לא יכולה יותר
דמעות זולגות לי הלחיים, בגללך.
הכעס ממלא אותי, חונק.
השנאה השתלטה עליי.
חיים שלמים וויתרתי בשבילך,
בלעתי כל רגש כלפייך.
שמרתי על עצמי.
נזהרתי לא להתפוצץ.
מפנים הייתי כולי רותחת
כלום לא היה נוצץ.
השוני ביננו הולך וגודל,
זה דווקא לא עניין של זמן.
למילה אהבה כבר אין משמעות,
כל הבהרה שיוצאת מהפה שלך
היא תיל. היא אש
הגורמת לעוד ריחוק.
לא מוכנה להשפלה הזאת
לדקירה התמידית ללב.
אני לא מכירה את עצמי בכלל
כשאת בסביבתי.
להבהיר רגש במילה אחת
מהעולם אני ואת
זו האבן שיושבת לי על הלב מזמן
השנאה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
27 תגובות
אמהלה אני באמת בוכה?
נגעת לי בלב זה עצוב
יואוו זה מתאר בדיוק את מה שהרגשתי עד אתמולל ואינ חייבת להמשיך:
עד אתמול
זה היה נכון
השנאה
כה חמה ויוקדת
רותחת
ומתפרצת
ועדיין שותקת
רק המבט
שמשדר שכלום
לא נשכח
ואז…
אמרת גוט שאבעס
ופתאום קלטתי
עד כמה
רציתי להפסיק
לשנוא
להזיק
ולמחרת חייכתי
ואפילו אמרתי
א גיטע וואך
וזה עבד
גם את חייכת
ובזאת נגמרה
השנאה
אולי לא ברמות כאלה, אבל בהחלט!
כשאחותי בסביבה אני מישהי אחרת, הרבה דברים שאני רוצה לומר אני לא אומרת בגללה.. השנה היא כמעט ולא הייתה בבית, ופתאום הייתי חופשיה! דיברתי בטלפון בקול (שיחות עם משפיעה שאני בחיים לא אעשה לידה), דיברתי עם אמא שלי בחופשיות, הזמני חברות הביתה – חייתי! כמו שאני רוצה! אני חייבת לציין שהרבה פעמים היא מאוד משתדלת להיות חמודה.. אבל מספיקה הערה אחת קוטלת..
אחותי, אני אוהבת אותך, באמת!
את חשובה לי, וחשוב לי שיהיה לך טוב!
לפעמים אני פוגעת – אולי לא רק לפעמים, אבל אני אוהבת אותך באמת! אני גדולה ממך בכמה שנים – מספיק כדי להרגיש גדולה ממך, לא בשביל שיהיה כך במציאות, מספיק כדי להרגיש אחראית עלייך..
תביני: את חשובה לי, אני דואגת לך, ואני חושבת – גם אם את לא אוהבת את המחשבה הזו – שהםרש הגילאים ביננו הוא מספיק כדי להעיר לך.
אני רואה אותך – כבר גדולה, מפונקת – ואני רוצה לעזור לך, מרגישה שיש לי אחריות..
אני מרגישה שמחובתי לחנך אותך – ואני יודעת שאת לא אוהבת את זה, וסליחה שזה הרבה פעמים יוצא בצורה לועגת ומקטינה – אבל הכל רק מאהבה, מבטיחה!
תיזכרי בכל הפעמים שהייתי כל-כך נחמדה, כשזכרתי לכתוב לך הודעת בהצלחה מרחוק – כשהיית (סליחה) בין הדברים שפחות עניינו אותי באותו הזמן, הפעמים שהתאמצתי להשיג לך ספר, הפעמים שישבתי והקשבתי למה שאמרת – כשזה לא עניין אותי בכלל, הפעמים שהראיתי לך ציור – רק כי ידעתי שזה מעניין אותך, תיזכרי בכל הפעמים ששתקתי – ולא הערתי. תזכרי את כל זה..
ואני מצטערת על כל הפעמים שהגזמתי, שאמרתי 'טיפשה', כשעשיתי פרצוף, כשרבנו.
סליחה, אחותי – אוהבת ❤️
ווואו לא שמתי לב עד כמה חזק זה היה.
רק רציתי להבהיר שאני האחות הגדולה בסיפור פה:(
אהממ???
את כתבת את מה שכתבת כלפי האחות הקטנה?
למיטב ידיעתי בדרך כלל זה הפוך…
כן אני יודעת.. זה הדדי. נראלי (ברור) שהיא מרגישה גם ככה איתי. מה לעשות?!?
תראי גם את הצד של אחותך.
אני מעריצה אותך.
על החשיקת שפתיים הזאת למרות שבאלך לצרוח.
וואו. כמה זה קשה.
וכמה הפוסט הזה נגע בי.
למה היא משפילה אותך ככה?
אני הגדולה.
לא יודעת עם המילה המדויקת היא השפלה.. זאת לא. אנחנו פשוט שונות נורא וכל הזמן יורדות אחת על השניה.
נמאס לי כבר מאיך שהיא כלפיי. מאיך שאני כלפיה בגלל זה. נמאס לי מההתנהגות שלה. נמאס לי!!!!!
אחותי, אני אוהבת אותך, באמת!
את חשובה לי, וחשוב לי שיהיה לך טוב!
לפעמים אני פוגעת – אבל אני אוהבת אותך, באמת!
אני גדולה ממך בכמה שנים – מספיק כדי להרגיש גדולה ממך, לא מספיק כדי להצדיק את ההרגשה, מספיק כדי להרגיש אחראית עלייך – גם אם לא מוצדק..
תביני: את חשובה לי, אני דואגת לך, ואני חושבת – גם אם את לא אוהבת את המחשבה הזו – שהפרש הגילאים ביננו הוא מספיק כדי להעיר לך.
אני רואה אותך – כבר גדולה, ועדיין מפונקת – ואני רוצה לעזור לך, מרגישה שיש לי אחריות..
אני מרגישה שמחובתי לחנך אותך – ואני יודעת שאת לא אוהבת את זה, וסליחה שזה הרבה פעמים יוצא בצורה לועגת ומקטינה – אבל הכל רק מאהבה, מבטיחה!
תיזכרי בכל הפעמים שהייתי כל כך נחמדה, כשזכרתי לכתוב לך הודעת בהצלחה מרחוק – כשהיית (סליחה) בין הדברים שפחות עניינו אותי באותו הזמן, הפעמים שהתאמצתי להשיג לך ספר – כשכבר שיגעתי את כל החברות, הפעמים שישבתי והקשבתי למה שאמרת – כשזה לא עניין אותי בכלל, תיזכרי בכל הפעמים ששתקתי – ולא הערתי. תזכרי את כל זה..
ואני מצטערת על כל הפעמים שהגזמתי, שהעלבתי, שאמרתי 'טיפשה', שעשיתי פרצוף, שרבנו.
סליחה, אחותי – אוהבת ❤️
את מיוחדת ממש. אני מזדהה איתך.
רוצה להבהיר.. אני זו שכתבתי את המכתב לאחותי – זה בעצם מכתב לי מאחותי..
מובן?
מממ את כאילו רוצה לקבל ממנה כזה מכתב?
לא, רק ניסיתי להכנס לראש של אחותי.. אם היא הייתה כותבת לי מכתב (היא לא) מה היה כתוב בו..
כשאת מנסה להיכנס לראש של אחותך ??
כמה שאני מזדהה איתך, אוףף.
אאאוץץ. דוקר חזק!!
בוער לי בקצות האצבעות להביא את הצד השני
בטוחה שאת לא אחותי הגדולה אבל אני גם אחות קטנה כזאת
שכל מה שתיארת מרגישה (אפשר לומר הרגשתי בעבר אבל לא בגלל שהיא מידי נחמדה) כלפי אחותי הגדולה
כרגע לא אביא את הצד השני אלא אם כן את ממש רוצה (זה לא יהיה קל)
אבל דבר אחד לא ברור לי
לא מובן
אם ככה האחות הגדולה מרגישה והאחות הקטנה באמת סובלת בסיפור (לא מקרה את אחותך אבל מסתמכת על המקרה שלנו) ולא נהנת ממנו בלשון המעטה
אז למה אי אפשר להשלים?? צריך כאן ויתור על כבוד ועוד הרבה דברים של שתי הצדדים, אבל שתי הצדדים רוצים את זה
או שאף צד לא באמת רוצה
אני באמת לא יודעת וכל כך מנסה לזכור שגם אחותי הגדולה כנראה לא מבסוטית מהעניין למרות שנראה שמטרת חיה היא לפגוע ולהציק לי (להגיד שאני לא מחזירה? אי אפשר)
אבל באמת אולי אפשר למנוע את כל הכאב הזה?
את צודקת.
אולי באמת. הלוואי..
היא פשוט לא מבינה.
אנחנו נורא שונות.
די
אמאלההה
אני לא יכולה
שומעת אותךך
ומבינההה
אין לי מה להגיד
רק שזה חדר לי עמוק
מרגלית❤️❤️
זה לא נותן לי לעשות 'הגב'…
לא, רק ניסיתי להכנס לראש של אחותי.. אם היא הייתה כותבת לי מכתב (היא לא) מה היה כתוב בו..
ןאוווווווווווווווווווו מושלםםםםםם ♥️♥️??????????? ????? אני כול כך אוהבת שבנות כותבות דברים כאלה מהמםםםםםםםםםםםםםםםם אהבתי ?
לאא
אני כל כך מזדהה איתך!!! זה לא אמיתי!! (או כן?)