.
למה מורות לא יודעות לפעמים להבין דבר מתוך דבר?
הייתי חייבת לשתף כי לא רציתי לספר את זה לאמא שלי… (מסיבות שתבינו בסוף).
לפני שבוע בערך, נשארתי בבית הספר אחרי הלימודים.
היינו כמה בנות והיה נורא חם, אז היינו חייבות מזגן.
חברה אחת מהכיתה החביאה לי בתיק (שהיה היחיד הזמין) את השלט של המזגן, שהכיתה השניה לא תיקח אותו.
כשיצאתי, נזכרתי שהשלט עדיין בכיס של התיק. כמו שהזכרתי מקודם היה נורא חם ולא היה לי כח לחזור.
אז באמת לא חשבתי באותו רגע על ההשלכות, והנחתי את השלט על הביתן של השומר.
שבוע אח"כ באמצע התפילה, אחת המורות ניגשה אליי ואמרה לי שאמרו לה שזו אני שהחבאתי את השלט.
דבר ראשון הייתי בהלם, כי גם שכחתי מזה וגם לא התכוונתי להחביא!
אח"כ ניסיתי להסביר לה ב: "נו או, או או נושו" והיא כמובן לא הבינה. בסימני ידיים ניסיתי להראות לה שזה אצל השומר, והיא לא הבינה. ניגשתי לביתן של השומר וראיתי שהשלט לא שם וגם השומר אמר משהו שזה במקום אחר. ניסיתי להסביר לה שוב, ולאחר מאמץ היא הבינה. עכשיו לפי ההיגיון שלי, היא תלך ותביא אותו, אבל מה, היא אומרת לי :"תביאי אותו את, אני לא הולכת לשם עכשיו".
'בן-אדם! אני באמצע תפילה!' באותו רגע התחשק לי לצרוח אבל לא יכולתי. פתאום השומר ניגש למורה ומביא לה את השלט!, 'ב"ה, נגמר הסיפור' נאנחתי וחזרתי לכיתה בארשת פנים אדישה (בפנים היא לא היתה ככה, כי אני לא מסוג הבנות האלה). חשבתי שהעניין נגמר.
אבל הוא לא.
כמה שיעורים אח"כ באותו יום המחנכת ניגשת אליי ושואלת אותי :"מה חשבת שלקחת את השלט?"
היה שחנ"ש ארוך שמאמצעו יצאתי בוכה. העובדה שהיו עוד כמה בנות שהיו שותפות ונטפלים רק אליי (ככה הרגשתי ממש) הציקה לי נורא.
התווכחתי (סוג של) עם המורה והייתי עצבנית ברמות עלל!
עזבתי אותה בעצבים וכל היום היה לי מצב רוח כלום ומטה…
קיצער..
הייתי חייבת להוציא כי אני לא חושבת שהייתי יוצאת מהשיח עם אמא שלי כמו שאני יוצאת אחרי שכתבתי כאן…
כי אפח'ד לא היה לי כדי לדבר ולא לחנך אח"כ.
סורי אם הסיפור נשמע מוזר… אחרי הכל שלט של מזגן נשמע מטופש, אבל תודה לפחות שיש מישהו שמזדהה…
(מקווה שתיהיה אחת כזאת:)
תודה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
אוףףףף
מורות רעות
מעצבנות
ולשאלתך:
למה מורות לא יודעות לפעמים להבין דבר מתוך דבר?
זאת באמת שאלה קשה
אוףףף
חבל שהיא אפשר להסתדר בלי המורות, הרעות והמעצבנות שלא מבינות כלוםםם!!!
מזדאה
ממש לא מטופש!!! נכון שזה נראה כאילו משהו קטן וזה..
אבל זה נורא מעליב……
מזדהה ממש!!!?
גם לי לפעמים קורה משהו שכביכול קטן וחסר משמעות באמת..
אבל אין מה לעשות גם זה משפיע…
שיהיה לכולן רק טוב בע"ה!!
די איזה מחמם שמישהי באמת מבינה..
יווו תודה שלוש נקודות….
תודה.
וואווו את מדהימה בכל ההתנהלות שלך אם לא שמת לב לזה
איזה כיף שכתבת את זה…
מקווה שזה עשה לך טוב יותר
וכן זה עוול. אלל תתני לה לשכנע אותך באמונות שלה.
בהצלחה!!!
שייה
קיווית נכון…
זה לחלוטין עזר.. הייתי חייבת לפרוק, ולא הייתי מעוניינת שאמא שלי תדע..
עד כמה שזה לא נשמע נורמלי..
תודה על ההזדהות שייה.
אם אני אהיה כנה, לא חשבתי שמישהי תבין..
תודה
זה פשוט נכון,
ואני באמת מוצאת את עצמי שונאת את המורה שלי לפעמים….
זה נשמע גס אבל זה פשוט לא!
לפעמים זה מרגיש שהן לא רואות אותי!
תודה מאמית אחת
ותלמידות יודעות?
על מה שקרה?
פנרס התכוונת לשאול אם תלמידות יודעות להבין דבר מתוך דבר?
אני מבינה את התסכול שלך, מזדהה איתך, קצת. הרבה.
אבל מורות הם הצוות, הם האנשים הגדולים, הם האחראיות, ולמרות שאנחנו גם צריכות להתחשב, תכלס הם הגדולות בכל העסק, אז אני לא באה להאשים,
אבל להבין את מי שכתבה מה שכתבה, אפשר וכדאי:)
מסכימה איתך.
אויש לא נעים..
הבעיה שמורות באמת לא תמיד מבינות דבר מתוך דבר.. הם לא מלאכיות שיודעות לנחש מה קרה
תמיד הכי טוב פשוט לשתף מה באמת קרה הרי לא התכוונת למשהו רע
מזדהה מאד!
היה לי סיפור דומה ביסודי שכלל המון אי הבנות והוביל לבעיות סבוכות שעד היום כשמזכירים לי את התוצאה אני מסמיקה מבושה…
חחחחחחחחחחחחח מובן לחלוטין.
אני הייתי בטיול יומיים והוצאנו חולצות כל השכבה של הטיול, אממה, גזרתי את השרוולים (כמו כולם כי זה הגיע ארוךךךךךךךךךךך גם באורך חולצה וגם שרוול שעוקף את היד) ובטעות גזרתי סנטימטר מעל המרפק
הייתי עם סוודר באוטובוס, בביצפר, עד המסלול, היה חםם, לא רציתי שהיא תעשה סצינות או שאני אברח מהמבט שלה כל הטיול כי זה- לא הגיוני!!.
הלכתי למורה, בהכי אומץ, וביטחון.. ואומרת לה, "הי המורה, לא בא לי לברוח ממך כל היום, אבל תדעי שממש השתדלתי לגזור פחות אבל נגזר לי יותר מדי קצר ואניוואי תראי–" חד וחלק היא אשכרה מתחילה לצרוח עלי מול כולם "את עפה להחליף חולצהה!!!! אין על זה דיון בכלללללללל!!! מה את חושבתתת?!!!!!" אני גמגמתי משו כמו "אבל הקבוצה מתעכבת" היא עונה לי "כן ——!! אנחנו מעכבות קבוצה שלמה בגללך!!" כולן במבטים שלהם יענו "מרחמות" כולן עם חולצות תכלת מגבשות, אני בוורוד.
המורה הרגישה צורך להתנצל על מה שקרה, אממה אני הייתי בכעסס והיא ראתה את זה כי אני התלמידה הפייבוריט שלה. ואני גם שכחתי להביא תיק קטן למסלול אז סחבתי הכל בשקית ובגלל שזה לא נוח אז קשרתי לתיק של חברה ועשינו תורנות מי סוחבת את שניהם.
באיזה שהוא שלב נמאס לנו.
הלכנו לחובשת שתפתח לנו את הקשר.
והמורה ממש התיידדה איתה – זתומרת שהן היו יחד.
המורה נלחמה על זה שהיא תפתח כדי שאוכל להגיד לה תודה.
בסוף (למזליי) החובשת הצליחה אחרי שהמורה חפרה לה "נו תביאי אני אצליח" וכל זה, אז היא מגיבה כזה "אוו, רז האלופה שלנו עשתה זאת שוב" ופרצוף מחמיץ.
חטפה את התיק והשקית.
את התיק מושיטה לחברה שלי, ואת השקית לוקחת לי, אומרת "תביאי —-, אני אסחוב לך, הנה רק תקחי את הבקבוק מים למס-" אני התעצבנתי את חיי כשהיא אשכרה מוציאה לי תוך כדי את הבקבוק מים, אני מחזיקה את הידית השנייה של השקית "לא תודה אני לא צריכה עזרה. אסחוב לבד."
היא, בשוק חייה, כאילו צנחתי עכשיו בספרינט מהירח.
"רצינית?!"
אני- "כעע. רק באלי לבד. תודה"
היא- עיניים כועסות, פה מופתע וחיוך.
"ככה?! שיהיה לך טיול מהנה."
בעצביםםםם אמרהה.
אני ממשיכה.
כועסת
"מה שווה כל הטיול הזה יאוו אם יש לי כזאת מורה אוחחחחח.
אחרי זה היא העירה גם לחברה הכי טובה שלי שגם כיתה מתחתיי שכאילו המורה גם לא אמורה להעיר לה. היא בכתה. היא לא חזקה כמוני.
מכירות את הסלנג, שמעתי אותה מקילומטר?!
אזד אני טכנית שמעתי את המורה צורחת על חברה שלי מקילומטר.
אשכרה המשכנו כל הקבוצה. ואני שומעת אותה "מההה נראהההה לךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך?!?!?!?!" ואני נבהלת בשבילהה..
לסיכוםםםם *כחכוח בגרון. דפים ועט*
כשחזרתי הביתה. גזרתי את השרוולים עוד יותר בגלל מה שקרה בטיול.
ואגב.
המלצה שלי.
אני אחרי מה שהיה, החלטתי לא להרוס לעצמי את הטיול. פשוט המשכתי.
נהנתי צחקתי עם חברות ועשיתי פאן. כן. גם עם המורה הזאתי. תתעלמי. תחיי את חייך כרגיל וזהו.
סורי על המגילה שרשמתי פוווווווווווו
וואי אמאלה!
דבר ראשון, זה בטח היה מעצבן ברמות לא נורמליות,
ודבר שני, מאוד אהבתי את התגובה למעשה שלך,
את מדהימה!
ותודה
גם לנו קרה מקרה כזה בכיתה (דומה…)
אנחנו באימונים להצגת סוף שנה והיה מריבה בין כמה בנות…
שיעור אחר כך היה אימונים והמורה אמרה לאחת מהבנו לעלות על הבמה ולהתחיל להציג..
וכמו שאמרתי מקודם על המריבה אז השפעות מכך היו שהיה לה מצברוח באסה לא היה לה כח ואז המורה אמרה שאם היא לא רוצה להציג אז גם המורה לא נשארת בכיתה (בהפגנתיות…) קיצער בסופו של דבר כל הכיתה התעצבנה והילדה הזאת יצאה מהכיתה…
ומי שמכיר את המורה שלי יודע שהיא לא אומרת סתם אז המורה גם יצאה בעצבים מהכיתה וככה כל הזמן נמשך בלי לעשות כלום..
(המורה לא יכלה פשוט לשתוק ולהבליג והייתה חייבת לעשות מהומה?)
ככה זה המורות.
אלו הם החיים