תפריט
הנה זה בא
זה מתחיל במזוודה,
או בקניות שלפני?
או אולי בעצם בכרטיס?
לא.
הכל מתחיל ברגע שהחלטת
שהשנה את אצל הרבי בתשרי
חודש החגים המטורף הזה.
השנה את לא מוותרת ואת תחפרי לאמא, לאבא, למשפיעה ולמי שרק צריך,
עד שהם יסכימו.
והם הסכימו.
ואז הגיע הרגע.
אחרי שחפרת כבר לכולם
ועשית רשימות בסוף כל מחברת פנויה
עשית קניות של מלא דברים
ולמדת את פרטי הכרטיס בעל פה כמעט.
קנית 3 מנות חמות, קצת סנדוויצ'ים וממתקים כמו לטיול שנתי.
ארזת את כל הבית כמעט עד שכבר לא היה מקום.
את נכנסת לשדה ועוברת את הבידוק,
המזוודה איכשהו שרדה ואת עוד שניה צורחת לפקידה הקשוחה מהתרגשות.
מצאת את השער
נכנסת למטוס
מצאת את הכיסא שלך
שיגעת חצי עולם כדי להחליף מקומות
ו …….. זהו!
את מתיישבת, 2 דקות וממריאים.
הראש מתחיל לרוץ איך יהיה, מה יהיה, איפה, כמה, למה, איך…
פתאום את מוצאת את עצמך בתור של היוצאים, משהי שמבינה קצת אנגלית עוזרת לך.
אתן מתארגנות על הסעה ויוצאות לדרך.
אם מד ההתרגשות בארץ הוא בין 0-50 אז כשאת במונית הוא בין 0-5000..
ככל שמתקרבים ההתרגשות עוברת בכל חלק בגוף ואת כמעט מתחילה לרעוד
פתאום את רואה איזה שלט מציץ
א-י-ס-ט-ר-ן-פ-א-ר-ק-ו-ו-א-י-!
הנהג (החבדניק כמובן;) אומר לך להסתכל שמאלה
פתאום את רואה אותו.
סעוון סעוונטי.
את מוציאה את המזוודות
ומפילה אותם על הרצפה, כי את לא מסוגלת להזיז את העיניים מסעוונטי…
משלמת לנהג(או שוכחת- לי זה קרה=)
ודופקת את ריצת חייך.
רצה
רצה
רצה
לא רואה אף אחד ממטר.
מגיעה לפינה שלך בסעוון סעוונטי
כמעט שוברת את הזכוכית
כשאת מוציאה את הראש בין החלון לקיר.
ו…. מתחילה לבכות.
מאושר כמובן.
מכירות סיטואציה של ילד שנאבד ומחפש את ההורים שלו, אחרי הרבה זמן שהוא היה גיבור וחזק ולא בכה, ברגע שאמא באה הוא מתחיל לבכות.
בכי של הקלה
בכי של רווחה.
רעבע הגעתי- עכשיו זה אמיתיי!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
28 תגובות
אני בסעווען סעווענטי….. אלך לי לישון ונראה מה יהיו התגובות כשאני יקום(:
עוד פוסט שנכנס לקטגורית ה"מושלם" יחד עם עוד כמה פוסטים נדירים. וואו. נגמרו לי המילים. זה מטורף מטורף מטורף! ואני עוד בחיים לא הייתי ב700…
תודה רבה רבה… שווה לך לבוא אני בטוחה שאת יודעת את זה
אממאאאאאאאאאאא או יותר נכון אבאאאאאאא
זה נקרא מושלם!!!!!
הלב שלי ניצבט! וזה לא תאוריה או האנשה או כל מילה אחרת…
פשוט לבכות..!!!
וואו… מחפשת שכמוך!!!
איזה פוסט… כזה עם ניחוחות שלך!!!
מדהיים!
מחזיר לרגעים האלה… המדהימים האלה!
מיוחד.
יואוו געגועים?❤❤❤
שלמות הארץ והבריאה
זה בדיוק אנייייי
במיוחד הסוף
כל מכתב שלי לרבי בתחילת תשרי נראה לי התחיל במילים האלו: רעבע הגעתי עכשיו זה אמיתי!! אגב, מי שחיברה את השיר הזה זאת בלומי שמואלביץ (לנדא)
וואו
היו פה הרבה פוסטים על תשרי
את רובם לא קראתי
את זה משומה התחלתי לקרוא
וכולי צמרמורות מההתחלה
מדהימה מדהימה מדהימה שכמוך!!!
וואאאאאאוו!!!
צמרמורת! כתבת מטורףף
ווואוווווווווווו…..
זה מוששלםםם!!!
ממש אבל!!!!!
אשכרה כתבת את כל ההרגשות שלי:)
וכל פעם מחדש זה מרגשש….
מהמממת אחת!
את כותבת לנו משם? בליב?
אומייגש כ"כ
יאוווו אני לא מאמינה שאני בארץץץ
אוףףףףףף,אני גם רוצה לטוססססססססססססססססססססססססססס
כתבת יפה!
אבל האמת שכואב לי..
ולא בגלל שאני גם רוצה להיות שם..
כמובן שגם
אבל בעיקר כואב לי ששוכחים את העיקר
מה עם האוהל? למה שוכחים את המקום בו הרבי באמת נמצא?
למה משחים משחק כביכול לא אמיתי, כשיש לנו משהו אמיתי?
למה לקבל מהקירות, כשאפשר לקבל מהרבי עצמו?
סליחה על ההיתפרצות..
זה פשוא מאוד כואב לי..
מקווה שתבינו אותי
שליחה יקרה מאוד, לכל חסידה של הרבי באשר היא ודעותיה יש מקום באתר הזה
אל תשכחי שלא כולם בדעתך חמודה..
בשבילי (וכנראה גם לכותבת) הרבי נמצא בסווענסווענטי!!!!
סורי שאני פותחת את הנושא הזה…
גם לי מאוד כאב!
כאב לי שלא כתבו על האוהל
שליחה אני מבינה אותך מאודדדדד
אפשר להדגיש שזה הפרק הראשון, ושיש עוד אנשים שחושבים אחרת ממך.
פשוט תקבלי אותם כמו שהיית רוצה שיקבלו אותך.
גם לי הפריע שלא כתבה על האוהל
ועוד כמה דברים שם הפריעו לי..
אבל החלטתי להבליג על זה;)כי אחרי הכל, יש פה שלל גוונים של בנות חב"ד כל אחת והדעות שלה וצריך לקבל את זה איכשהו
המקום שהרבי היה בו התפלל בו התוועדויות הכול זה מקום כול כך קדוש הרבי ללא ספק ב770 גם אם לדעתך הוא באוהל. כשמגיעים ל770 זה מפעל של 24/7 אנחנו מתפללות לומדות אפילו קריאת שמע באים להגיד ב770 אז ללא ספק שאנחנו מגיעים לקראון הייטס רואים את 770 מיד מרגישים שהגעתי הביתה הגעתי לרבי. גם האוהל. גם 770. הם לא סותרים אחד את השני.
וואו!
זה אחד הפוסטים היפים שקראתי פה באתר
אמאאאא כולי צמרמורות
שליחה יקרה!
כל אחת מאמינה במשהו.
אולי את חושבת שהרבי נמצא באוהל אבל אני חושבת שהכותבת וכן גם אני לא מאמינות בזה.
זה כמו שאם תכתבי פוסט על האוהל אני יגיד לך כל כך כואב לי שמזכירים את האוהל. זה הרי לא נכון הרבי חי וקיים איתנו בפשטות! זה פשוט העיניים שלנו עצומות! זה הבעיה אצלנו!
ולמה צריך ללכת אל האוהל אם הרבי חי איתנו? למה לא כותבים שהוא נמצא ב770?
הבנת?!
(סתם אגב..הרבי אומר שהשכינה הכי גדולה נמצאת ב770..!)
ווואוו מטורףףף
פוסט מושלםםם!!!!
עצובב לי שככה לא מכבדים פה באתר דעות של אנשים אחרים זה פשוט עצוב…
די בנות תשלימו עם המציאות שהרבי חי וקים בגוף גשמי וזה כתוב בתורה ובכל השיחות של הרעבע לא צריך לפעול לפי העיניים והשכל
צריך פשוט להאמין וזה ממש עצוב מה שהולך פה באתר…
כותבת אני מצדיעה לך
כתבת מושלםםם