מביטה אל האופק.
לוקחת עוד נשימה לא משחררת.
הדמעות זולגות בחופשיות,
הלב בוכה.
כוססת את העט,
בעיניים מטושטשות נוגעת בהרים.
מי יצילני מעמקי הבור,
ירים אותי אל הפסגה.
–
כותבת. בוכה. שרה.
נושמת.
נרגעתי קצת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
את יודעת מה יפה בקטע הזה?
הרעש.
השקט.
ואך הם גם וגם?
קלרינט, את כותבת ממש טוב.
יוהווו.
אהבתי.
את כותבת כלכך יפה קלרינט…
יפה אהבתיי
אוףףףףףףףףףףףף
מזדהה כלכךך