קישור בתחילת הפוסט
השאלה
היי בנות
לפני כמה זמן התפרסמה השאלה הזאת, וכמובן שהיה הרבה תגובות מגוונות.
בהתחלה כתבתי תגובה יפה ומנומסת, אבל בשלב מסוים, ככל שהמשכתי לקרוא את התגובות האחרות, הרגשתי שעוד דקה אני מתפוצצת מבפנים… ופשוט הייתי חייבת לפרוק את זה בתגובה.
מתנצלת מראש עם זה תגובה קצת חריפה. זה לא אישי לאף אחת, רק מה שיצא לי ישירות מהלב…
מקווה שתצליחו להבין.
טוב אז האמת שלא תכננתי לכתוב את זה בהתחלה, אבל ככל שאני ממשיכה לקרוא את התגובות אני מרגישה שכל מילה שורטת אותי (פשוט מהחוסר הבנה שהולך פה…) וזה חייב לצאת.
אז כן, יש לי אחיות יקרות ואהובות מאד שחזרו בשאלה (לגמרי…).
כותבת מהנקודת מבט שלי. (בטוחה שיש הרבה בנות שלא יסכימו איתי, כי כל סיפור הוא שונה. כותבת מהחוויה שלי ושל עוד כמה סיפורים שנחשפתי אליהם. אבל אם מישהי תכתוב תגובה לא מסכימה על הפוסט – אני יסכים לשמוע רק אם זה מישהי שחוותה בעצמה מקרוב… כי כל אחת אחרת פשוט לא יודעת ומבינה באמת).
אז ככה – זה שיש בת שאחותה ירדה מהדרך לא מחייב שום דבר על האחות!!!
נכון, היא נחשפת אולי ליותר מושגים, ודווקא בגלל זה היא יכולה להיות חזקה הרבה יותר מכל בת אחרת!! כי כן, בשונה מבנות אחרות, היא מבינה מגיל קטן שיש כזאת 'אופציה' בכלל לרדת בשאלה, יש לה איך לעשות את זה, ויש לה מי שיעזור לה…
היא רק צריכה לבקש. יש לה את כל האופציות פתוחות.
ולהזכירכם – היא גדלה בדיוק באותו בית ואם אותו חינוך בדיוק שאחותה גדלה איתו…
אם אחרי כל זה היא עדיין בחורה ששומרת תו"צ – היא חייבת להיות ילדה חזקה ברמות עם אופי ואומץ לא פחות מהאחות ה'אמיצה' (?) שלה.
חשבתן פעם שאולי צריך להעריך – דווקא אותה?…
(בתגובות זה היה נראה שיש הרבה מאד בנות שמעריכות את ה'אומץ' של היוצאת בשאלה.
מהנקודת מבט שלי מדובר בעיקר בכאב גדול ובריחה. יש גם קצת אומץ, אבל אדם אמיץ באמת – לא בורח… הוא נלחם. סתם נקודה למחשבה ;))
באופן אישי אני חייבת להגיד ש(אחת) האחיות שלי שחזרה בשאלה היתה האחות ובכללי הבן אדם הכי קרוב אלי בעולם, כמעט מאז שאני זוכרת את עצמי מגיל קטן ממש.
וכן, ברור שהיה פעמים שרציתי פשוט לעשות אותו דבר, כי גם לי היה רע, גם אני רציתי לצאת מהכל ופשוט לברוח.
אבל דווקא בגלל זה, בגלל שהיתה לי את האפשרות כל כך קרובה ובהישג יד – זה חייב אותי לחפש, לבדוק, לשאול ולבחור מגיל קטן ממש. אם כל ילדה ממוצעת מתחילה לחפש ולשאול את עצמה 'למה אני חרדית' רק בגיל 15, אז אני כבר הגעתי לתשובה 5 שנים קודם…
זה גרם לי לחפש וגם למצוא את הזהות העצמית שלי, זה חייב אותי לחפש, ודווקא בגלל זה יצאתי כ"כ הרבה יותר חזקה ומאמינה, פי אלף מהרבה חברות שלא ידעו בכלל למה הן שומרות תו"צ… ואז ברגע שהיה להם קצת קשה – הם פשוט עזבו הכל. כי למה לא?
הן אף פעם לא עצרו לחשוב מה הסיבה לזה שהן חרדיות, אז למה שישארו כאלה – אם לא טוב להן?…
זה גרם לי לראות כמה זבל יש בעולם בחוץ, כמה רע יכול להיות לאנשים גם אם הם ממשיכים להעלות תמונות ולחייך לכל העולם ברשתות חברתיות, לשקר לכולם – כמה רע להם בפנים כשכולם מקנאים בהם בחוץ…
זה גרם לי לראות את ההבדלים, להשוות, לשמוח ולהודות לה' כל בוקר מחדש על זה שאני חרדית, גם אם זה ממש קשה לפעמים…
זה גרם לי לראות את היופי המדהים שיש ביהדות!
זה גרם לכל כך הרבה דברים טובים (ברוחניות שלי וגם בכללי), זה גם גרם לי להתבגר ולהבין יותר, כי כן – כמו הרבה דברים בחיים שקורים בתוך המשפחה – זה התמודדות לכל דבר, שיכולה להיות ממש ממש קשה במקרים מסוימים.
לכן כאב לי מאד לקרוא את השאלה, והתגובות.
כי מי אנחנו שנבוא, נשפוט, ונחפור לאחרים? (אם להיות כנה –רק מלקרוא את השאלה נהייה לי בחילה… "מה אתן חושבות על… מה אתן רואות על…" תגידו אתן בכלל מבינות משהו? מי אתן (ואני 😉 ש"תחשבו" ותגידו את דעתכן בעניין? סליחה שאני מתקיפה ככה אבל זה פשוט בוער לי בלב ובאצבעות…)
אולי דווקא בגלל ההתמודדות שלי, למדתי אף – פעם לא לשפוט, אף אדם בשום מצב. לזכור שאם אף פעם לא הייתי במקום שלו (וגם אם כן – כל בן אדם עובר את ההתמודדות בצורה שונה…) אין לי שום, שום זכות להגיד ואפילו לחשוב על דעה בעניין. פשוט כי אני לא מבינה!!!
זהו, סורי ששפכתי ואם מישהי הרגישה מותקפת – אז סליחה, זה לא אישי ?
רק יוסיף בסוף שאם את מכירה מישהי כזאת, פשוט תרחמי עליה, תדעי שלא היה לה טוב, וזה לא השתנה…
תזכרי שאם היא הגיעה לכזה מצב כנראה היא ממש סבלה קודם, ויותר מהכל תזכרי – שאת לא מבינה כלום בהתמודדות שלה אז פשוט אין לך זכות לשפוט ובטח שלא להביע דעה בעניין.
תתפללי עליה, שתזכה לראות את היופי והטוב ביהדות ולחזור מהר, אמן!!
—-
ועוד משהו חשוב (אחרון 😉 – וזה משהו שנכון לגבי כל אדם, בין עם זה אחות / חברה / כל אדם שאת פוגשת…
אף פעם אל תהיי פח זבל לשאלות.
הסבר: אם את מרגישה מספיק חזקה ושיש לך מספיק ידע, את מוזמנת לנהל דיון עם כל אחת על דת, יהדות וכו'. אבלללללללללל, זה רק (!!!) במקרה שהבת מולך ב-א-מ-ת מעונינת לשמוע…
אם את מרגישה שהיא לא באמת רוצה להקשיב ורק רוצה 'לירות' החוצה שאלות, את צריכה להפסיק ישר ומיד. כי את לא אמורה להיות ה'פח זבל' של אף אחת. בטח לא לשאלות ברוחניות.
ואם הבת מולך באמת מעוניינת לשמוע, את מוזמנת להתדיין איתה בצורה מכובדת (בלי לרדת לפסים אישיים), רק אם את מרגישה חזקה מספיק בעצמך. וכמובן תמיד אפשר לומר 'וואו, זאת באמת שאלה טובה שאני לא יודעת את התשובה עליה, אפילו שאני בטוחה שיש תשובה. את רק צריכה לחפש. אם את רוצה יש מלא רבנים היום שאני בטוחה שיכולים לענות לך על זה'… ואם השאלה הזאת מציקה גם לך – לכי לשאול גם.
כן, זה לא בושה לשאול את השאלות הכי בסיסיות. זה קורה לכולם בשלב מסוים, גם לבנות הכי חסידיות וצדיקות שיש (אם לא – אני דואגת… ?) כל בת צריכה בשלב מסוים לעצור רגע ולחשוב על הכל מהתחלה.
היהדות מעודדת שאלות, וזה הדבר הכי בריא וטוב בעולם.
זה מראה על בגרות וחשיבה עמוקה, ובעיקר רצון בריא וטוב לדעת ולהבין באמת. ואם לא תשאלי – איך תדעי?… ??
רק כמובן שצריך לזכור ללכת לשאול את האדם הנכון, שידע לענות לך באמת, ולאו דווקא חברה בת גילך שמתמודדת אם אותם שאלות ;))
(חייבת להוסיף שאולי יהיה אנשים שלא ירצו לענות, שלא יבינו, ואולי אפילו – יכעסו… אבל זה רק אומר שזה לא הבן אדם הנכון לשאלות כאלה. תמיד יש עוד אנשים אם רק תחפשי.
אף פעם אל תתני למישהו לייאש אותך! לכי תחפשי את האמת שלך עד הסוף. מחזיקה לך אצבעות :))
זהו בינתיים,
וסליחה ששפכתי.
ככה זה כשיש משהו שבוער בלב… וחייב לצאת.
אשמח לשמוע את התגובות שלכן ?❤
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
את מהממת! באמת מהממת! וחזקה! אין מה לומר פשוטט
אני הגעתי לפנ כמה זמן על המחשבה הזאת
יש לי גם חברות קרובות שפחות בקטע… וכל פעם שאני מדברת איתם ואנחנו ממש חברות (אני נקראת חסידית, לא מגדירה ככה את עצמי…)
אז אני אומרת לעצמי ש"פחות לשפוט"
אנשים, אל תשפטו. תהייו במקומם(לא דבקה בבנות האילו, בכל מקום של בן אדם אחר),ואז תגידו מה שאתם רוצות.
אנשים. פחות לשפוט
וואאוו.
אני פשוט מעריכה אותך, המון. או ליתר דיוק, מעריצה.
כל מילה שקראתי רק הגבירה את ההתפעלות שלי על הבגרות שלך.
את מדהימה.
והפוסט הזה, שווה כל דקה של קריאה.
מזדהה איתך עם הקטע של ללמוד מההתמודדות הזאת לא לשפוט
וואי וואי וואי איך אהבתי את הפוסט כל כך ומישום מה הזדהתי, למרות שאין לי אחות כזו..
ההורים שלי חזרו בתשובה וסבא וסבתא שלי באים אלינו די הרבה(היום למשל, פעם בשבוע בערך) אפילו שזה נוגד את האידאלים שלהם כי אנחנו גרים בשומרון… ושהם באים כל היום… ויכוחים בלי סוף עם סבא שלי.. פעם נראלי היה גם קצת יותר עם סבתא.
מה ששמתי לב זה שסבא שלי אוהב להתווכח וזה לא שהוא שואל בשביל לדעת. עם כל דבר בערך הוא לא מסכים.
לעומת זאת סבתא שלי כן מוכנה לשמוע קצת.
אולי אעלה בהמשך פוסט
איך שהייתי צריכה עכשיו לקרוא את הרטע האחרון שלך.
תודה.
ובקשר לפוסט, את הרבה יותר מצודקת. והגבתי לך בשאלה המקורית על זה ?
יאווו כל כך מסכימהה וכל כך מזדהה
כן זה שהוא יצא בשאלה לא אומר אלי כלוםםםם!
אוהבתתת
ואת באמת אלופההה❤
איך הגעת לרמה כזאתי באמונה איך עשית אתזה??
חייבת לדעת
וואווו
צודקת לגמרי. לגמרייי
אין לי שום דבר להוסיף.