משמאל לימין

היא אישה מעניינת מאוד. חיה שנים ארוכות בידיעה שהיא שמאלנית, הערבים מסכנים וצריך לעזור להם.

תודה גדולה לתמר מ"יד לאחים" שהקדישה זמן וסבלנות בין כל עיסוקיה להשיב לשאלותיכן!

*רעיון חדש את מי לראיין? רוצה שנראיין אותך? שתפי אותנו ב: posts@shutafotbaderech.co.il

מתי ואיך גילית את היופי שביהדות?
זאת שאלה שאם אענה עליה ביסודיות, זה יהיה מגילה ארוכה מידי.

בקצרה – לקראת נישואי הלכתי להדרכת כלה מורחבת (דבר שהיה מאוד זר לסביבה שגדלתי בה), והיופי גם של הדרכת התורה לניהול בית יהודי, וגם של הבתים שניכנסתי אליהם כדי ללמוד על חיי משפחה שבה את ליבנו שלי ושל החתן ; )

כשהיית שמאלנית, באמת באמת האמנת למה שאת חושבת? איך אפשר לחשוב שערבים הם מסכנים?
בקלות…

הטבע של יהודי הוא להיות רחמן, ובלי הדרכת התורה ניתן בקלות לרחם על אויבים, אכזריים ועוד.

עד היום אני מרחמת על הנשים הערביות והבדואיות וגם על ילדים שעוזרים להורים שלהם בפרנסה מגיל מאוד צעיר.

איך אפשר לשנות דעה מקצה לקצה? הרי הקטע השמלאני וכו' זה חלק ממך ממש בשר מבשרך (מבשר אמונתך ודעותיך) כביכול ?
שאלה מעולה!

יש ביטוי "טוב לכולא עלמא" מה שהשתנה אצלי זה שהבנתי שאם אנחנו שולטים על ארץ ישראל וחיים בה על-פי ההוראות של בורא עולם, זה טוב "לכולא עלמא".

מי שבעיקר שינה את דעתי הם… מוסלמים, שנתקלתי בהם במהלך טיולים ולימודים.

ערביי ישראל מודים בלחש שאין שום מדינה ערבית במזרח התיכון (ירדן, לבנון, סוריה, עירק, מצרים…) שיותר טוב לחיות בה, לא מבחינת השכלה, חירות, פרנסה ועוד.

בדואי אחד, כשראה את בעלי ואותי לומדים תנ"ך אמר לנו: (תדמיינו במבטא ערבי 😉 ) "יש עוד יאהוד שקוראים בספר הזה??? אם כולכם תעשו מה שכתוב בו יהיה טוף לכל העולם! לא רק לכם, לכל העולם! לא חרם?"

כמובן שבהמשך מתוך לימוד החומש ושיחות הרבי ועוד ועוד ההבנה הזאת התחדדה.

האם כיום את מתווכחת עם שמאלנים ומנסה לשכנע אותם בטעותם? אם כן, האם את נהנית מזה?
המשפחה שלי עדיין מאוד מאוד שמאלנית, ואני מתווכחת איתם המון. אבל ביני לבין עצמי.

הרבי מדגיש פעמים רבות שקירבה וקירוב לא מגיעים על ידי ויכוח ואנחנו מתאמצים ממש להראות רק את המחבר והיפה ולברוח מהמחלוקת, האמת שלפעמים כמו למשל במבצע האחרון זה דורש מאמץ רגשי לא להגיב. אבל משתדלים…

מה את חושבת היום על החברות שלך מפעם?
למען האמת, רב חברות הנעורים שלי חזרו בתשובה, כל אחת לכיוון אחר (ברסלב, אשלג, דת"ל, חב"ד). על החברות מהתיכון שלגמרי נותק הקשר, שילוב של רחמים וניכור.

מה חשבת במלחמות? עדיין חשבת שהערבים מסכנים?
כמובן שכל תפיסת העולם האיסלמית היא מעוותת, תוקפנית ומעוררת סלידה. אבל עדיין חייבת להודות שיש לי רחמים על הנשים והילדים בעזה ששלטון אלים ומושחת הורס להם את החיים ואת העתיד.

קרה משהו שגרם לך לרצות להיות שייכת ל"יד לאחים"?
נמשכתי ליד לאחים מתוך אהבת ישראל, לא משנאת ערבים. למרות שככל שאני נמצאת שם יותר הסלידה שלי מהם ומהתרבות שלהם גדלה.

עד כמה באמת מסכנות הנשים בכל הסיפורים?
כמובן שכל מקרה לגופו ולכל אומללות יש את המאפיינים המיוחדים שלה, אבל בהחלט אפשר לומר שהסבל שלהן בהרבה מאוד מקרים עולה על כל דימיון.

בפעילות שלך כיום את לא מפחדת שיתנקמו בך מטעם המשפחה של אותה מחולצת?
ממש לא!

אנחנו פועלים על פי חוק ובליווי של אנשי ביטחון בכירים וכל מי שרק מאיים ישר אנחנו שולחים למשטרה.

איומים זה יותר נושא לבדיחה מאשר לפחד.

זה באמת מבצעי שיחרור נועזים ומפחידים כמו שמספרים?
חלק מהחילוצים אומנם דרמטיים כמעט כמו שמתואר בעלונים, אבל האמת רוב העבודה הקשה שלנו, היא לחלץ את הגלות הפנימית מתוך הנשים ולחזק אותן להאמין בעצמן, ביכולת שלהן להיות מאושרות ובעיקר בקב"ה.

סתם מעניין, יש גם מקרים של בנים שניקלעו למצב כזה?
בחורים שנקלעו לקשר עם נשים ערביות – ממש ממש לא! בחורה מוסלמית שתצא עם בחור יהודי תענש על-ידי המשפחה שלה בצורה מאוד מאוד אכזרית.

מחלקות אחרות ביד לאחים עוסקות בהתבוללות ומיסיון עם בחורים.

הבחורים שהמחלקה שלנו מתעסקת איתה הם דור שני – בנים לאבא ערבי ואמא יהודייה שסובלים מאוד מאוד מזהות חצויה.

זה בעיקר נערות צעירות? יצא לך לטפל במקרים של יותר מבוגרות, 40 למשל?
יש לנו מכל הגילאים, אבל זה בעיקר צעירות.

הרשתות החברתיות מהשנים האחרונות הן אסון נוראי שמאפשר המון הונאה, עיוות של תפיסת עולם יהודית בריאה וכמות הבנות ש'נלכדות ברשת' פשוט… מזעזעת.

מקרים של נערות בגילינו שנקלעות לקשרים עם ערבים עד כדי כך נפוצים למרות שהן מבינות את הסכנה? למה?
לצערי העמוק, זה מאוד נפוץ.

יש לכך כמה סיבות:

1. גישות נפוצות בתרבות הישראלית מעודדות את מחיקת הזהות היהודית ובמקביל נהנתנות ושטחיות בלי גבול ולא מאריכים בדבר המצער.

2. הרבה מהבנות הצעירות בכלל לא בוחנות את החיים שלהן בשום צורה חוץ מאשר 'מה כיף לי עכשיו' וככה הן נופלות.

3. הרבה מהבנות מגיעות מרקע קשה ומחפשות להרגיש רצויות וחשובות ואז לא מעניין אותן שום דבר אחר.

מה גורם לבחורה לרצות להתחתן עם ערבי? מילא שלא תהיה דתיה ותתחתן עם איזה חילוני, זה הרי הרבה יותר קל מבחינה מנטלית…
הרצון להתחתן עם ערבי מורכב בדר"כ משילוב של:

• פיתוי כלכלי (מרעיפים עליה הרבה מתנות בהתחלה. וזה עובד כמו שסוכריות על מקל מפעילות ילדים…).
• חנפנות מזרח תיכונית – שבאה לידי ביטוי במחמאות, בקנאה וכדומה. יש כאלה שזה מוצא חן בעיניהן…
• בדידות – כל אחת יודעת כמה נעים יחס אכפתי כשאת מרגישה בודדה. יש כאלה שכאשר מקבלות יחס טוב, אפילו זמני, מוכנות לעצום עיניים על המקור והאינטרס ליחס הזה.
• טיפשות – וחוסר חשיבה על השלכות ומשמעות של מעשים על העתיד הקרוב והרחוק. זה קצת כמו מישהי שמצד אחד רוצה לרזות, ומצד שני ממש ממש רוצה גלידה. הגלידה מולה – הקלוריות זה ערטילאי.
• חולשה בזהות היהודית – ובכלל בהסתכלות על החיים במשקפיים של ערכים. כאמא, אני משתדלת לחנך את ילדי (ואת עצמי…) להסתכל על כל מעשה דרך משקפיים של תורה – מה לאכול, מה ללבוש, על מה לדבר ולהסתכל וכו' וכו'. לא כל האנשים בוחנים את המעשים שלהם דרך ערכים, והמחיר – כבד מנשוא (כמפורט בשאלה הבאה…)

האם באמת כ-ל הבנות שנמצאות עם ערבים סובלות? אין ערבים אנושיים?
שאלה טובה, אני יודעת רק על הבנות שבקשר איתנו שמאד סובלות. מאד מאד. כל אחת במידה כזאת או אחרת. בנות מאושרות לא פונות ליד לאחים, אבל אני לא מאמינה שיש כאלה.

כמו מים ושמן נשמה של יהודי ונשמה של גוי לא יכולות להתחבר, וממש רואים את זה אצלנו!

בנוסף – המנטליות המוסלמית דוגלת ב'פטריאכליות' (מעמד הגברים גבוה ושולט מעל הנשים), אלימות כלפי האישה היא לגיטימית ומותרת על פי ההלכה המוסלמית, והתרבות היא אגרסיבית באופן כללי, כך שזאת האווירה הכללית, ולא רק רוע לב מקומי של בעל כזה או אחר.

אגב, בהשגחה פרטית שמעתי אתמול ברדיו מנהלת עמותה ערביה שפועלת נגד אלימות כלפי נשים בחברה שלהם… הן גם מאד סובלות.

מה המניע של ערבים להכיר נשים ונערות יהודיות?
קודם כל, הקליפה תמיד נמשכת לקדושה.

דבר נוסף, זה חלק מהמאבק הלאומי שלהם בנו. יש את הטרוריסטים שנלחמים עם רובים ופיגועים, ופגיעה בבנות שלנו, שיולדות להם ילדים שע"פ הדת שלהם הם מוסלמים, היא חלק מהמאבק, וזאת גאווה גדולה עבורם.

ויש עוד סיבות שלא נפרט… רק אומר שזה נוגע לפתיחות, למתירנות ולליברליות המוקצנת בחלקים מהחברה שלנו.

מה האינטרס של הערבים המתעללים? הם לא רוצים חיי נישואים מאושרים ונורמלים?
זה לא אינטרס, זה כתוב בקוראן.

כל התפיסה המוסלמית בזוגיות היא שהאישה רכוש של הבעל בדיוק כמו הסוס שלו, ואם היא לא מתנהגת לשביעות רצונו, זכותו וחובתו 'לחנך' אותה, כולל באמצעים אלימים – לא להתיר לה לצאת מהבית, להחליט מי יהיו חברותיה, סדר היום שלה, אם מותר לה לצאת מהבית, מתי ולאן, וגם להרים עליה יד.

מקרי התעללות של גבר באשתו קורים גם בין בעל ואישה ששניהם ערבים?
לפי מה שנכתב למעלה – אפשר להבין שזה נפוץ למדי.

את יכולה לנסות לתאר את ההרגשה, כשמחלצים משהי? הפחד שהמבצע, ח"ו יכשל? והאם קרה שהיה מבצע שנכשל? ואיך?
שאלה שאלה…

החילוץ מתוכנן ע"י אנשי הבטחון שלנו מבחינה טכנית. אבל החלק הקשה באמת אינו הצד הבטחוני כי אם הנפשי – לא תמיד אסיר מעיז לצאת מהכלא, גם אם הוא מאד סובל שם, הוא כבר רגיל. והעולם בחוץ – מפחיד.

העבודה שלנו, העו"סיות והצוות, הוא לעורר אצלה את האמונה שיש לה כוח לעשות שינוי מוחלט בחיים שלה – ולהצליח. וזה ע"י שיחות שנמשכות לפעמים כמה ימים, ולפעמים כמה שנים… עד שהיא קמה ואומרת "אני מסוגלת ורוצה!".

קרה כבר שהכל מוכן – הרכבים, דירת החילוץ, החטיפים לתת לילדים בדרך ואפילו ארוחת ערב במקרר – והיא מתחרטת. והאמת שזה קשה, כי אנחנו משקיעות הרבה מאד רצון טוב והכנה ובעיקר – תקווה עבורה ועבור הילדים.

כשלון של 'אסטרטגיה מבצעית' לא זכור לי ולא מוכר לי.

את יכולה לתאר את הנשים, שחילצתן? איך הן היו כשהן חולצו, את ההרגשה שלהן ? הן היו עם ילדים?
זאת שאלה מדי גדולה…

אז אקצר – שרגעי החילוץ הם באמת דרמתיים – מלאים דמעות, חששות, חיבוקים, תקווה גדולה ופחדים ענקיים.

הנשים תמיד באות עם ילדיהן כמובן.

לעיתים האמא מעדיפה לא לצרף ילדים בוגרים, שהזהות הערבית שלהם כבר די מוצקה, כדי שלא יהרסו את המהלך. כמובן ש"לא יידח ממנו נידח" ו"ביד לאחים לא מוותרים על אף יהודי" ואנחנו מנסים (ולעיתים ב"ה גם מצליחים) למשוך אותם חזרה לעם ישראל בהמשך.

מה הכמות הכי גדולה של ילדים שהצלתן במשפחה?
לאחרונה הכנו דירה לאישה עם 8 ילדים. עבדנו קשה מאד להכשיר עבורם בית מספיק מרווח ומערכת שלמה (בתיס, חונכים, ביגוד ועוד ועוד). זה חילוץ שטרם יצא לפועל לצערי…

אבל השאלה היא טובה, כי ככל שיש יותר ילדים, ובגילאים יותר מבוגרים – יותר קשה ומורכב לצאת.

היה לי מאוד מעניין לענות על שאלותכן ואם יש לכן עוד שאלות, מוזמנות לכתוב בתגובות ואשתדל לענות – לא מבטיחה 😉