אני יתומה, גם הלב
שוב החג של "אבא" מתקרב.
שוב,
ועוד פעם.
פעם שלישית. בשבילי מרגיש פעם העשרים.
כל כך רוצה את אבא.
אחרי תקופה לא פשוטה. כלל.
מלאה בגעגועים.
בכאב בטן מצער.
רצון רק לצרוח את הכאב שלי.
אני שותקת.
אין לי את הכוח.
לוקחת פסק זמן מהכל.
מהכל!
הגיוני.
יש פעמים שצריכה לעשות פסק זמן.
זהו.
חג שמח לנו.
לכל הבנות שמתמודדות בנסיון זה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
❤️
לא,לא,לא לבכות
את פשו–
נגעת בי,נקודה רגישה.
סליחה.
אוהבת אותך.
רק לא להזכר איך נראה חג בלי אבא, רק לא להזכר בזה.
מוסי, בהצלחה גיבורה אחת❤
עצוב לראות
באמת אני בוכה עכשיו?
כמה שזה קשה–
לא, לא איבדתי ב"ה א"א.
רק כמו אמא. רק…
שלוש וחצי שנים ועדיין מרגישה את החסר, חזק.
?
הכתיבה שלך יפה ונוגעת בלב…
רק עכשיו רואה את זה..
כל כך נכון!
רק מללמוד על הלכות החג ופשוט הרגשתי שאין לי כוח ולא רוצה את החג הזה!!
כולנו איתך, מהממת.