אני… בהלם. בהלם טוטאלי. בהתחלה כשראיתי את השם לא הבנתי מי גנבה לי אותו… ואז… נזכרתי. כתבתי אותו באיזה יום הזוי. אפילו לא חשבתי על מה אני כותבת ואיך בכלל יבינו את חרבושי הסודות שלי… זה לא כתוב ממש ברור(תעדכנו את דעותיכן:) אבל נראה לי שזה היופי בזה- שכל אחת תיקח לכיוון שלה בחיים😉
זה הכי מדהים, לא? כי לכל אחת, מאחורי מה שהיא כותבת יש את מה שהיא חושבת כשהיא כותבת את המילים האלו, ואף אחד חוץ ממנה לא ידע מה היא חשבה אז. (לפעמים אני משתעשעת במחשבה מה יקרה כשאני אמות ויפתחו את המחברת שלי חחחח)
6 תגובות
למה.
אני… בהלם. בהלם טוטאלי. בהתחלה כשראיתי את השם לא הבנתי מי גנבה לי אותו… ואז… נזכרתי.
כתבתי אותו באיזה יום הזוי. אפילו לא חשבתי על מה אני כותבת ואיך בכלל יבינו את חרבושי הסודות שלי…
זה לא כתוב ממש ברור(תעדכנו את דעותיכן:) אבל נראה לי שזה היופי בזה- שכל אחת תיקח לכיוון שלה בחיים😉
זה הכי מדהים, לא?
כי לכל אחת, מאחורי מה שהיא כותבת יש את מה שהיא חושבת כשהיא כותבת את המילים האלו, ואף אחד חוץ ממנה לא ידע מה היא חשבה אז.
(לפעמים אני משתעשעת במחשבה מה יקרה כשאני אמות ויפתחו את המחברת שלי חחחח)
מלחיץ אותי לחשוב שהפוסט הזה קשור אליי.
אם הוא כן, אז לא התכוונתי. באמת.
היה לי יום רע. זה היה בלתי נשלט. סליחה.
אאוץץ😔
זה..
למה.
ומה.
וואו.