"מותו של אדם אחד הוא טרגדיה, מותם של רבים: סטטיסטיקה".
אמנם זה משפטו של סטאלין האכזר, אבל, מה לעשות, גם המציאות אכזרית.
זה מרגיש כאילו ברגע שהצער והכאב האישיים שלי, נכללים במילה 'אסון', הכל הופך מאמת פשוטה, לפוליטיקה מסובכת. משבר אינסופי, לאינטרסים של דמויות שונות.
סטאלין צדק. לצערי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
צודקת! צודקת! צודקת!!!!!
סטאלין צדק. ועוד איך צדק.
יימח שמו וזכרו!
איזו מן סטטיסטיקה ?
איכס.
לא יודעת למה, זה האסוציאציה הראשונה שעלתה לי.
מילא לצטט את סטאלין, אבל לבסס על זה תאוריה מתוחכמת?
חכמה בגויים תאמין
תסתכלי בתגיות ותביני.
פנקס!!!!! חזרת!!!
לא לא. אאוצ'. לא.
המשפט הזה הוא כזה בום בלב… היה לי קשה לעבור הלאה אחריו. והכי עצוב, שכרגע הוא נכון ?
עכשיו אני רואה את התגיות, לפני זה חשבתי שהתכוונת למתי הקורונה (שהממשלה פשוט לא מחשיבה אותם! "מכילה את המתים" שה' ישמור).
ו…פנקס, אני רואה שממש קשה לך עם הטרגדיה שעברת באסון הארור ההוא… ניסית ללכת אולי למישהי שתעזור לך קצת להקל על הכאב?
אוי עולם השקר
את מזכירה לי מהשהו שמישו כתב שהראו לנו ביד ושם
זה לא שישה מליון יהודים נרצחו אלא כל פעם נרצח יהודי שש מליון פעמים
וואו הרוצה בטוב. זה משפט מצמררר
וואו אוי כל כל עמוק. מספר לא נתפס
אני שומעת תשם שלו
מרגישה רעד בגוף
איזה זרם כזה
ואז בא המשפט שהוא צדק
היה בי רצון לצרוח…
סטאלין..צדק.
אאוץ', פנקס.
הכאב תמיד ימשיך לחיות, אה?
מבינה אותך.
וכואב לי.
צודקת…
אין עוד מה להוסיף