תודה, עדות, עידוד = תעודה?!

תודה- תעודה?!
חודש שבט. "שנשמע בשורות טובות". והנה בשורת הבשורות מגיעה בתוך תקיית קרטון. תעודה.
אין צורך לתאר את אוקיינוס הרגשות שלפני כן. ולמה בחרתי לתיאור את המילה "אוקיינוס"? יש רגשות גלויים. פחות עמוקים. אבל יש רגשות שרק בעומק אפשר לגלותם. יש רגשות יותר מוארים ויש כאלו שיותר חשוכים. חלקם קרים וחלקם חמים. חלקם יפים ומלאי חן וחלקם מסוכנים. איך מתמודדים איתם?
טוב , לא באתי בתפקיד מורה, יועצת או כל תפקיד אחר אשר מעלה את לחץ הדם או קצב הלב… בתור תלמידה.
הבה נשאל את עצמנו כמה שאלות ונענה עליהן בכנות אמתית.

א. מהי המטרה של התעודות?
התשובה הראשונה שתורגש בחלל האוויר היא "כדי להפחיד אותנו " "לעצבן אותנו" "כדי למלא את שעות הבטלה של המורות" והבנות שיחשבו יותר בעמקות -"כדי לגרום לנו ללמוד מתוך חיל ורעדה ".
אז נתחיל מהעובדה הפשוטה שאם למורות הייתה בחירה הן היו בוחרות לא לכתוב תעודות. מבחינתן זוהי תעסוקה הדורשת הרבה מאמץ פיזי, שכלי , נפשי. הקלדת מספרים היא לא רק פעולה פיזית. המורות יודעות שמדובר עבור תלמידות מסויימות כעניין של "חיים ומוות". המילה "תעודה" טומנת בחובה מספר מילים חשובות ביותר; תודה, עדות, עידוד.
"תודה".

התעודה היא הרגע שבו יש לנו הזדמנות להכיר בחלק מסויים של הכישרונות שלנו, או היכולות (שכליות, רגשיות, טכניות) שלנו. כשאני רואה 95% בספרות, אני יודעת שזה הגיע עקב : מאמץ מצידי, כישרון טבעי, עקביות והתמדה או טוב לב של המורה (וכאן מסתתרת היכולת של יחסי אנוש טובים ). לאחר שמקבלים תעודה כדאי מאוד להתמקד בדברים שעליהם צריך להגיד תודה. ושמנה לב לעיתוי המיוחד : השבת הייתה שבת שירה. השבת שבה בנ"י מודים לקב"ה על הנס הגדול שארע להם. או במילים אחרות – שבת שירה- שבת הכרת תודה. והנה הרמז הגדול- " תתבוננו בפרשה, תלמדו ממנה, ואז תיישמו. כשמקבלים את התעודה – אומרים תודה. תודה לה', תודה למורה, תודה להורים ותודה לעצמנו. גם על הטוב וגם על הרע.".

עדות

התעודה היא עידוד של הלמידה שלנו בכיתה. כרגע , בזמן הקורונה, התעודה מעידה על דברים נוספים.
על אורך רוח, יכולות להסתדר עם שינויים. עקביות, התמדה, משמעת עצמית, ריכוז ובעיקר – אחריות לימודית אישית.
המורות לא יכולות לדעת מה קורה מאחורי המסך (לא מכלילה. יש את המורות עם היכולות העל טבעיות שיודעות בכל רגע נתון מה אנחנו עושות. אבל נתייחס למורות הרגילות. אלו שחושבות / לא חושבות שכל הבנות מקשיבות) אך הציונים מלמדים על ההשקעה בזמן מאתגר. על היציאה מההרגל ומהגבולות הטבעיים .

עידוד
כעת הגענו לנקודה רגישה. רגישה מאוד ליתר דיוק . מה בדיוק מעודד בתעודה?!
נחלק את התעודה ל2 קטגוריות
הטוב הנראה והנגלה- הציונים הגבוהים. הערות מחמיאות. בקיצור – מושלם.
הטוב הנסתר.- הציונים הנמוכים. הביקורת. החיסורים. האיחורים. בקיצור – כל מה שמונע מאיתנו לקבל תעודה מושלמת.
החלק הטוב הנראה והנגלה מעודד.
החלק הטוב הנסתר – קצת פחות.

אך הבה נתבונן במשל.
לפני הרבה שנים היה מלך רם ונישא. הוא חלש על אימפריה גדולה וחזקה. באחד הימים הוא ביקש מאחד מעובדיו לספר לו מה חלם עליו בלילה. העובד סיפר שחלם שהמלך עולה ועולה במין סולם, וכל פעם הוא נהיה יותר חזק ויותר עשיר. ובחלומו המלך הגיע עד לאחד מן השלבים האמצעיים בסולם. המלך שמח מאוד, העניק לעבד המסור כסף רב ופטר אותו לשלום. עבד שעמד בקרבת מקום שמע את הנעשה והחליט לבוא ולספר למלך על חלומו. הוא סיפר למלך שחלם שהמלך עולה בסולם כמו בחלומו של העבד הראשון, רק שבחלומו המלך כבר נמצא בשלב האחרון והנעלה ביותר בסולם.

המלך בתגובה כעס מאוד וציווה לפטר את העבד ללא כל גמול ומשכורת. העבד המופתע שאל את המלך מדוע לעבד הראשון נתן גמול על חלומו , ואילו הוא , שבחלומו המלך היה בדרגה נעלית יותר- ציווה לפטר מן השירות בארמון?! המלך השיב, שכל עוד אדם לא הגיע למושלמות, יש לו בשביל מה להתקדם. אך ברגע שאדם מגיע לשלימות – משם הוא רק ירד.
את המסר נשאיר לכן……
ודבר נוסף. ציון ניתן באחוזים. חשבתן פעם מדוע? לכל אחד/ת יש את ה100% שלה. יש אחת שגם אם תתאמץ בצורה יוצאת דופן ותלמד את כל החומר לאורכו ולרוחבו וגם לגובהו – תקבל 70. אך זהו ה100% שלה. לעומת זאת , ילדה אחרת תקבל 100 במבחן , אך אם מבחינת יכולותיה – הייתה יכולה לענות על מבחן יותר קשה ויותר מאתגר. ה100% הוא לפי היכולות והמאמץ.
בהצלחה לכולן!