למישהי יש עצה בשבילי, כשאני מתפללת הדפים שלי עפים ותוך 10 דק' נגמרת לי התפילה...
שלום יקירה
האמת, השאלה שלך עוררה בי חשבון נפש רציני על התפילה האישית שלי גם כן. כמה זה קורה לנו שאנחנו מוצאות את עצמינו פתאום באמצע או בסוף התפילה בלי שאנחנו זוכרות איך זה בדיוק קרה..
מעריכה אותך שזה מפריע לך ואת רואה בתפילה ערך עליון שיש מה להשקיע ולשפר בו..
אני רוצה להתפלל אבל בשלב הזה באמת אין לי כח אפילו לפתוח סידור מה עושים??
שלום...
שלום לך יקרה! את מעלה פה שאלה בנושא כל-כך חשוב, וכל כך מאתגר.
התפילה זו באמת אחת מהמצוות הדורשת מאתנו עבודה קשה.
לא סתם היא מכונה בחסידות (בזוהר) "שעת צלותא- שעת קרבא" ."שעת הקרב". זמן של קרב ומלחמה אמתית עם עצמינו , עם הנפש הבהמית שלנו.
בעצם השאלה שלך את מבטאת את הקרב (המלחמה של כולנו): "אני רוצה להתפלל" - הרצון הפנימי האלוקי, האמיתי, הנפש האלוקית שרוצה וכמהה להתפלל ולהתחבר לקב"ה. תפילה
(מלשון תופל-ומחבר כלי חרס)- התחברות להשם. אבל "בשלב הזה אין לי כח אפילו לפתוח סידור"- זהו קולה של הנפש הבהמית, שאצל כל אחת מאתנו היא מוצאת את האופן איך לקרר ולשכנע אותנו להימנע או להפסיק לעשות אותה עם חיות והתלהבות.
