תפריט
וזה אומר: נקיונות, קניות של אוכל, בגדים, נעליים, חיפוש תעסוקה אינטנסיבית לילדים הקטנים, וכו'.
לכן בימים אלה, אני בתור אמא הופכת לכלבוייניקית: גם אמא (ככה ה' רצה), גם ליצן החצר (בידור לכל דורש), שיפוצניקית לעת מצוא (חייבים לתלות את השעון החדש על הקיר), גננת (לילדי הגן), מורה (לבנות היסודי והתיכון), שוטרת (הלו! מי מרביץ פה?!), עוזרת בית (לא להתקרב! שפכתי פה אקונומיקה!!!!), סבלית מלובי הבניין לקומה 3 בלי מעלית (חברים, יש לנו עוד פעם אחת לעלות עם ארגזי הירקות), תופרת (אמא, נקרע לי הכפתור מהחליפה) ועוד ועוד שרק ה' יודע מה ואיך….
ומטבע הדברים, ובגלל שאמא היא לא תמנון בעל 8 זרועות, אני לא יכולה להשתלט על הכל לבדי.
באשר על כן אני נאלצת להשתמש בטובתן של בנותי הגדולות, שלא צוהלות אלי קרב (ככה הבית נראה כרגע פחות או יותר…)
'אמא, אין לי כח'
'אוףףףףףףף'
'די, נמאס לי'
'אני עייפה'
'מה אני אשמה שמגיע פסח?'
'אני שונאת לנקות'
'אני רעבה'
'אני נוסעת לסבתא'
וזו עוד רשימה חלקית….
ואני שואלת את עצמי; הרי בסופו של דבר אותה עלמה יקרה ממנה ביקשתי לטאטא את הסלון למשל – במילא תאלץ לעשות זאת, הרי אני לא יכולה לוותר כרגע. אני עמוסה מדי ומישהו חייב לעשות את זה. אז למה להתלונן? למה לעשות הכל בפרצוף חמוץ ולהוציא את החשק לבקש ממנה שוב? למה לא לעשות את זה בכיף ולשמח את אמא?
האם היא לא רואה את המאמצים הגדולים של אמא לקראת החג? כמה שאני טורחת לנקות, לבשל, לקנות לה את הבגד שעליו חלמה, את הנעל המושלמת? למה לא להכיר טובה?
האם גם כשאני קונה לה את הגרדרובה החדשה לחג אני מעווה את פני כאילו אכלתי משהו מקולקל?
ואז אני חושבת לעצמי שזו בעצם ההוראה גם בעבורי; "עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה" (תהלים ק', ב'). גם אני מקיימת את מצוות ה'. האם אני עושה הכל מתוך שמחה? האם הכל הולך לי בקלות? האם אני עצמי לא מתלוננת מידי פעם כמה קשה לי עם הילדים שנתן לי ה'? שלא עוזרים לי בשמחה, למשל?
המחשבה מחלחלת בי, ואט אט אני מתאפסת על עצמי, ומחליטה לצאת להתאוורר קצת מהריח החריף של האקונומיקה שנישא בחלל הבית.
החלטתי שאני הולכת לקנות הפתעות אותן אחלק לכל הילדים בסוף ליל הסדר – כאות תודה לכל מי שטרח ועזר לי להגיע לרגע הזה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
פסח כשר ושמח!!
תודה על הפוסטים שלך יקרה☺
תודה על התגובה ❤
איזו חמודה(:
את נשמעת אמא ממש זורמת..
והכתיבה שלך יפה!
אוהבת את הפוסטים שלך!
פסח כשר ושמח! שנזכה לחגוג בביהמ"ק!!
אמן ואמן
מבט של אמא באתר זה מצויין!
נתת לי נקודה למחשבה עם אמא שלי!
אז אני ישמח לתת לך נקודת מבט של ילדה(: –
אני חושבת שאנחנו יודעות כמה האימהות שלנו טורחות עבורנו! נותנות לנו את הנשמה! מעניקות מעצמן עד קצה גבול היכולת!!!
אז בתור אמא את מצפה נראלי שהילדים שלך יכבדו את זה, יעזרו, יתנו יד בבית! וזה באמת לגמרי מה שצריך להיות!
והילדים הגדולים יודעים את זה! יודעים שהם צריכים להושיט יד ולא להשאיר את אמא עם כל העבודות לבד..~!
ובכל זאת קורה שאמא מרגישה שהיא עושה הכול לבד..ומתמוטטת עוד רגע..אז אני חושבת- שעכשיו התפקיד של האבא נכנס לתמונה.
איך? צריך להרגיל את הילדים מגיל קטן לעזור! לסדר!
וגם האבא צריך להראות דוגמא לזה!! צריך להראות דוגמא ולעזור! להראות שאמא לא צריכה לעשות הכול לבד!
כי באמת שילד מרגיש שכל העבודה נופלת רק עליו. הוא ישר מתעצבן, ולא רוצה לעזור- צריך שיהיה שיתוף פעולה של כל בני הבית!
וככה זה יעבוד! זה מה שאני חושבת..
בכל מקרה חשוב שהאמא לא תתן לילדים את ההרגשה שהיא סובלת..ומתמוטטת. ולכן צריך לעזור לה. זה לא צריך להגיע לרמת קיצון.
זה צריך להעשות ממקום חיובי. ולא מהכרח.
ואז לאט לאט הילד יבין שהוא צריך לסדר גם בלי שיגידו לו או יבטיחו לו פרסים..כי זה יקרה בהמשך הגדילה(:
נ.ב-
תודה רבה שאת כותבת באתר! זה מאוד חשוב נקודת מבט של אמא! את כותבת ממש יפה! תמשיכי !!
חמודדד
אם זה היה עולה קצת יותר מוקדם אני חושבת שזה היה מועיל יותר (אוטוטו פסח) אבל באמת פוסט מיוחד וחשוב!
מה לעשות….הייתי עסוקה בנקיונות ולא הספקתי…..?
אני אישית חושבת שכדאי להוריד ציפיות לגמרי..
צפיות יוצרות אנטגוניזים ו'בכוונה'
אם לא תתלי (ת ראשונה חיריק, ת שניה פתח) על הבת שלך ותצפי ממנה להיות יד ימינך כנראה זה יקרה יותר מהר
תגובה ל-'חנהלה'
זה לא טוב להוריד ציפיות לגמרי…
ילדות בגילנו צריכות לדעת לעזור בצורה משמעותית בבית.
אומנם לא כדאי 'לבנות עלינו' לחלוטין (כי גם לנו יש מצבי רוח) אבל באופן טבעי לחלוטין מצפים ממנו לעזור בצורה משמעותית
מסכימה איתך מאד
האמת שאני השנה מרשה לעצמי לטפוח לעצמי על השכם(למרות שאני ממש לא אחת כזאת), השנה עשיתי את רוב הפסח בבית(!) באמת מעבר למה שיכולתי! ועכשיו אני ממוטטת ואמא שלי מבינה ומעריכה אותי על זה!
אז… סורי אם יצאתי מתנשאת! אבל באמת שעבדתי השנה ממש קשה! פסח כשר ושמח לכולן !
ותודה רבה רבה לאמא של שטערנא על הפוסטים החמודים והנכונים שמשתפת אותנו בהם….
חג כשר ושמח!!!
בשם כל האימהות קבלי טפיחה רצינית על השכם!!! אלופה!!!!!!!!!!!