אני ב"ה זוכה לחלק נש"ק כבר כמעט שנתיים.
זה בכלל לא קל.
קורונה, בגרויות, חופש וסתם חום אימים שרק משכנעים אותך להשאר בבית במקום לצאת וקשה מאוד להלחם בהם כל פעם וללכת. לנסוע באוטבוס מקרטע עמוס נוסעים עד למרכז המסחרי הקרוב (כי את גרה באזור חרדי) ולחלק
בקיצורו של דבר
באמת שלא קל לי לצאת אבל באמת שאני נלחמת שכן לעשות את זה כל שבוע ומצליחה
ועכשיו
רוצה עידוד מכם להמשיך לעשות את זה בשמחה כי מה שקשה זה שלא רואים תוצאות. את מחלקת נרות לאישה, שבת שלום וזהו. לא רואה אותה יותר.
ולא יודעת כמה תכל'ס עשית פה (ושלא נדבר על הכסףף והזמן שזה לוקח)
תספרי לי משהו מיוחד שקרה לך במבצעים, שראית שהמאמץ שלך היה שווה והערכה שחילקת השפיעה
יש?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
29 תגובות
וואו, אני כל כך מעריכה אותך!! ההתמדה שלך מדהימה.
יש לי סיפור אבל יזהו אותי.. אז.. רק אגיד לך שיש. יש תוצאות. את משפיעה המון בלי שאת שמה לב אפילו, בעצם זה שאת הולכת שם ונראית כמו נערה חב"דניקית.
אני מזדהה איתך מאוד
ואין לי מה להגיד לך. לא תמיד אנחנו רואים את התוצאות של מה שאנחנו עושים
אבל פשוט סומכים על הרבי שחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם 🙂
אין לי סיפור מפוצץ כ"כ אבל מה שכן אני יכולה לומר זה שאני מצדיעה לך!!!
אני כבר בערך ארבע שנים לא חילקתי נשק ולפני שבועיים החלטתי את זה כהחלטה טובה… אינמה לומר עשיתי פעם אחת ואני פשוט מעריצה אותך שכבר שנתיים את מחזיקה עם זה!!
אחותי את גדולה מהחיים ועושה נחת רוח גדול לקב"ה ולרבי. שכוייח גדול
אז סיפורים אישיים אין לי להביא לך אבל יש סיפורים של הרבי.. לא יודעת אם את מכירה? הסיפור על הילדה הקטנה שהדליקה נר? על הבחורים שהלכו למבצעים בעיר רחוקה וחשבו שלא עשו כלום? האיש שסירב להניח תפילין כי "הוא לא יהודי"?
יש אינספור סיפורים שהרבי מספר וכאלה שמתפרסמים גם היום בעיתונות וכד'
העיקרון שנמצא בכולם- יש השפעה לכל דבר, אפילו למראה שלנו. וגם דברים שלא נראים לנו כהצלחה, כמו למשל מישי שסירבה לקחת – אנחנו לא יודעות עד כמה זה יכול להשפיע עליה
מקווה שבשאר התגובות תקבלי מענה יותר ממוקד לשאלתך;)
בהצלחה ענקית לך ולכולנו!! שמשיח יבוא עוד היום
נ.ב. מצאתי לך משו- https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3660455
ואו!! את מיוחדת ממש!!
מעריכה אותך מאד!! מאד!
אז אני פעם חילקתי, ואז האישה (זקנה) אמרה "טוב היום אני אדליק נרות".
בשבילי זה כבר היה שווה הכל. לשמוע מאשה זקנה, שהיא תדליק היום.
את יודעת מה זה? עוד אישה שתדליק נרות! ואולי זה אפילו פעם ראשונה שלה!
ובטח את, שמחלקת כבר שנתיים.. בטח מלא מלא הדליקו בזכותך!
ואת אפילו לא יודעת כמה זה השפיעה עליהם!
אני בטוחה שיש מלא סיפורים שקראו בעקבות הנרות שחילקת!
אז תמשיכי לעשות את זה!
ותמשיכי להפיץ אור ולתת לרבי כ"כ הרבה נחת רוח!
שולחת לך חיבוק של עידוד
את יכולה לשנות חיים שלמים של בנות ונשים!!
עם החיוך שלך הנעים והיפה 🙂
אל תוותרי על הזכות הזווו!!
לא קרה לי משהו מיוחד האמת
אבל הפידבקים הקטנים האלה של:
אין על חב"ד!!
אני אוהבת את החבדניקים האלה, רק טוב הם עושים
רק בזכות אלה
ישלי עוד כח
וואו את לא מבינה כמה את מדהימה! אולי בזכותך אנימ גם יתחיל לעשות מבצעים
לא יוצא לי לעשות מבצעים?
לצעריייי?
אני מעריכה אותך כל כך!
בטח שזה עוזר!
יכול להיות שבגללך אישה התחילה להדליק כל שבת נרות!
זה שווה כל מאמץ.
אוהבת אותך נשמה❤️
קודם כל כל הכבוד לך!
לי קרה שחילקתי לשכנה שלי קבוע, יום אחד היא אמרה לי שיש לה מה להביא לי, והיא הביאה לי מלא דברים שווים:)
אז אמנם לא ראיתי את התוצאה בפועל, אבל כן ראיתי שהיא התלהבה מזה ואני יודעת בברור שהיא גם הדליקה.
בחיים לא חילקתי נשק.
גם לא מתכוונת לחלק בקרוב.
הפסד שלך…
תודה על ההבנה בהפסדים שלי.
למה? רוצה לשתף??
לא. לא חושבת שיש פה הבנה לדבר שונה ממה שהכרתם.
אני חושבת שיהיה.
בכל מקרה לא תפסידי כלום.
אבל בחירה שלך.
את מהממת!!
ברמות
מקנאה בך ממש ממש ממש
איפה אני ואיפה נש"ק??
יש לי סיפור שקרה לי בכיתה ב'
כתבתי אותה בעבר בצורה יפה לעבודה שהיינו צריכות להגיש בכיתה ד'
אני יכולה לכתוב אותו שוב אבל אני חושבת שיש יופי ומתיקות דווקא בסיפור שכתבתי מנקודת מבטי אז
הוא לא כתוב ברמה גבוה (הוא כתוב ברמה גבוה לילדה בכיתה ד') אבל הסיפור מיוחד ממש!
אני אעלה את זה בכמה תגובות כי הוא קצת ארוך
"סליחה? אפשר להציע לך נרות שבת?"
"כן בשמחה"
כל שבוע אנחנו כאן, אני ומושקי בשדרה מרכזית בעיר כלשהי בארץ הקודש
שתי חברות בכיתות ב' וג' מחלקות ערכות נש"ק מחייכות לצעירות החילוניות שמולנו.
"שיהיה לך שבת שמחה" מאחלות להם
לא משנה האם הם לקחו ערכות או לא.
לא תמיד אנחנו מתקבלות בחיוך, לפעמים אפילו בכעס רב.
כמו שקרה לנו לפני כמה חודשים
יצאנו כמו בכל יום חמישי לשדרה וחילקנו נרות שבת לנשים שסביבנו
הייתה אישה אחת שאת האמת שמושקי בכלל לא רצתה לגשת אליה אבל אני החלטתי שאני רוצה לגשת אליה, היא גם יהודייה.
ניגשתי אליה והצעתי לה בחיוך שמעורבב בחשש "אפשר להציע לך נרות שבת?"
והתגובה הייתה לא צפויה
"מסיונרים, הדתה, כפיה דתית, חרדים מלוכלכים כבר מגיל כזה מחנכים את הבנות למסיון?"
נבהלתי, האישה ממש צעקה. זה היה מפחיד מאד, מאד מאד. חזרתי מבוישת למושקי שעמדה בצד ורעדה ובלי הרבה מילים סיימנו מהר את הערכות וחזרנו הביתה.
בבית אבא אמר לי שדווקא אנשים כאלה הם הכי צריכים שיציעו להם נרות שבת כי הם הנשמה שלהם כל כלך מתחבאת בבור והם הכי צריכים עזרה שיקלפו אותה, לא הבנתי מה אבא מתכוון לומר אבל הבנתי שלא צריך להיבהל ובסך הכל צריך לרחם עליה, שהיא לא מכירה עדיין את הטעם המיוחד של הדלקת נרות.
שבוע אחרי זה שוב יצאנו לחלק נרות בשדרה ושוב פגשנו את האישה הזאת אמרתי למושקי שאני הולכת אליה, לא משנה מה.
הלכתי ולהפתעתי התגובה הייתה קצת יותר עדינה, אבל כמובן שהיא עדיין לא לקחה.
לאחר שבוע האישה כבר לקחה ממני את הערכה, ולאחר שבוע היא עשתה את זה אפילו בחיוך.
ככה היה כמה שבועות עד שביום אחד האישה היא נעלמה. לא ראינו אותה יותר.
המשכנו בהרגל שלנו לחלק נש"ק כל שבוע והאישה הזאת כבר נשכחה מליבנו.
כעבור חודשיים, דווקא ביום שמושקי אמרה שהיא לא יכולה לבוא והלכתי לבד פגשתי אותה, את האישה ההיא.
שמחתי לראות אותה ורצתי ללכת להציע לה נש"ק כרגיל אבל היא הקדימה אותי "השבוע אני רוצה רק עלון, אפשר?? אני כבר מדליקה לבד, שבוע שעבר קניתי פמוטים…"
וואוו
וואוו
איזה סיפווור!
ואווו איזה סיפור!!
מעריכה אותך מלא! אני לא יודעת אם הייתי מעיזה לעשות את זה (להציע לה הרבה פעמים, לאחר שצעקה וכעסה עלי) אולי לכן לא קרה לי, ודווקה לך.
את משהו מיוחד❤️
חחחח לכן הייתי בכיתה ב:)
תמימה ברמות מלחיצות
מה שהרבי רוצה עושים לא??
איייאייי היום איפה אני ואיפה נשק??
וואו תודה! תענוג לקרוא מהמבטע שלך בכיתה ד ממש מתוק!!!
וואו מעריצה אותך שאת מצליחה ככה שנתיים בקביעות אני מזגזגת שבוע כן שלושה חודשים לא?♀️
תמשיכי להיות שליחה טובה ונאמנה ועל ידי זה תצליחי בהכל את מזכת הרבים
ברגע שמישהי הדליקה בזכותך נרות שבת הרי את מהוללת!!
אוהבת מלאא
זה לא קל. עדיף להשאר בבית ולקרוא ספר מאשר לצאת עם החום הנוראי או הקור המקפיא.
אבל תזכרי שבמצווה הגדולה הזאת זכית בה, זכינו אנחנו!. כל פעם מחדש זה נסיון, ברור. אבל רק לחשוב שהרבי שלנו ביקש זאת מאיתנו זה כבר עוזר.
אני בטוחה שלא כל אישה שמקבלת נשק מדליקה, אבל את שלי עשיתי. קיימתי מה שהרבי ציווה ממני וזהו. התאמצתי, יצאתי, חיפשתי, מצאתי, נתתי, דיברתי, הלכתי. המצווה קיימתי!. את השאר אני משאירה להקב״ה.
מממ ווואוווו יואווו אמחהה את אלופההה. באמתתת. נדהימהההה. אני מזה לא אחת… וגם כשחילקתי זה היה תירוץ לא להיות בבית, וחבירה שלי החליטה . שאני יחלק חחחח
עוד סיפור חמוד
דווקא על התמימות של הילדות הקטנות
יצאתי לחלק נש"ק באחד משבועות הקורונה במסגרת איזה מבצע שהיה מטעם בית ספר (לא נעים לומר שבלי זה אני כמעט לא מחלקת)
לקחתי את אחותי בת 5 איתי
הלכנו לחלק, קיבלנו אינספור תגובות החל מ"כל הכבוד" ועד "הדתה, כפייה דתית"
אחותי בשיא התמימות שואלת אישה אחת "אפשר להציע לך נרות שבת?"
האשה עונה בשיא ההחלטיות "לא"
אחותי עונה לי בצורה הכי ישירה ומתוקה שיש "חבל, כי כדאי לך"
כמובן האישה לקחה כן? אי אפשר לעמוד מול המתיקות הזאתי:)