קר לי.

ורועד.

שיר הרס

אבא.

אני פה.
וקר לי.
ואין לי סוודר.
וקפוא לי.
הלב.
ואני רוצה להרגיש אותך,
איתי.
ואני רוצה להרגיש אותי,
איתך.
אבא.
קר לי.
אני רועדת.
וחשה עייפה
ויבשה.

מרוחקת לי הנשמה.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא

האם מותר לשנות?

היי שאלה קצת מוזרה… איך בעצם אנחנו בתור נשים לומדות תורה? "כל המלמד את ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות" וכתוב גם איפשהו שכן צריך ללמוד אבל רק חלק מההלכות… הבת של רש"י הניחה תפילין והזמנים השתנו,

על שכחה

וְאוּלַי הַקְּרָבוֹת הַבָּאִים יַעֲצִימוּ תְּחוּשַׁת כִּשָּׁלוֹן, וְאוּלַי נִצְחוֹנוֹת אֲחֵרִים יַעֲלוּ בִּי עַל כָּל דִּמָיוֹן?!

נמשכת להיות חרדית

אני חב"דניקית, ממשפחה שחזרה בתשובה. לומדת בחב"ד, טסה לרבי, ולומדת חסידות. כשאני נתקלת בנשים "מבחוץ" אני גאה במי שאני, ובמשפחתי. לחב"ד יש שם טוב בציבור הכללי. אבל הבעיה שלי היא שרוב הזמן אני מתביישת בכתר של

הוסיפי את התגובה שלך:

6 תגובות
  1. הלבן שבשחור הגב

    מהמםםםם
    מזדהה)=
    מרוב שהתרחקתי מהחום של אבא נהיה לי קר.

  2. xgrv הגב

    חבל שהלב הזה שאני לוחצת עליו בסוף לא יכול לבטא יותר – והכל.
    כי זה פשוט – וואו וכתיבה מאלפת וכל כך יפה
    ואני מזדההההה
    תודה לך אלופה!!!

  3. בייגל הגב

    את מביעה את עצמך בצורה מדהימה!

    נ.ב. אהבתי את השם שלך..

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?