עבר. הווה. עתיד

הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא

הכרית רטובה, רק היא עדה כמה בכיתי
את שכר הדמעות שבלבי פרצתי.

נשברתי לרסיסים, וקמתי, סלחתי.
ואז הכל קרה מחדש והפעם יותר עצמתי.
דמעה זולגת לי על הלחי,
אוויי דמעתי למה ממני תברחי.
בורחת היא מהכאב שבתוכי.
גלילים של נייר גמרתי,
מלאים בעצב שבתוכי שמרתי.
אויייי טעטע אני רוצה גאולה,
דיי נמאס לי מהגולה.
כמה זמן עוד נחכה,
אין מי שאת השברים ינקה.
רק אתה אבאל'ה שלי,
שומר עלי, ומגן בשבילי.
על כל פשעים תכסה אהבה,
אהבה שבדורנו היא בגדר חובה.
גופי עייף, מרוב מחשבות,
מחשבות על מה שהיה ועתיד לקרות.
המשיח כאן בפתח, קול מתוכי צועק,
ואני עונה לו בחזרה אתה כל כך צודק.
העיניים שלי שורפות ברמות,
הלכתי לישון לפני שיהפכו לי לאדומות.
בתקווה שאתעורר מקול השופר,
ויקיצו מיד כל שוכני עפר!

לבית המקדש נצעד בשמחה,
סוף סוף התקיימה ההבטחה:)