לפעמים בדידות היא הזדמנות להכיר את עצמנו טוב יותר ולהבין דברים חדשים על העולם. השאלה היא אם מנצלים אותה או מתבכיינים לעצמנו. דבר נוסף, בדידות היא מצב שמי שקובע אותו הוא הבודד, ברגע שמבחינתו הוא לא בודד זה הופך למציאות. מניסיון. וכן, לפעמים יש לי מחשבות של 'באמת אין לך חברות' (טכנית) אבל אני עונה להן 'נכון שאין לי הרבה חברות אבל מי שיש לי תודה לה' על זה' ועוד משהו שאני אוהבת לעשות זה להתעניין בחברות ישנות ולא ישנות ככה אני מוציאה את עצמי מהבדידות בכוחות עצמי ואולי גם מוציאה עוד מישהי אי אפשר לדעת… עוד משהו ששמתי לב, לפעמים בדידות היא דרך להתקרב לה' את פתאום מרגישה איך שאין לך כלום בלעדיו ולפעמים דווקא התפילה שיוצאת אז (לא זו שרשומה בסידור) והתהליך שיכול להתרחש אז (תלוי בבחירה של הבודדה) גורם לצאת מהבדידות.
חד משמעית לא. יש הבדל בין להיות 'בודד' לבין 'לבד'. לבד זה – לבד. כפשוטו. אין אדם סביבך. כמו שאורצל אמרה, להיות לבד זה לא דווקא רע. זו יכולה להיות הזדמנות להכיר את עצמנו, את עולמנו הפנימי, לעצור רגע ולחשוב על החיים. לעומת זאת, כשאת 'בודדה' את יכולה להיות בקבוצה ענקית של חברות ועדיין להרגיש בודדה. את לא לבד, אמנם, את בחברה פעלתנית ותוססת, אבל לא מרגישה חלק מהמערך הזה. וזו הבעיה. בדידות זו התחושה הפרטית שלך, כשאת מרגישה ריחוק מהסביבה או חוסר השתייכות. בן אדם בודד הוא כזה שיש לו מחסור ביכולת החברתית שלו, ולא קל לו ליצור ולפתח קשרים. ולכן הוא חש בודד – ללא חברים, ובעקבות זאת – ללא ביטחון. קיצער, חדמ"ש לא נועדנו להרגיש בדידות.
4 תגובות
כן ולא.
לא! חדמ"A
לפעמים בדידות היא הזדמנות להכיר את עצמנו טוב יותר ולהבין דברים חדשים על העולם.
השאלה היא אם מנצלים אותה או מתבכיינים לעצמנו.
דבר נוסף, בדידות היא מצב שמי שקובע אותו הוא הבודד, ברגע שמבחינתו הוא לא בודד זה הופך למציאות.
מניסיון.
וכן, לפעמים יש לי מחשבות של 'באמת אין לך חברות' (טכנית) אבל אני עונה להן 'נכון שאין לי הרבה חברות אבל מי שיש לי תודה לה' על זה' ועוד משהו שאני אוהבת לעשות זה להתעניין בחברות ישנות ולא ישנות ככה אני מוציאה את עצמי מהבדידות בכוחות עצמי ואולי גם מוציאה עוד מישהי אי אפשר לדעת…
עוד משהו ששמתי לב, לפעמים בדידות היא דרך להתקרב לה' את פתאום מרגישה איך שאין לך כלום בלעדיו ולפעמים דווקא התפילה שיוצאת אז (לא זו שרשומה בסידור) והתהליך שיכול להתרחש אז (תלוי בבחירה של הבודדה) גורם לצאת מהבדידות.
חד משמעית לא.
יש הבדל בין להיות 'בודד' לבין 'לבד'.
לבד זה – לבד. כפשוטו. אין אדם סביבך.
כמו שאורצל אמרה, להיות לבד זה לא דווקא רע. זו יכולה להיות הזדמנות להכיר את עצמנו, את עולמנו הפנימי, לעצור רגע ולחשוב על החיים.
לעומת זאת, כשאת 'בודדה' את יכולה להיות בקבוצה ענקית של חברות ועדיין להרגיש בודדה. את לא לבד, אמנם, את בחברה פעלתנית ותוססת, אבל לא מרגישה חלק מהמערך הזה.
וזו הבעיה.
בדידות זו התחושה הפרטית שלך, כשאת מרגישה ריחוק מהסביבה או חוסר השתייכות. בן אדם בודד הוא כזה שיש לו מחסור ביכולת החברתית שלו, ולא קל לו ליצור ולפתח קשרים. ולכן הוא חש בודד – ללא חברים, ובעקבות זאת – ללא ביטחון.
קיצער, חדמ"ש לא נועדנו להרגיש בדידות.