
לא אומרת לך את זה בשביל שתעשי את זה אלא להיפך
אני מאוודדדד מעריכה בנות שמשתפות
( אם התכוונת על זה..)
אני מבינה אותך מאוד כי עברתי ולעתים עכשיו עוברת תהיי חזקה פה איתך!!!
לא אני כתבתי את השאלה אבל התשובות פה מהמהמות אחת אחת
פעם שמעתי משל יפה:
כלאיש בחיים שלו הוא כמו אוניה שתמיד מתקדמת.
כמובן שבאוניה אין יציבות בכלל כי היא כל הזמן מתנודדת על הגלים.
ואם את מרגשה יציבות זה סימן לא טוב – סימן שהאוניה שקעה בים והיא עכשיו על החול היציב שבמעמקי הים…
זה טוב להרגיש קצת יציבות – אבל במידה (כמו אוניה)
אני כתבתי את השאלה הזו,אתן מדברות כאן על גיל ההתבגרות ,אצלי זה לא הגיל!
נסי לשים לב מה משותף לכל אותם חוסר יציבויות שאת מרגישה,
אולי ישנו איזה "טריגר" שמוציא אותך מאיזון..
אולי יש לך אופי קצת יותר סוער..
תנסי לשאול את עצמך אחרי כל התפרצות אותחושה שלא אהבת מה גרם לזה לקרות..
תקבלי את עצמך כמו שאת ותדעי שה' אוהב אותך בכל מצב..
אולי יש דברים שאת צריכה לשפר בעצמך אבל אם את מודעת לעצמך- הכל כבר יותר קל..
בהצלחה
צודקת לא תמיד הכל זה עניין של גיל. יש גם לכל אחת אופי ותכונות אחרות..
מכירה מקרוב חברה טובה שנשמעת דומה לך.. יש לה לב ככ טוב ורגישות גדולה ממש לכולן, ודווקא בגלל (או בזכות) זה לפעמים יש לה נדנד במצב רוח וכו'..
גם לי זה קורה לפעמים, בעיקר בתקופות של מחשבות שליליות והכי גרוע 'שנאה עצמית'. מרוב שאת דואגת לכולם את מאשימה את עצמך הרבה פעמים..
שמעתי פעם ממשפיעה חב"דית מפורסמת שהכי פוגע בבנאדם זה שנאה עצמית, ממש מזיק אפילו לבריאות הפיזית..
אז אני כותבת לעצמי משפטים שצריכה לשנן כמו: אני טובה כמו שאני, אני לא תלויה במה שאנשים חושבים עליי, גם אם נכשלתי אני בסדר גמור, אני מקבלת את עצמי עם המקומות הטובים וגם עם החורים השחורים שבי. לא בראתי את עצמי ה ברא אותי וגם את חסרונותיי ושולח לי כוחות לעבוד עליהם בהדרגה, ואם נכשלתי קורה אני תמיד טובה ואהובה…
בהצלחה, תזכרי שזו מצווה ואהבת לרעך כמוך- קודם את עצמך
אוהבתותך
אהובה
את כל כך צודקת
מושקא צודקת, תקבלי את עצמך כמו שאת ותזכרי שהקב"ה ברא אותך יחד עם החסרונות שלך וככה הוא רוצה שתעבדי אותו
וואייייייי
את כותבת מהמםםםם!!!
גמלי יש קטעים שאני אומרת לאחרים דברים שאחר כך אני מתעצבנת על עצמי למה אמרתי את זה אז אני מזה מבינה אותךךךךךךךך