תפריט
תחזור כבר!
והנה שוב אני, כותבת מדם ליבי.
אבאלה עבר ניתוח מסובך.
מפחיד.
ומצחיק שאומרים שהשמיים הם הגבול אם הפחד וההיסטריה שלי יצאו מגבולות הגלקסיה.
____
יום בהיר, מגיעה לבצפר באיחור, כמו כל יום לאחרונה.
נכנסת, עולה במדרגות- מסדרון של כיתות ט-י.
"הייי רבקי מה קורה? יההה מושקא הגעת גם.. איך היתה הבתמצווש של אחותך אתמול?"
הנחמדות שלי מזויפת במיוחד היום.
הלב אמר לי שהיום הזה יהיה יום גרוע
אימונים לפסטי- לא רוצה!
לקחתי חברה לשחנש. ושיחנשנו.
וסיפרתי לה, וסיפרתי.. זה היה באמת משחרר.
אבל.. כנראה זה לקח יותר מידי זמן, החזרות הסתיימו, וגם ההפסקה.
השיעור של מורה הכי מפחידה בבצפר התחיל. המורה שמטילה אימה על כל מאחרת, מחסרת או מי שלא הכינה ש"ב.
חברתי נכנסה לכיתתה, ואני?
נשארתי לבד במערכה (וואו אני דרמתית היום)
מול המורה המלחיצה כלכך. אני נכנסת…
"דבורי? זה כמעט מינוס.. האיחור הזה.. את יודעת שלאחרונה את ממש לא בעניינים? זה לא מתאים לך!! תתפסי את עצמך בידיים."
אני מהנהנת ונכנסת לכיתה, לא לפני שהלכתי למזכירות להפקיד את עגיליי "הגדולים מידי".
בזמן העבודה ניגשתי למורה.
הסברתי, התנצלתי, על אבא ועל כל המצב (ראו פוסט 'סרט נע') והיא הבינה (מפתיע).
מסתבר שיש לה לב.. שמה מאחורי הריאות.. יש כאלה החולקים על זה.
היא אפילו הרגיעה אותי ואמרה "תנשמי, הכל בסדר".
אני אשתדל המורה. אשתדל לנשום, טוב?
מתקרבות לרגע הדרמתי-
היה כנס באולם של הבצפר, לכל הבצפר.
נעמדתי ליד חברותיי היושבות וסיפרתי להן מה קרה לי בשיעור המתואר למעלה. ואותה המורה מטילת האימה (בואו נקרא לה 'המטילה' וזהו.. טוב?)
מסתכלת עליי, מבטה חודר את גופי. אעאעאעההה זה מלחיץ!!
אבל המשכתי וסיפרתי. על המורה שפתאום התרככה וריחמה. ואז אני רואה כמה מורות מתגודדות ביניהן. מתלחשות- וביניהן בת דודתי- מורה גם היא.
לאחר כמה דקות שהן דיברו אני קולטת שהן מחפשות לא אחרת מאשר- –
אותי!!.
זה הלחיץ אותי כל כך.
החלטתי להתעלם עד שיגיעו אליי ממש, מה שקרה לאחר כמה שניות-
והלכתי –
והבתדודה אמרה- דרשה- צרחה- קבעה:
דבוריייייי!! את הולכת הביתה, השניה!! הרגע!! הרגעעעע את שומעת? הביתהההה!!
כבר חשבתי שאח שלי נהיה חתן..
"דבורייי הרגע!!! אבא שלך נכנס לניתוח חירום ואת חייבת לחזור הבית- – "
רגע??
מה??
זה לא היה בתוכניות שלי!! אבוש בניתוח? חירום?
מפתאווום?
זהו. המוטיבציה שלי להמשיך בחיים שואפת ל0.
רוצה פשוט להיכנס למיטה ולישון. רק לישון.
פשוט לקחתי את התיק וברחתי. ברחתי. ברחתי מהחברות ששואלות מה היא רצתה.
מהמבטים של כל הבצפר- של התלמידות, המורות והיודבתיות (אחרי הכל- הן לא נחשבות תלמידות…)
ואחרי שהלכתי. התחילה מהומה גדולה, מסתבר.
כולם נכנסו לפאניקה ולא הפסיקו להתקשר (כמו שאני לא הפסקתי לסנן).
אבל בתוכי- הרגשתי זוועה. לא הפסקתי לבכות, הרגשתי שהלב מדמם, מתנפץ לרסיסים, פחדתי שיקרה לו משהו. הנסיעה הביתה ברכבת נראתה לי כמו נצח. פתאום, באמצע הבכי, והניסיון לעכל את כל מה שקרה- הפלאפון מצלצל- ועל הצג- אבא!!!!
ואז- הרגשתי מן ערפול חושים. כאילו מישהו שאב את מחשבותיי- ואז כלום.
הדבר הבא שאני זוכרת זה גבר בשנות ה30 לחיי שצועק עלי להתעורר ועוד כמה אנשים שישבו בקרון..
"מה קרה לי?" אני שואלת-
"התעלפת" עונה הבחור אחרי שכנועים להסביר לי מה קרה.
אני קמה. מתאוששת- הבחור עוזב אותי ולא לפני שהוא צועק עליי לשתות הרבה מים וללכת מיד הביתה.
הראש כואב, גם הלב. כואב על אבא.
אולי זה דאגה? כבר לא יודעת.
אני חוזרת ל- אבא בצלצול השני עונים-
"הלו, דבורי"- זה-
קול ילדותי.
"זו את??"
"כן זאת אני" עונה הקול שמעבר לקו.
"מה קרה?" אני שואלת
– והיא עונה "כלום, רק רציתי לוודא שיצאת מבצפר, קרה לך משו?"
" לא. הכל בסדר" אני עונה. משקרת ביודעין.
"אוקיי ביי"
השיחה נותקה
זו רק אחותי, שלקחה את הפלאפון של אבא.
והלחיצה אותי עד עמקי נשמתי.
– – –
הניתוח נגמר לאחר כמעט 6 שעות.
בהצלחה, ב"ה.
אבל אבאלה? נשאר מונשם ומורדם. עדיין.
כבר חלפו כמעט 16 שעות מאז שנגמר הניתוח.
הלב מתכווץ אבא. הרופאים אומרים שלא כולם מתעוררים מכזה ניתוח. הרופאים אומרים שלא כולם שורדים. ואני כל 222כך דואגת. מפחדת.
ועכשו, אבאלה- בכתיבת שורות אלה-
אני מחכה שתתעורר
אז בבקשה- תתעורר כבר!!
נמאס לי לחכות!!
תתעורר כבר.
תבריא.
נשכח מהתקופה הזאת, נצחק על הכל. נצחק על הרופאים הפסימים, שמנבאים שחורות.
נהיה ביחד.
מבטיחה לעשות כל מה שתגיד!
רק תחזור כבררררר!!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
41 תגובות
וואי דבורי את כותבת ממש יפה
והמורה הזאת נשמעת ממש מלחיצה
שאבא שלך יתעורר מהר מהר בעז"ה!!!
הגאולה חייבת לבוא.
רפואה שלמה מהר מהרר מהררר
דבורי…
נכון זה לא את?
בבקשה תגידי שלא!!!!
תזדהי את בבקשה… את יכולה לכתוב לי הודעה/ לבקש את המייל שלי מהמערכת.
אבל אני מפחדת לגלות שזו את…
וגם אני לא חושבת שיהיה לך נעים לגלות שאני יודעת עלזה…
אהמממ..
לא אכפת לי.
כבר כולן יודעות עלזה
כל הפוסט הזה ירדו לי דמעות, דמעות אמיתיות לגמרי. כל כך כואב לי לקרוא על זה…
כל כך שמחתי שהיתה מורה שהבינה אותך ואז שוב כאב לי המצב של אבא שלך.
דבורי יש לך כוחות!! ואת מסוגלת להרבה יותר ממה שנראה לך!!! אני אוהבת אותך!!!❤❤❤
מתפללת שאבא שלך יבריא במהירות ותבשרי רק בשורות טובות!!
וואו דבורי זה כל כך עצוב..
מקווה שהוא התעורר.
וואי.. כואב! אני בוכה… את מעבירה חזק ביחד עם הכתיבה שלך את הרגש!! את כותבת מהמםם!!
ומאחלת לך, לאבא שלך ולכל המשפחה רק טוב! שאבא שלך יתעורר הכי מהר שיש! ואמן שיבריא והכל יחזור לשגרה שאתם מכירים!!
שעוד היום משיח יבוא!!!
אמהלהה מצמרר, דבורי את כותבת כל כך יפה, את גיבורה של החיים!!!
מתפללת שתעברו את התקופה הזאת, שאבא שלך יבריא בעז"ה
וכמובן שתחזרי לעדכן אותנו, חושבת עליך ?
אז מחכה לבשורות טובות
אוהבת ?
נשמח לדעת בשורות טובות:)
נו.. התעורר?? הכל בסדר??
אמאלה!!! רק שיתעורר!!! בבקשה!! תבשרי לנו בשורות טובות!!!!
דבורי!!!
את מתמודדת עם משהו שרוב בנות גילך לא מתמודדות. הכתיבה שלך מטורפת ושומעים כל כך את הכאב!!!
זה קשה!!
זה קשה לראות איך שאבא סובל!!
ושיתעורר תראו ותצחקו על כל מה שהיה. ותתחילי חיים שמחים בעז"ה !!
אמן דבורי!
תהיי חזקה!! אני פה איתך!!
לכל דבר!!!! מבינה אותך!!!
אוהבת❤?
וואו, את כותבת מטריף!!
זה היה שילוב של מצחיק ומצמרר…..
רגע, שאני אבין, התעלפת באמצע הרכבת?
אבאלהההה, שילוב של פאדיחות ופחד…..לא?
לא יודעת אם לצחוק, או… לצחוק.
יאוו רפואה שלימה במהרה, אמן כן יהי רצון!!
דייי הצילו איזה מלחיץ!!
הצילו שאבא שלך יתעוררר אמןןן
רוצה להביא את השם שלו שנתפלל עליו?
ואי דבורי את כותבת מהמםםםם
ותגידי החברות, המורות המחנכת וזה יודעות על זה?
כי נגיד לי לא היה מושג מכל מה שסיפרת…
אימלה די אני מפחדתתת מהדברים האלה ככ…
בבקשה! תכתבי את השם!!!! שנוכל להתפלל!! את כותבת בצורה שהכיתה שלך כבר יודעת מי את ועוד מהבית ספר שהיו באולם באותו יום וראו, אז זה לא סוד מי את.. תכתבי את השם של אבא שלך!!!!
אמאל'ה.. ריגשת אותי ממש.
הכתיבה שלך נוגעת ועמוקה.. את מוכשרת!
מקווה ומייחלת בשבילך שבזמן שאנחנו קוראות את הפוסט הזה, אבא שלך כבר ער ובריא בע"ה!!!
עצוב..
רפו"ש לאבא שלך, שיבריא מהר!
כתבת מאד יפה!
בהצלחה!
אויייי
תבשרי בשורות טובות!
מקווה שהמצב כבר הסתדר..
הפוסט הזה נגע בי עמוק עמוק….
הכתיבה שלך מהממת!
ורפואה שלימה מהררר!
דבורי!!!
דווקא בפסטי היית ניראת ממש בסדר! אפילו דיברתי איתך…
וגם ממש ביום חמישי שלפני החופש היית נשמעת מצויין,
אה!
אבא שלך חזר הביתה לא?
דבורי…
זה שם אמיתי שלך?
סליחה על החטטנות…
פשוט אני מפחדת נוראאאא שזו את!!!!
ממש מפחדת!!
את לא משתפת את הכיתה… נכון?
לפחות תביאי את השם של אבא שלך…
שנתפלל.
דבוריייי
אולי תכתבי פה את השם שלו…
ודבורוש
מאז שידעתי שאבא שלך חולה אני מתפללת עליו עם השם שלו…
שיהיה רפואשששש לכל החולים
אמןןן
דבוריל'ה בהצלחה.
אני איתך
גיבורה שלי ?♥️??…
מזה מזדהה 🙁 מרגישה רע להגיד לך אפילו מילה אחת כיבמצב הזה רוב האנשים לא מסוגלים לשמוע שום עידוד… אבל אם זה עוזר לך, אז תזכרי שאביך ואת וכל משפחתך תצאו מזה בעז"ה, ובגדול!!!!
תעדכני… מחכה להתבשר בשו"ט
דבורייי, הרבה זמן לא ירדו לי דמעות כמו שיורדות לי עכשיו.
תשארי חזקה, את נדירה. ותשתפי אותנו בהמשך מצבו של אביך..
איתך בלב❤️❤️❤️
דבוריי ❤ רפואה שלימה הרגע!! יאוו מתפללת שהוא יתעורר ויבריא.. תעדכני שהכל טוב..?
וואווווו
אני מצומררת פה.. את כ"כ גיבורה, רק אלוקים יודע..
מרגש. ו.. הוא התעורר ?
דבורי, נגעת לי עמוק עמוק בלב..
הייתי רוצה להיות לידך עכשיו ופשוט לתת לך כוח..
את ילדה עמוקה, עם עוצמות שאין לכל אחת, פשוט ראו את זה בפוסט..
שולחת לך חיבוק גדול, פשוט כי
כבשת אצלי משהו..
מעריכה.
בורדו:)
התגעגעתי!
עוד זוכרת את הפוסט שלך
אחות שלי, היקרה
נגע בי כלכך!
פרינסססס!!
נעלמת!! איפה היית??
דאגתי לך ?
הייתי פה כל הזמן הזה:)
תודה לכולן!!!
באמת מדהימות אחת אחת!!
אבשלי התעורר ב"ה!!
חייבת לציין שזה נכתב מזמן והוא בבית כבר ב"ה…
שוב תודה!!
מעריכה כל אחת שהגיבה כאן!
דבורי את לא יודעת מה עשית לי עכשיו!!! יהווו איזה מאושרר לקרוא את זה?????
יאאא?
ואוו איזה כייף
ותודה על העדכון
הכי מעריכה שאת זוכרת לעדכן גם בשורות טובות
ריגשת
ותודה לה' כמובן
וואו כמה שריגשת אותי אני דומעת!!!
רפואה שלימה ומהירה בעזה!!
איזה כיף לשמוע, ב"ה.
ריגשת!!
וואו!!!!!!!!!!!! איזה אושר!!!!
דבורוששש!! אוהבת אותךך!!!
את יקרה לי!!!! מ-א-ו-ד!!
את לא מודעת עד כמה!!!
???????
וואו!!!!!!!!!!!! איזה אושר!!!!
דבורוששש!! אוהבת אותךך!!!
את יקרה לי!!!! מ-א-ו-ד!!
את לא מודעת עד כמה!!!
???????
דבורי נשמה,אני פשוט בהלם!!
יש לך מלא כח וזה מדהים שלמרות הכל את שומרת על שמחה!!
ניסיון מטורף ביותר ואני כן,פשוט מזדהה ,מבינה את התחושה של אבא חולה….
אוהבת מלא,ונהייה בקשר???
???