אתגר עשר?
הסיפור הזה צריך מלא שיפוץ, אבל לא היה לי כח לתקן?
אז תהנו עמזה ככה;)
אשמח לביקורת ולרעיונות המשך?
המיילדת חייכה, עוטפת בעדינות את התינוקת הזעירה. "מזל טוב, אמא!" חיוכה התרחב, והיא פנתה לתינוקת רכות, פועה: "ברוכה הבאה לעולם שלנו".
התינוקת, כמו שמעה את שדיברו אליה, פתחה עיניים קטנטנות ואדומות, וצווחה. כל כך חזק היא בכתה, עד שכנף האוהל התרוממה, והזקיף שעמד בחוץ הציץ בהבעת תמיהה.
רנה, ממקומה על הכרית הרחבה, זקפה גבה במורת רוח, וצליל נשיפה חלוש שיצא משפתיה גרם לו לשמוט במהירות את היריעה, נבוך.
"אממ… סְטֵפאַר?" רנה מלמלה, טופחת קלות תוך כדי על שמלתה המהודרת, מנערת אבק בלתי נראה.
"סְפֵּטְאַר" המיילדת תיקנה אותה בחיוך מקסים, נינוח.
"כן, נכון. מחלי לי, אני מעט מטושטשת כעת". רנה מחתה את מצחה המיוזע, והיטיבה את ישיבתה על הכרית. "אני חושבת שאצא עכשיו לבעלי, קאה", היא אומרת, מנסה להתרומם תוך כדי על יד אחת. "לבשר לו על הבשורה הנהדרת הזאת". רנה מחייכת, מעבירה מבט לוטף על היצור הזערורי שמעורסל בתוך ידיה של ספטאר.
המיילדת פערה פה, המומה. "אבל – – ", רנה כבר התרוממה לעמידה כפופה, נשענת על הקיר.
"רק לפני מספר רגעים ילדת, וכבר ככה להתרוצץ – -"
"זה בסדר, ספטאר", רנה שלחה לעברה את אחד החיוכים היותר מקסימים שלה.
"אני יוצאת. תשמרי עליה", היא שלחה מבט מלא רוך לעבר התינוקת, מתקדמת תוך כדי לפתח האוהל.
–
דמות כפופה יצאה מהאוהל, ניצוצות זהרוריים זרחו לה בעיניים.
קאה, שעמד רחוק מעט, הדביק בשני צעדים גדולים את הפער ביניהם.
"רנה?" עצבי הברזל של קאה הי הוכיחו את עצמם גם הפעם, ורק אגרופיו הקפוצים והדם שטפטף קלות משפתו התחתונה העידו על המתח שנגס בו.
"זו בת", רנה לחששה, מאושרת. ואז התמוטטה על האדמה הנוקשה בקול קריסה מחליא.
בת!
גוש אפור וצמרירי התיישב לקאה בגרון, חונק. האכזבה הכתה בו גלים גלים, סוערת.
הוא התנער, נחוש. אחר כך ניתן מקום של כבוד לאכזבה, ניתן מקום לבליל הרגשות שמקיף אותו.
עכשיו – כל מה שצריך לעשות הוא רק לטפל באשתו.
"דְרִיווַאַט, הֵלטוּר – " הוא מסמן בראשו לכיוונם של שני הזקיפים שעמדו כל העת מאחורי גבו, משווה לקולו נימה קשוחה. "לכו לקרוא לרופא, מיד!" הוא מצווה, מעביר ידו בשערו בתנועה חלקה.
פניהם, שנראו כמו פוסלו מאבן שיש לבנה, הפשירו באחת. והם נעו יחד, מאומנים.
"לא". קאה התחרט. "הלטור, אתה – לך תביא כד מים מהבאר". עווית קופצת מעל עינו השמאלית, והוא מתכופף תוך כדי לרנה, מנסה להעיר אותה בטפיחות קצובות, חזקות, על לחיה.
"וכדאי לך מאוד שזה יהיה מהר", הוא מזדקף, לאחר שלא הצליח במלאכתו. "אחרת, אם יקרה לה משהו – – "
האיום המרומז היה ברור לחלוטין, והחייל פתח בריצה, מתנשף.
–
היא ישבה על הכרית הרכה, שעונה על הקיר, מותשת. התינוקת שוכנת אחר כבוד בידיה, נמה בשלווה.
קאה הסתובב סביבן, כמו היה אמא דובה ששומרת על גוריה. הוא לחלח בעצבנות את שפתיו, ונאנח.
רק בת הייתה חסרה לו עכשיו. מחשבותיו רצו במהירות, כעוסות.
כל כך רצה בן. כל כך. החשק מילא את כל ורידיו, תוסס.
בן – שכשיגדל, ירש את שמו, ויפאר אותו. בן, שיהיה לוחם חזק, בחור נחוש שאפשר להתגאות בו. רצה גם להוכיח לעולם, לרנה, שגם הגנים שזורמים בדמם של יושבי הפלאט – יוצרים נסיכים.
והנה, כל תוכניותיו התפצפצו להם ונמוגו בעשן.
הוא יאלץ, לצערו, להסתפק בידרת. שכבר כעת, כשהוא בן 3, לא נראה כילד שאביו יוכל להתגאות בו אי פעם.
הצרחות הנוראיות שמשמיע כאשר אימו לא מסכימה לתת לו את קוביות הסוכר הלבנבנות, אצבעות ידיו העדינות והחלושות כל כך, שאפילו חץ וקשת לא יוכלו להחזיק, הסירוב הנחרץ שלו לענוד את חישוק המתכת, שהוזמן במיוחד עבורו מתורכיה – –
"קאה?" קולה המהוסס של רנה חודר למחשבותיו, קוטע אותן באבחה.
"כן, רנה?" קאה מסתובב באחת, מורח על פניו חיוך מאולץ.
"חשבת כבר על שם?"
שם. נכון. הוא שכח מזה לגמרי.
"אממ", קאה מגרד במצחו, נבוך. "לא ממש".
"אני חשבתי על מַרֵט", רנה מחייכת, מעבירה ליטוף עדין בקצה זרתה על האף הקטנטן של התינוקת.
"מרט?" זווית פיו של קאה הי עולה לכדי חיוך. "שִמחה? אז אם כך, אפשר גם לקרוא לה הֵל, או טַרִיג".
רנה מרימה מבט, נועצת עיניים בבעלה.
"טריג אני לא רוצה, זה שם לא נפוץ בכלל. אתה הרי לא רוצה שהיא תתחיל את החיים ברגל עקומה, נכון?"
רנה מחייכת שוב. "אבל הֵל זה שם ממש נחמד". היא מעניקה לתינוקת את זרתה, שסוגרת עליה אגרוף קמוץ. "אור קטן שלנו", רנה מלחששת בעליזות, ומצמידה את שפתיה למצחה של הקטנה, מנשקת.
"יש לי בתיבה של הצמחים, תבלין מיובש מדרום אסיה, שנקרא כך". היא צוחקת מעט, מאושרת. התינוקת שעליה הפכה אותה לשמחה כפי שלא הייתה מעולם.
"כן?" קאה נדבק באושר של אשתו, ופתיל רגש חמים מתחיל לעטוף אותו.
"אז אולי, נקרא לה הֵלַה?" הוא משפשף ידיו זו בזו. "שיהיה משהו שיבדיל אותה מאיזה תבלין מוזר". קאה קורץ, חושף שוב את השיניים הלבנות המושלמות שלו.
"הלה.. אורה.." רנה מגלגלת את השם על הלשון, טועמת.
"נשמע נהדר", היא מחייכת שוב, בפעם העשרים, לפחות, להיום.
קאה מחייך גם הוא. "גם אני חושב כך".
"אז זהו, החלטנו?"
"החלטנו".
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
46 תגובות
מהמהם!
מה אפשר לתקן פה שהתלוננת שלא היה לך כח לזה?
תודה!!
הרבה דברים, תסמכי עלי?
וואווווווו
ברגיל אני לא קוראת סיפורים אבל הסיפור הזה תפס לי את העין, את פשוט סופרת!
וואוו, מחמיא לי ממש:)
תודהה!!
אהבתי מאוד!!!
אני ממש אוהבת בכללי את כל הדברים האלו כל ממלכה במבחן.
כתבת מקסים☺
כן? מגניב! טוב לגלות עוד מתוסבכת?
וכתבת גם פאנפיקים? תעלי?
ותודהה!
כן, מתוסבכת בהחלט ??
ולא, אף פעם לא כתבתי פאנפיקים
חח כיף?
תכתבי, זה כיף ברמותת:)
אממ, לא משכנע תאמת.
נעבור לאיומים??
אוקיי אזז ניתן לך דדליין של שבוע??
יאללהה
אז הרוצה בטוב, עוד שבוע בדיוק – אני רוצה לראות פאנפיק על ממלכה בדף הבית.
האם הובנתי?
אחרת – – ?
חח רציני עכשיו. תכתבי. אני מחכה לראות;)
?? את לא מבינה איך צחקתי פה
אם יש לך רעיון על מה לעשות יש סיכוי שזה יקרה כי אני ריקה מרעיונות
וואו יפהה ברמותת
היה כל כך כיף לחזור לממלכה הזאת!!
למה אמרת שזה בלי שיפוץ??
תודהה!!
זה עם שיפוץ, אבל צריך עוד המון.
ככה מרגיש לי חח
(תגובה לרוצה בטוב, פשוט אינלך הגב;)
?
ישלי כמה רעיונות בעקרון, אני ינסה לשחזר אותם ואכתוב לך:)
וואו, מוכשרת.
תעלי לנו עוד פאנפיקים מרתקים ויפים כגון זה… נהניתי לקרוא עוד קצת מהדמויות המוכרות והאהובות כל כך(מי יותר ומי פחות, כן? למרות שלא נעים לומר אבל אני די מחבבת את קאה..), והכתיבה המשובחת שלך רק היטיבה איתן.
פאנפיק נוסף כבר בדרך.. אבל לא על דמות מוכרת, דמות מומצאת:)
שמחה שנהנית!
וגם אני אוהבת את קאה ממש, אינלך מה להתבייש?
ותודה!!
יאא איזה כייף!
חח אני אוהבת כמעט את כל הדמויות בסדרה הזו. מיה, במטה קסמים ששייך רק לה, גורמת ללב של הקורא להתחבר לכל הדמויות שלה, עד כדי חיבוב הדמויות האפלות…
(וכן, עם כל התיעוב שאני רוחשת למר דיאלידאן הלא-יקר, גם אותו אני באיזה שהוא מקום.. אוהבת. אולי כי בלעדיו לא הייתה עלילה;))
חח לגמריי
זהו, לא אוהבת אוהבת כמו נניח מהללאל חח אבל יש בו משהו אממ תככני וערמומי כזה, והגאונות שלו כובשת?
וטוהר, כתבת אי פעם פאנפיק? פליז תכתבי ותעלי, מעניין אותי ממש:)
לא כתבתי פאנפיקים בחיי.
לא רואה את זה קורה בעתיד הקרוב, לצערי.
וואו מושלם נשאבתי תכתבי עודד
הייתי אומרת בלוג (אם יש לך אחד כזה תעדכני כי אני כמעט לא נכנסת)
התיאורים שלך טובים ובכמות מצויינת
וואי תודהה!!
שמחה שנהנית:)
חח רעיון בלוג, אבל אינלי כמעט זמן לכתוב.. אני בעומס בביהס;)
ישלי עוד סיפור שהעליתי לפני כמה ימים, מקווה שיעלה מהר
ושוב תודה! מחמיאה לי ממש:)
(תגובה לטוהר כי אינלה הגב;)
אאחח
אם אי פעם תוכלי, תעדכני:)
ואווו יפהההה!!
אני ממש חיכיתי לפדהאל אז פשוט התחלתי אותו בעצמי….
יש קטעים שאני ממש אוהבת
יש קטעים שקצת פחות…
אבל זה גם הכייף שבכתיבה, אני חדשה באתר אבל אחרי קצת חפירה אהבתי ממש!
אוהבת ממלכה במבחן בלב ובנפש❤❤❤?
רציתי לשאול:
מה זה פאניפיקים? (תודה למי שתענה…)
היי רנה!
אז פאנפיקים לפי ידיעתי (ותקנו אותי בבקשה אם יש פה משהו לא נכון) זה בעצם אומנות – מעריצים, אבל בכתיבה.
אומנות מעריצים נקראת – fan art- (פאן ארט), והיא -אומנות של מעריצים על, למשל, ספרים. לדוג’ כשמעריץ של איזהשהוא ספר מצייר לפי הדמיון שלו את אחת הדמויות בספר.
אז פאנפיק זה גם כן נלקח בעצם מהמילה fan (מעריץ בשפה האנגלית), ואני לא יודעת מה כוונת המילה השניה שממנה מורכת המילה (- "פיק" ) , אבל לפי מה שהבנתי אחרי כל חיפושיי כדי להבין מזה "פאנפיק" , זה בעצם אומנות מעריצים, אבל בכתיבה, (לדוג’ , הפוסט שקראת כרגע!)
כשהיא לוקחת את הספר וכותבת עליו איזשהוא סיפור או שיר משנה לפי הדמיון שלה, בתור מעריצה של הספר.
מקווה שעזרתי:)
…איזה כיף היה לי להרגיש מרצה חכמה וכל – יודעת לכמה שניות… ??
פאנפיק זה סיפורת מעריצים, fanart זה השם הכללי של זה, בתוך זה יש את הפאנפיקים, ציורי מעריצים וכל זה
השמות גם ממש יפים ומגניבים- אהבתי!
ובמחשבה שנייה: אולי זה פאניפיקים?!??
אבל למה, לא, עלתה, לי, התגובה?..
וגם לא זו ששאלה-למה-היא-לא-עלתה?..
וואו רנה תודהה!!
די מגניב, תעלי חלק לפה:) מעניין אותי לקרוא..
וגם אני אוהבת ממש ממלכה:)?
פאנפיקים זה סוגשל קטעי השלמה לספרים, לא ממש יודעת להגדיר, חפשי בגוגל?
ותודה! תחביב שלי להמציא שמות מוזרים?
ולא זה לא.. חח
איזה כיף לקרוא על ממלכה במבחן!!!
היה תענוג לקרוא, תכתבי עוד כאלה פליזזזז!!!!!!
סופרת מוכשרת שאת!
יא, תודה!!
שמחה שנהנית:)
כתבתי עוד אחד מזמן והעליתי, מקווה שיעלה מהר;)
מוכשרת!
תודה, הגיגית!
תודה על התשובות.
כתבתי קטע של פאניפיק על ליאה ושלוואן אשמח שתקראו ותגיבו
מתי שזה יתפרסם ???
❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤
יאאיי!
איזה כיף:)
מחכה כבר לקרוא!
יש פה מישהי מנתיבות?!
או שלא חושפים פרטים…???
אשמח לדעת(אני סקרנית מטבעי)
וואי, זה יפה.
מנסה לדמיין את קאה צעיר…
הכנסת אותי ממש לתוך אוהל קאוורי מפואר.
נהניתי לקרוא את זה!
את כותבת ממש טוב.
נכון שתתני לנו עוד?
תודה, שינוש!
שמחה ממש שנהנית.
חח כתבתי עוד אחד והעליתי, מקווה לכתוב בעזה עוד:)
ואני מצפה גם ממך לפאנפיקים..?
וואוו, הכתיבה שלך מהממת.
נהנתי מאוד, אפילו שעדיין לא קראתי ממלכה;)
(לא לסקול אותי! כתבתי *עדיין*)
תודהה!!
שמחה שנהנית?
חחח אמיתית??
רוצי לקרוא, זו סדרה מטורפתת
משהי יודעת מתי הולך לצאת פדהאל???
שאלה טובה
זה מורט עצבים אבל:
"בכל יום שיבוא אחכה לו"
…
???
אוקיי, רעיונות:
איסתרק בשיעור הסייף הראשון שלו
ברית\ברמצווה\חתונה\בתמצווה וכוכו אירועים לכל דמות שבאלך(נניח לתאר את הבר מצווה של קנז)
מוות של מישהו(נניח קאה)
הוויתור על המלוכה של יוזבד(הסבא)
לא עולה לי עוד חח בהצלחה!
ותקשיבי, פשוט קחי לידיים שלךאחד מהספרים בסדרה, וסתכלי על אירועים שמוזכרים שם במשפט או שנייםותפתחי מהם סיפור.. (נניח אממ כשפנרס התעלל בברכיהו וכזה;))
ספלנדיד = הרוצה בטוב???
???
לא חושפים כזו תגלית בכזה דרך אגב!
מה פתאום, היא רק כתבה לה להכנס כדי שתראה ב'מאה פוסטים'. הן לא אותה אחת, אל דאגה.
אני חשבתי אבל אני חוששת שלא אכתוב מתאים לדמומות כי לא קראתי את הספרים כבר מלא זמן
לאנורא, העיקר תכתבי;)
ובכן..
הגבתי, פלוס ביקורונת.
לא העלו, וחבל..