לא אכפת לי מכם
פתאום אני מתוודעת לקטע.
לא אכפת לי מהמשפחה שלי.
אני בקושי חושבת עליהם והם פשוט לא מעניינים אותי.
יש לי מטפלת שבקשר גם איתם והיא חושבת שזה מעניין אותי, אבל זה פשוט לא מעניין אותי.
וחלקכן בטח יחשבו איך זה הגיוני?
כי המשפחה שלי לא ממש תקינה, ככה שאני לא מקבלת בבית שלי דברים שאני צריכה לקבל בבית.
אני מגיעה ומלא המולה, כל היום מריבות, כולם צועקים ולא מבינים אחד את השני.
ההורים שלי שקועים מידי בעצמם, הם חושבים שילדים מגדלים עם אוכל, צעצועים וממתקים…
הם לרגע לא חושבים שצריך גם לתת אהבה, תכונות חשובות, הכנה לחיים.
ועם כל הרעש, אני כ"כ לא שם, אני ממש הפוכה מהם, עושה את הדברים באורך רוח,
אבל לפעמים מה לעשות זה פשוט מתפרץ לי, מהחוסר הבנה והאטימות.
אז לא חושבת עליהם ולא אכפת לי מהם.
מה אתן אומרות על זה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
24 תגובות
אני חושבת שעצם זה שאת חושבת שאת לא חושבת ? עליהם ולא אכפת לך מהם, זה בעצם מראה את האכפתיות שלך, אכפת לך מהם אבל את מצפה למשהו אחר שיהיה,אז אני רק יכולה להתפלל שהמצב ישתנה לטובה, תאמיני שזה יקרה
בנתיים מעריכה אותך ומחזיקה לך אצבעות חזק חזק
שולחת לך חיבוק מרחוק, את אלופה ???
דבר ראשון אני ממש מזדהה איתך מאוד!!❤❤❤
אני חושבת שיש בזה גם מעלה כלשהי, כי לפעמים כשמסביב לא הכל רגיל ולא יודעים לעשות הפרדה מלאה ביני לסביבה ואכפת מהכל אז פשוט נשברים!
אולי לא אכפת זה לא הגדרה המתאימה פה, אני חושבת שזו פשוט צורה שלך להתמודד! וזה לא התעלמות זה טוב בשביל הנפש שלך!וזה מה שנכון וטוב לך עכשיו!
המון הצלחות!!?
אממ זה די הגיוני..
את לא נהנת בבית
לא מקבלת שם דברים שאת צריכה
אז את נכנסת לאדישות ומנתקת את עצמך מהם
מבינה אותך?
בוא נגיד שאני לא במצבך אבל גם אני מעדיפה חברות על פני משפחה..
יכולה רק לאחל לך בהצלחה ולקוות שהמצב ישתפר
אוהבת
תתנחמי שאכפת לך שלא אכפת לך
חחחח לקח לי זמן להביןן
עם ראש כמו שלי;P
אני חושבת שבפנים, עמוק בתוך הלב שלך את כמהה ליחס ואהבה את רוצה את הבית שאת חולמת עליו, את מצפה שההורים שלך ישתנו בשבילך! ואת יודעת מה זה אומר? שאת בעצם כן חושבת עליהן! רק שזה יותר בכיוון השלילי אז את לא שמה לב. את חושבת למה הם לא נותנים לי? למה אין לי משפחה רגילה? המשפחה שלך כן מעניינת אותך! אני מציעה לך להתפלל לה' הוא שומע הכל! את גם יכולה ללמוד מה את לא תעשי בבית שלך. את יכולה לצמוח ולגדול מהמצב הזה ואני בטוחה שתצליחי.
בהצלחה ענקית!
.
איי זה כואב:(
עצוב לי בשבילך…
ובטח שבפנים איכפת לך!
כמו שאומרים שאם יקרה משהו.. ח"ו ח"ו אז פתאום תביני כמה את אוהבת וחשבו לך מהם!
בהצלחה!
ברור שאכפת לך.
עובדה שכתבת תפוסט הזה
אין דרך שתוכלי להסביר את זה להורים שלך??
מצטרפת לאוהבת את כולם.. תתפללי.
את בעצם אומרת שלא אכפת לך מהם בגלל שכביכול להם לא "אכפת" מהרגשות שלך ושל כל הילדים, אז אני יודעתשזה מתסכל אבל תנסי לדון אותם לכף זכות, ואת תביאי לאחים שלך אהבה ותחזקי אותם כי בטח גם הם מרגישים את זה, ואני בטוחה המצב ישתפר…
סומכת עלייך אלופה?❤
וואו.
עצם זה שכתבת מראה שזה כן נוגע בך בלב! וכן חשוב לך!
כל ילד צריך אהבה והתייחסות. זה הבסיס לקיום שלנו..
אני בטוחה שאת עצמך תהיי אימא מדהימה!
לפחות עכשיו תתני את את היחס לאחים שלך הקטנים. הם זקוקים לזה!!
בהצלחה!❤❤
תחשבי אבל על האחים שלך, שגם הם סובלים וגם להם לא נותנים אהבה….
עצוב, משפחה זה הדבר הכי חשוב חיים.
אני רואה בנות שרבות עם המשפחה שלהם ונשארות בודדות, כי משפחה זה הדבר הכי חשוב ותומך, יש דברים שרק משפחה יכולה לתת. אני בטוחה שיש לך רגש של איכפתיות אליהם, גם אם הם לא הכי משהו בעולם, זה המשפחה שלך ואם הרגש קהה, זה לא אומר שהוא לא שם.
את נולדת למשפחה שלך לא סתם.
אני חושבת שכדאי שתספרי למטפלת שבקשר איתך גם על זה שלא איכפת לך, תנסי לדבר עם ההורים שלך.
יש לך כוח לשנות את המשפחה שלך, מכירה את הסיפור על הילדה הקטנה שלא שומרת תומ"צ שהדליקה נר שבת ושינתה בעקבות זאת את כל המשפחה שלה?
זה לא רק בעניינים רוחניים זה יכול להיות גם בפרגון, שתיקה, הכלה.
הכל תלוי ברצון שלך
בהצלחה ?
ליבי איתך!
וואי היה כואב לקרוא את זה…..אבל תחשבי על זה את יכולה להיות בטוחה שהילדים שלך בע"זה לא יגדלו ככה כי את כבר חווית את הדבר הזה עליך ….אומרים שכל אחד גדל עם החבילה שלו תנסי להתמקד בדברים הכן טובים שיש לך ותנסי להפוך את החבילה שלך לטובה יותר אל תחשבי לרגע להחליף עם מישהי חבילה כי את לא יודעת מה היא סוחבת למרות שהחיים שלה נראים דבש
בהצלחה?
וואי ממש עצוב לי לקרוא את זה ?
אני בטוחה שאת בפנים אוהבת את המשפחה שלך ואכפת לך מהם.
סוף כל סוף את חלק מהם.
מקווה שיהיה לך יותר טוב?
זה עצוב..
נראלי שאת מספרת לעצמך שזה לא נאפת לך ושאת לא חושבת עליהם, רק כי את לא מפסיקה לחשוב עליהם…
אני אומרת שכל הכבוד לך שאת מודעת לעצמך??? באמת!!!
הכל בסדר אהובה. זה לא הגיוני ואפילו לא פייר לצפות ממך לאהוב את המשפחה שלך ושיהיה לך אכפת מהם כשהמצב בבית הוא כל כך מורכב…
זה לגיטימי לגמרי!! באמת!!
תגדלי יעבור לך
אני חושבת שאת בגיל ההתבגרות
ושעוד כמה שנים את תראי הכל אחרת….
בגיל הזה החברות מהוות הרבה יותר אבל הכל יכול להשתנות
בנות מצטערת להגיד… יש פה תגובות ממש לא מתאימות… זה לא עצוב ולא כלום. זה אתגר. ולכל אחת יש אתגרים אבל שונים… יכול להיות שפחות או יותר קשים אבל לפי הקשיים ניתנים הכוחות אז מתאזן…
אני ממש מבינה אותך המשפחה שלי גם ככה (רק בלי הצעצועים והממתקים ואוכל..), אבל בניגוד אלייך יותר מידי אכפת לי…
אז כל הכבוד לך שאת לוקחת באורך רוח זה מעלה גדולה! תשתמשי בה. תנסי אולי לדבר- באורך רוח, (הלוואי עליי!!)
תנסי לפתור מריבות באורך רוח ואם לא הולך לך אז תקבלי באורך רוח.
קיצור, תקחי את התכונה הזאת ותשתמשי בה, היא מדהימה!
עכשיו בשביל שיהיה לך אכפת (ודווקא נשמע לי שאכפת לך..) כשאח שלך נפגע ממריבה קחי אותו ותני לו חיבוק, כשאת רואה את אחותך אבודה בלי יחס, תדברי איתה ותני לה אותו. הבנת את הרעיון?
בהצלחה לכולנו באתגרים שלנו!
וכמו שאמר הרבי שלי? 'אתגר הוא סולם. הוא נועד לגרום לנו להגיע לדרגה הרבה יותר גבוהה!'
זה הרעיון שכתבתי. לא להכליל בבקשה!?
coca יקרה,
אביע את דעתי בגלל שביקשת.
ואני כותבת לך מלב מלא אהבה…
הסיפור שאת מתארת כל כך כואב ולצערי קיים בהרבה משפחות…
כל כך קשה לחיות בבית שנותן רק את הגשם ומזניח את הרוח. החום, האהבה.. לכן כל כך טבעי שאת תרגישי ניתוק מהמשפחה שלך. על אף שיש ביניכם קשר חזק מאוד, קשר דם.
זה בכלל לא מוזר שלא אכפת לך מהמשפחה שלך.
זה מאוד רגיל במצבך.
את רוצה לחיות שונה משאר בני המשפחה, לעצב לעצמך דמות אחרת ממה שראית בבית וזה בסדר לגמרי. לגיטימי.
לא ממש פירטת מה דעתה של המטפלת שלך בעניין, אבל תרשי לי לנסות להביע את דעתי שייתכן והיא גם דעתה.
כרגע,
את עסוקה בלבנות את עצמך. את האישיות שלך.
כמו עץ שמגדל ענפים עבותים, עלים בשרניים ופירות מדיפי ריח עסיסי. כדי שהעץ יגדל, הוא זקוק באופן הבסיסי ביותר למים ולשמש. הוא יעבור את ארבע העונות ובעונתו שלו הוא יצמיח את פירותיו.
כך גם האדם, זקוק לצרכי הגשם והרוח כדי לגדול.
חיותו ויניקתו של העץ, מגיעים מהשורשים. עמוק עמוק מבפנים… כל ההיאחזות שלו והעמידה שלו בתור עץ, תלוי בשורשיו, עץ שמתיימר לגדול ולהצמיח פירות ללא שמחובר לשורשים, כאשר תבוא רוח חזקה, היא תעקור אותו ממקומו… והעץ לא יוכל להמשיך לגדול…
כך גם האדם. אם ירצה ואם לאו, הוא חייב להיות מחובר לשורשים שלו, לבני משפחתו, כדי לצמוח ולגדול.
נכון, אני מסכימה איתך לגמרי,
המשפחה שלך לא מעניינת אותך בגלל – – – – ,
אבל אם נרצה או לא, היא היא משפחתינו. לתמיד.
אני מבינה שאת בתהליך עכשיו…
כנראה קשה לך כרגע לקבל את זה. ובצדק, זה באמת לא פשוט.
אבל אני בטוחה שאט אט עם הזמן את תצליחי להשלים עם זה,
שזו המשפחה שלך ועל אף כל החסרונות וכל מה שלא קיבלת מהם, הם עדיין המשפחה שלך…
בהצלחה רבה coca יקרה!
ותודה לך ששיתפת אותנו…