אהם… לא בטוחה בדיוק הגעתי למסקנה שאי ודאות זה הדבר הקשה ביותר, אבל אז חשבתי שאולי וודאות גרועה היא קשה עוד יותר (כאילו לדעת על משהו גרוע) אני עוד מתלבטת מה יותר… מה שבטוח שאי ודאות זה אחד הדברים הקשים…
אי ודאות זה דבר קשה מאוד! באמת אחד הדברים הקשים, אבל אם נבין שמה שאנחנו לא יודעים ואין לנו איך לדעת – אנחנו לא צריכים לדעת, אז נוכל להשלים אם מה שאנחנו כן יודעים ולהשתמש בידע הזה
קחי לדוגמא בחורה בשידוכים, לצורך העניין היא כעת בת 25, כמעט מיואשת, אם מישהו היה אומר לה, יקירתי, נשארו לך עוד שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש שנים לחכות, זה היה מקל עליה מאוד, היא היתה מצליחה לחיות, אבל לבינתיים במצב הזה, היא רק בחרדות שמא היא לא תתחתן… אבל אז חשבתי לעצמי שאם מישהו היה ניגש אליה ואומר לה "את לא תתחתני לעולם" זו האופציה היחידה שאולי גרועה יותר מאי ודאות, ואני עדיין בספק אם היא גרועה יותר, כי אולי ככה היא תשלים עם המצב. ואני יודעת היטב שלא זו התכלית בעולם, ושאותה בחורה צריכה להאמין שאוטוטו… אבל עדיין חושבת שזה יכול להקל עליה. הבנת אותי?
הבנתי ועדיין, לפעמים כשיודעים מראש זה לא עוזר, זה יכול להלחיץ או לייאש, בסופו של דבר, מה שאנחנו יודעים זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לדעת, אז חבל להתלונן על מחסור בידע
13 תגובות
ברוררררר
כמה מדויק.כמה נכון.
כמה בנותיו של הקב"ה מדברות אותו בין המילים,מודות אותו.
עליו.
3>
אני חושבת שאם הייתי יודעת הכל זה היה חוסך ממני…
אבל יש משו במשאת אומרת…
כנראה שאם אני לא יודעת זה הכי טוב בשבילי…
חח סתבכתי
מכירה את התחושה הזו אבל זה לא נכון… את מה שיעזור לך לדעת – את תדעי או תצליחי ללמוד
אבל לא תמיד הידע עוזר, לפעמים הוא רק מפריע…
צודקת כ"כ❤️
לא מסכימה.
ואל תשאלו למה.
למה? 😉
(אין לי דרך לענות תשובה בלי לשמוע את השאלה…)
זה היה חכם!
אשכרה אינלך דרך לענות תשובה אם לא שמעת תשאלה!!
וואו
אני ספיצ'לס
זה אחת מהמסקנות הקשות שהגעתי אליהן בחיים, אבל איך אמרה שחור לבן ורוד? נחסכה ממני הרבה עוגמת נפש…
אהם… לא בטוחה
בדיוק הגעתי למסקנה שאי ודאות זה הדבר הקשה ביותר,
אבל אז חשבתי שאולי וודאות גרועה היא קשה עוד יותר (כאילו לדעת על משהו גרוע)
אני עוד מתלבטת מה יותר…
מה שבטוח שאי ודאות זה אחד הדברים הקשים…
אי ודאות זה דבר קשה מאוד! באמת אחד הדברים הקשים, אבל אם נבין שמה שאנחנו לא יודעים ואין לנו איך לדעת – אנחנו לא צריכים לדעת, אז נוכל להשלים אם מה שאנחנו כן יודעים ולהשתמש בידע הזה
קחי לדוגמא בחורה בשידוכים,
לצורך העניין היא כעת בת 25, כמעט מיואשת,
אם מישהו היה אומר לה, יקירתי, נשארו לך עוד שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש שנים לחכות, זה היה מקל עליה מאוד, היא היתה מצליחה לחיות,
אבל לבינתיים במצב הזה, היא רק בחרדות שמא היא לא תתחתן…
אבל אז חשבתי לעצמי שאם מישהו היה ניגש אליה ואומר לה "את לא תתחתני לעולם"
זו האופציה היחידה שאולי גרועה יותר מאי ודאות, ואני עדיין בספק אם היא גרועה יותר, כי אולי ככה היא תשלים עם המצב.
ואני יודעת היטב שלא זו התכלית בעולם,
ושאותה בחורה צריכה להאמין שאוטוטו… אבל עדיין חושבת שזה יכול להקל עליה.
הבנת אותי?
הבנתי ועדיין, לפעמים כשיודעים מראש זה לא עוזר, זה יכול להלחיץ או לייאש, בסופו של דבר, מה שאנחנו יודעים זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לדעת, אז חבל להתלונן על מחסור בידע
עוגמת נפש זה עם ע' לא עם ה'