עם לב מדוכא אני לוחצת,
שתי הידיים מנגנות.
צליל נשפך.
תווים מתחברים.
ניגון ממלא.
על הקליד השחור והלבן אני לוחצת, אבל לא סתם.
אולי נראה שזה פשוט ללחוץ?
אבל כשאני מרוכזת בתווים, בדף, בשפה שלמדתי אני מתעמקת בניגון!!
ואחרי נגינה אני רגוע!
שפה- שמרגיעה!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
כיף לך!
אני היחידה בעולם הזה ששונאת לנגן?
אני רק מתחילה לנגן וזה מעצבן אותייי
האיטיות הזאת וצריך ללמוד לאט לאט זה לא מרגיע בכלל!
וואו.
שפה שמרגיעה.
הגדרת טוב מידי את התחושה שלי כשאני מנגנת.
תודה שיש לי את האפשרות לנגן. תודה🤍
אני מנגנת מכיתה א' (זה התחיל מאורגן קטן שקיבלתי במתנה והדדרדר לחמש וחצי שנות לימוד)
וזה תלוי בבן אדם
יש לי חוש לזה, ב"ה
ואני לומדת המוןן וזה כיףף לי ומשחרר את הרגשותת
דפדפתי אחורה בפוסטים
ונתקלתי בפוסט הזה,
ואת פשוט כתבת אותי
כתבת את מה שאני מרגישה.
אני לא מנגנת, אבל חלום שלי
חלום שלי לנגן, לעצום עיניים ולהתחבר
יש פעמים שאני שומעת ניגון ומדמיינת את עצמי מנגנת
וזה גורם לי לבכות מרוב התרגשות
תודה לך על הפוסט הזה, אם תראי.